"נוער מסריח. היו צריכים לתת להם בוקס לפרצוף כשהיו קטנים": שרון ליברמן על התקרית המסוכנת בכביש
הדוגמנית ויוצרת התוכן שיתפה כי שלושה נערים על אופניים חשמליים דהרו באדום, נתקעו ברכבה ואף קיללו אותה, מה שהוציא אותה מדעתה: "ילדים מושתנים. מה זאת העבריינות הזאת? אם הם היו נהרגים - את מי היו מאשימים?"
פורסם:
- נסיעה שגרתית ליום צילומים בתל אביב הפכה אתמול (חמישי) לסיוט מתמשך עבור הדוגמנית ויוצרת התוכן שרון ליברמן (33). מה שהתחיל כעמידה תמימה ברמזור ירוק, הסתיים בתקרית מסוכנת, חילופי קללות וכמויות של עצבים שהצליחו להוציא את ליברמן משלוותה.
- "בחיים שלי לא הייתי ככה עצבנית", פתחה ליברמן את המונולוג הסוער שלה מתוך הרכב. "אני נוסעת, הגעתי לתל אביב לצילומים, אני עוברת בצומת בירוק, נוסעת בירוק, הכל רגיל. פתאום אני קולטת, ומזל שנסעתי לאט, משמאל שלי שלושה ילדים, נוער, מושתנים. ילדים מושתנים שהיו צריכים לא יודעת מה לעשות להם, לתת להם בוקס לפרצוף כשהם היו קטנים".
- לפי ליברמן, השלושה דהרו על אופניים חשמליים היישר אל תוך הצומת, בניגוד מוחלט לחוקי התנועה וכמעט גרמו לתאונה. "הם נוסעים בשיא המהירות, באדום! נתקעים לי ברכב", שחזרה בעצבים. "מזל שנעצרתי, ועוד אני נעצרת באמצע הצומת ואומרת להם 'מה אתם עושים? אתם נוסעים נגד כיוון התנועה, חותכים לי את האוטו באדום!'. ועוד השלושה מתחילים לקלל אותי".
- במקום לקבל התנצלות על התקרית, ליברמן נאלצה לספוג מטח של קללות, מה שגרם לה להגיב באותו המטבע. "הם לא עוצרים ומצטערים, ממשיכים לנסוע", סיפרה. "ומי שמכיר אותי יודע שיש לי פה של פרחה מנתניה כשאני מתחילה. הם לא אומרים סליחה, הם פשוט ילדים חארות. ההוא, טוב שלא החזיק סיגריה, נראה לי הוא עושה סמים, נוסע ומקלל אותי. ואני כזה קיללתי אותם ממש. אמרתי להם 'מילים יפות מאלה'.
- "מה זה הדבר הזה? מה זאת העבריינות הזאת? פאקינג חותכים בצומת, נוסעים בפאקינג אדום! זה חיים של אנשים. מספיק שמי שהיה נוסע יותר מהר ממני כי הצומת הייתה ארוכה, היו נכנסים באמ-אמא שלהם, מעיפים אותם, וגם הם היו נהרגים. ואז את מי היו מאשימים?".
- רגע לפני שסיימה את הסרטון, ליברמן בחרה להפנות אצבע מאשימה לא רק לנערים עצמם, אלא גם להורים שמאפשרים את המצב הזה. "יואו, איזה נוער מסריח, והורים שכנראה חינכו את השתינות האלה וקנו להם פאקינג אופניים חשמליים, או קורקינט. מה נראה לכם? יש לכם ילדים חרא, ילדים קקה! תשלחו אותם לפנימייה. הוא קילל אותי, ואני עניתי לו. אתה לא תדבר אליי חמוד. קיללתי לו את הסבתא. אני לא מצטערת על זה לרגע, למה הגיע לו כל קללה וקללה. הבן אדם הזה סיכן אותי, אותו, ואת החברים המושתנים שלו. וואי, איזה עצבים!".
מצאתם טעות לשון?