"פחדתי שאשאר לבד": הסופר הצעיר שכבש את הטיקטוק עם משפטים על פרידות
הוא רק בן 25, אבל כבר הספיק להוציא שני ספרים על אהבה, פרידות ושברונות לב, שצברו הצלחה בעיקר בזכות הטיקטוק. בריאיון ל-makoz ניתאי גדסי מספר על רצף הדייטים הכושלים שהוביל אותו לכתיבה, הפחד שלא יצליח לשחזר את ההצלחה ועל שיחת הטלפון מקוראת שביטלה את חתונתה והתנחמה בכתיבה שלו: "נשארתי בלי מילים"
פורסם:
- בזמן שרוב בני גילו מנסים להבין מה הם רוצים לעשות בחיים, ניתאי גדסי בן ה-25 מרחובות, כבר הספיק להוציא שני ספרים שהפכו להצלחה ברשת. "בשיפוצים" ו"כוח המשיכה", שמורכבים ממשפטים וקטעים קצרים על אהבה, זוגיות ופרידות, צברו קהל בעיקר בזכות הטיקטוק, שם הצליח גדסי להגיע לאנשים שמצאו את עצמם בין המילים שלו. אלא שמאחורי המשפטים הרומנטיים מסתתר גם סטודנט בשנה השלישית להנדסה ביו-רפואית, שמבלה את ימיו בלימודים ואת הלילות בכתיבה וביצירת תוכן.
עקבו אחר ערוץ העדכונים שלנו בוואטסאפ!
- למרות ההצלחה, הדרך לשם התחילה דווקא בתקופה פחות מוצלחת בחייו הרומנטיים. "אחרי שהשתחררתי מהצבא התחלתי לצאת לדייטים בתדירות גבוהה יותר", הוא מספר כעת בריאיון ל-makoz. "הייתה תקופה לא קצרה שקשר אחרי קשר לא צלח, כל אחד מסיבתו שלו. זה יצר אצלי תחושת תסכול ואפילו חשש שאשאר לבד. זה היה הטריגר העיקרי שגרם לי להתחיל לכתוב את הספר 'בשיפוצים'".
- תמיד היית אחד שכותב על הרגשות שלו, או שזה משהו שהגיע בעקבות הפרידות?
"מאז שאני זוכר את עצמי הייתי כותב על דברים שאני מרגיש. אני זוכר את עצמי בתור ילד יושב על הפסנתר, פותח את הפתקים ומתחיל לכתוב את כל מה שעובר לי בראש. זה היה מאז ומתמיד צורך בלתי נשלט, לפרוק את כל המחשבות למילים". - בהתחלה, גדסי בכלל לא תכנן להפוך את הטקסטים האישיים שלו לספרים. את הצעד הראשון עשה כששיתף כמה קטעים בקלוז פרינדס באינסטגרם, מול חמישה חברים בלבד. אחרי שקיבל מהם תגובות חיוביות, החליט לחשוף את הכתיבה לקהל רחב יותר, למרות החשש מהתגובות.
- "כל מה שעבר לי בראש זה מה יגידו ואם יאהבו", הוא מודה. "אבל בסוף השתכנעתי והעליתי לסטורי הרגיל. התגובות הטובות נתנו לי ביטחון להעלות פוסטים ולהפוך את העמוד שלי לדף של משפטים וטקסטים קצרים. דרך הפוסטים הגיעו אנשים שאני לא מכיר, ושם קרתה התפנית. אי אפשר להסביר את התחושה כשבן אדם זר כותב לך שטקסט שכתבת עזר לו. עוד נער, עוד נערה, מישהי שעברה גירושים מכוערים או בגידה. כל אחד לקח את החוויה שלי לעולם שלו".
- אתה כותב גם מנקודת מבט של גבר וגם של אישה. איך אתה יודע להיכנס לראש של הצד השני?
"אחד הדברים שאני אוהב לעשות זה להיכנס לנעליים של מישהו אחר ולכתוב על מה שהוא מרגיש. אין לי מושג איך אני עושה את זה, אני פשוט שם מוזיקה, מעמעם אורות ופותח את הפתקים". - מתברר שגם מאחורי הספרים שמורכבים מקטעים קצרים מסתתרת לא מעט עבודה. מתוך כמעט אלף קטעים שכתב גדסי, רק 250 נכנסו לספר הביכורים שלו. "הסינון הראשוני היה עם הלב", הוא מסביר. "אחר כך שאלתי אם הטקסט מספיק טוב, מספיק מקורי ואם מספיק אנשים יתחברו אליו".
