בבית של המיליארדר אלון גונן אין חדרי ילדים: יש יחידות דיור

אם אתם הורים לילדים אתם בטח מכירים את הסיטואציה הבאה: אמצע הלילה. הילד הקטן מתעורר מחלום רע. מעורפל לגמרי הוא מדדה לחדר שלכם, זוחל למיטה, נתקע ביניכם, וישן שנת ישרים עד הבוקר בעוד אתם נאבקים על השמיכה ועל המרחב המצומצם שהחמוד השאיר לכם. עכשיו תדמיינו את הסיטואציה הזאת בביתו של היזם אלון גונן: אם בנו בן ה-9 מתעורר באמצע הלילה ורוצה להשתחל למיטת הוריו – הוא צריך לקום מהמיטה, לצאת מיחידת הדיור שלו, לחצות את החצר (אמצע הלילה, כן?), להיכנס ליחידת הדיור של הוריו, ורק אז להירדם מחדש. מפחיד? מאתגר? קצת, אבל אם שואלים את גונן, זאת עוד דרך להחדיר לילדיו יזמות ועצמאות.

<< לכל הכתבות בערוץ living

בגיל 49, אחרי שהקים חברות שהגיעו לשווי של מיליארדים, דורג ברשימת 100 העשירים של ישראל וצבר יותר מ-100 אלף עוקבים ברשתות החברתיות, התפנה גונן לפרויקט הכי אישי שלו - הבית. וזה לא עוד בית פרטי סטנדרטי, אלא מודל מגורים מהפכני: וילה משפחתית במושב בצפון בשטח של 300 מ"ר, שמורכבת משישה מבנים נפרדים. מבנה אחד לאלון ולאשתו, מבנה לכל אחד מילדיהם (גילי יסודי עד חטיבה), לכל מבנה כניסה נפרדת, ובו חדר שינה, חדר רחצה ומטבחון. נוסף לכך ישנו מבנה נפרד לסלון ולמטבח וביניהם פרגולה משותפת. כל אחת מהיחידות פונה לנוף שונה, והמסדרונות בין המבנים הם למעשה גנים אינטימיים ומטופחים המתחברים אל חצר מרכזית - תכנון שמאפשר מצד אחד פרטיות לכל אחד מבני המשפחה ומצד שני מקום משותף לכולם.

הבית הזה הוא לא רק פתרון אדריכלי – הוא מייצג תפיסת עולם חינוכית, כלכלית ואישית, שמגלמת את כל מה שגונן מאמין בו. "הרעיון נולד מהרצון שלי לפרטיות מאז שאני זוכר את עצמי כילד", הוא מספר. "תמיד היה לי מוזר שבתים בנויים כך שכולם חייבים לשמוע את כולם. בהייטק אנחנו חושבים על מוצרים כל הזמן – איך לשפר, איך לייעל – אז למה לא ליישם את זה גם בדיור?"

התוצאה היא אדריכלות פורצת דרך, אם כי גונן מודה שכששיתף לראשונה את האדריכליות ברעיון לבנות בית שמורכב מיחידות נפרדות, הן כמעט נפלו מהכיסא. אשתו, לעומתן, סמכה עליו מההתחלה וזרמה עם הקונספט - היא גם זו שהייתה אחראית בפועל על בניית הבית.

ואיך הילדים הגיבו? בכל זאת הם עוד צעירים.
"בהתחלה הילדים חששו והייתי צריך להרגיע את הפחדים, אבל היום הם מודים שזה קונספט ענק. כולם אוהבים פרטיות - בעיקר מתבגרים. גם הצעיר בא אלינו לחדר מתי שהוא רוצה. זה פונקציונלי ואני רואה את האפקט, זה נותן לילדים עצמאות ומרחב. מבחינתם, לא צריך לנסוע יותר לחו"ל, החיים בבית הם כמו חופשה מתמדת".

ואיך זה עובד בפועל? לדברי גונן העסק פשוט: כל ילד אחראי ליחידה שלו – לכביסה, לסדר ולניקיון. "המטבח ופינת האוכל הם לב הבית, מהבחינה הזו זה לא שונה משאר הבתים בישראל, אבל ההפרדה מייצרת יכולת לעשות דברים בלי להפריע לאחרים. אנחנו נפגשים הרבה בחוץ, לא תמיד יוצא לנו לאכול יחד, אבל תמיד בתנועה, כל הזמן עוברים ממקום למקום".

עד כמה הילדים היו מעורבים בתכנון הבתים שלהם?
"הבכורה קיבלה את זכות הראשונים לבחור את היחידה שלה. האמצעי אחריה והקטן בסוף. כל אחד מהם היה יכול לבחור את הרהיטים לחדר שלו. המעורבות שלי הסתכמה בחזון ובמימון".

מעבר לאדריכלות, גונן מתייחס לבית כאל כלי חינוכי. כל ילד חייב לשטוף את הכלים שלו ולהשאיר מטבח נקי. "לי חשוב סדר וניקיון – לא כי אני אובססיבי, אלא כי זה שיעור לחיים. אחריות מתחילה מהדברים הקטנים".