צילום: דנה צור, באדיבות ניתאי גדסי - אלא שאחרי ההצלחה של "בשיפוצים", העבודה על הספר השני כבר הייתה מלווה בלחץ מסוג אחר. הפעם גדסי ידע שיש קהל שמחכה למילים שלו, ודווקא הציפייה הזאת גרמה לו לחשוש.
- פחדת ש"כוח המשיכה" לא יצליח כמו הספר הראשון?
"את 'בשיפוצים' כתבתי בלי פילטרים, שפכתי את הלב בלי שום חשש או מחשבות על מה אנשים יגידו, כי לא דמיינתי שהוא יתפרסם בממדים שהוא התפרסם. בכתיבה של 'כוח המשיכה' כבר ידעתי שיש קהל שמחכה, והיה פחד גדול שישוו אותו ל'בשיפוצים'. זה בדיוק כמו זמר שהוציא שיר שגרף מיליוני צפיות, והדבר שהכי מטריד אותו זה האם השיר הבא יצליח באותה הרמה, שלא יקראו לו 'זמר של שיר אחד'. זאת הסיבה שלקח לי כמה חודשים להוציא אותו מהרגע שהיה מוכן להדפסה".
- ואם תהיתם איך ספר משפטים על פרידות מצליח להפוך ללהיט בטיקטוק, מתברר שזה לא קרה בן לילה. גדסי מספר שבתחילת הדרך תלה שלטים בתחנות אוטובוס, הקים דוכנים ברחבי הארץ וניסה כמעט כל דרך אפשרית להגיע לקוראים. רק בהמשך הבין שהפלטפורמה שתוכל לחשוף את הספר לקהל גדול היא דווקא טיקטוק.
- "העליתי סרטונים כל יום במשך כמה חודשים, ניסיתי הכל", הוא מספר. "אחרי בערך חודשיים היה סרטון שהגיע ליותר מ-300 אלף צפיות. שם הבנתי שאני צריך לעלות על הגל והמשכתי להעלות סרטונים כל יום. אני מאמין שאלוקים היה שם איתי ורצה שהספר הזה יגיע לכמה שיותר לבבות. בלעדיו זה לא היה קורה".
- עם כל התגובות שאתה מקבל, יש סיפור של קוראת שנשאר איתך במיוחד?
"יש שיחת טלפון שחקוקה לי במוח. הייתי בהרצאה בלימודים, קיבלתי שיחה ויצאתי לחצר. ענתה בחורה עם גרון חנוק ודמעות שהתחילה לספר לי על עצמה. היא התארסה לאהבת חייה, ושבועיים אחרי האירוסים הצד השני רצה לבטל את החתונה. היא אמרה לי במילים האלה: 'הספר שלך הרים אותי מהתחתית של התחתית של החיים שלי'. הייתי עם דמעות ועם צמרמורת ונשארתי בלי מילים. זה אחד הרגעים שנתנו לי סיבה להמשיך לעשות את מה שאני עושה".
צילום: ניתאי גדסי - אבל בזמן שהקוראים מוצאים נחמה במשפטים שלו, גדסי מודה שלא תמיד פשוט לו ליישם אותם בעצמו. "הלוואי שהייתי מצליח ליישם הכל", הוא אומר. "בספר 'כוח המשיכה' יש משפט שאני לא מצליח ליישם: 'הלוואי ששלמות הייתה פגם ולא היינו רודפים אחריה'. זה משהו שאני עובד עליו. צריך להזכיר לעצמנו שבסופו של דבר אנחנו בני אדם, ובני אדם אינם מושלמים. וזה בסדר".
- בוא נדבר רגע על החיים האישיים שלך. אתה כותב כל כך הרבה על אהבה, אבל מה קורה אצלך? יש זוגיות?
"לא, לא בזוגיות כרגע". - ואיך זה לצאת לדייט כשהצד השני כבר מכיר אותך בתור הבחור שכותב על פרידות?
"בשבילי זאת חוויה חוץ גופית להבין לאיזה ממדים הגיע הספר שלי כשאני יושב בדייט והצד השני מכיר אותו. אבל בסופו של דבר זה רק עוד נושא שיחה".
- יצא שבנות שיצאת איתן זיהו את עצמן בין המשפטים שלך?
"כן, אני כל פעם נדהם מחדש לגלות שעוד ועוד אנשים מוצאים את עצמם בין המילים שאני כותב". - בינתיים, בין הלימודים, הכתיבה והקוראים שממשיכים לגלות את הספרים שלו, גדסי כבר חושב על הצעד הבא. "יש הרבה תכנונים קדימה. הראש שלי כל הזמן במחשבות על מה הלאה", הוא מסכם. "לא אפתח פה כי זה עוד בחיתולים, אבל אני רק יכול לומר שיש למה לחכות".
מצאתם טעות לשון?