הפריט הכי יקר בבית הוא המקרר

"התכנון והעיצוב שואבים השראה מבנייה ורנקולרית", מתארות אדריכליות הפרויקט הדס פאר ודניאלה צ'צ'יק ממשרד 2-ARC, "זוהי בנייה מקומית שמבוססת על החומרים המצויים בסביבה, על תנאי האקלים, על אורח החיים ועל תרבות תושביו. בנייה נמוכה ואורגנית שמשתלבת בנוף, לא קוראת עליו תיגר אלא מלווה אותו ומתאימה את עצמה אליו".

הבית מאופיין באדריכלות פשוטה וישירה, שימוש באור טבעי, הצללות, קירות עבים ומבודדים ומערכות טבעיות לזרימת אוויר – כל אלה מבטאים עקרונות אקולוגיים והתחשבות בסביבת המגורים. הבית נבנה מחומרים טבעיים, בהם אבן מקומית, עץ, בטון חשוף, טיח מינרלי וצמחייה מקומית, שמחזקים את התחושה של שייכות למקום. הגן חסכוני במים, ובמקום דשא, אבנים שמכניסות וייב מדברי.

 "אני מחובר לטבע", אומר גונן. "הבית פשוט, אין פה רהיטי יוקרה, אין תמונות על הקירות, אין כאן פריטים מיותרים. למעשה, הפריט הכי יקר כאן הוא המקרר".

הבריכה היא האזור האהוב עליו בבית: "זו בריכה אקולוגית, בלי כלור, ואפשר לחמם אותה עם מערכת סולארית. זה המקום שאני הכי נהנה להיות בו".

כשגרים בבית אחד המפגשים תכופים – מנשנשים יחד במטבח, חולפים אחד על פני השני במסדרון או בתור לשירותים. איך המעבר לבית כזה השפיע על המפגשים?

"החלוקה מייצרת מפגשים משפחתיים איכותיים יותר. אנחנו אולי רואים אחד את השני פחות, אבל כשהם מתרחשים הם הרבה יותר טובים. אם מישהו שומע מוזיקה בחדר, זה לא מפריע לאחרים. הבית הזה שומר על השקט ועל איכות החיים".

החיים של גונן תמיד התרחשו סביב יוזמות. בגיל 13 הוא כבר סחר במניות מטלפון ציבורי. הוא למד הנדסת חשמל בטכניון, ואז החל בסדרה של מיזמים טכנולוגיים, שני הידועים שבהם הם אתר השש-בש  Play65– פלטפורמת המשחק המקוונת הגדולה בעולם שהקים ב-2004, והשני הוא Plus500 – אתר למסחר מקוון בשוק ההון שהקים עם חמישה שותפים ב-2008, ונחשב בזמנו לאחת ההצלחות הגדולות של ההייטק הישראלי. החברה צמחה במהירות וב-2013 הונפקה בבורסה בלונדון לפי שווי של כ-200 מיליון דולר. ב-2018 הגיעה בשיאה לשווי של כ-2.2 מיליארד דולר. באותה שנה דורג גונן ברשימת 100 העשירים בישראל עם הון של כ-1.3 מיליארד דולר. "את האקזיט הראשון חגגנו בפלאפל", הוא צוחק, "אין בי נוסטלגיה – אני תמיד מסתכל קדימה".

לא מסתיר מהילדים איך העולם עובד

גם כיזם וגם כאבא, גונן מאמין שעצמאות היא תנאי הכרחי לאושר. "אחת המתנות הכי גדולות שאנחנו יכולים לתת לילדים זה עצמאות, לעשות דברים בעצמם, גם אם זה אומר להיכשל. אין תחליף ללמידה תוך כדי עשייה".

לכן גם החינוך הפיננסי תופס מקום מרכזי בבית: "כשהייתי ילד ידעתי בדיוק מה יש בחשבון הבנק של ההורים. חינכו אותי ללמוד איך הדברים עובדים וככה אני מלמד את הילדים שלי, מראה להם את הדרך, לא לפחד. הילדים שלי יודעים איפה אני מושקע, כמה כסף יש לי בחשבון, אבל הם גם יודעים שזה שלי. אני אוהב לשקף להם את העולם האמיתי כי זה נותן להם הבנה. הם נחשפים לזה מגיל צעיר. דברים שאנשים רגילים מסתירים, אני מעדיף לא להסתיר מהם איך העולם עובד".

כשהילדים מבקשים ממנו "אבא תקנה לי", הוא שולח אותם להסתדר בעצמם. "כל מה שקשור ללימודים, חוגים ומחשבים זה עליי. אבל כל דבר שהוא אקסטרה – ממשחק מחשב ועד חוויה שאתה רוצה להתנסות בה, תמצא איך להשיג בעצמך. זה שיעור שלא לומדים בבית הספר. אין לי קטע כזה לפנק אותם. הרבה פעמים הם הולכים לאמא שלהם והיא מאשרת, אבל כשהיא לא מאשרת אני שולח אותם לבדוק כמה דמי כיס נשארו להם. הרבה פעמים הם יוותרו כי הם לא מעוניינים להוציא את הכסף שלהם. מבחינתי אני עובד איתם רק בתקציב".  

גונן נוהג לשתף ברשתות החברתיות את עקרונות החשיבה העצמאית והמינימליזם הכלכלי שלו - "אני מנסה להביא קול חדש ברשתות" - והעוקבים מספרים על שינויים שעברו בהשראתו, מאורח חיים בריא ועד ניהול פיננסי נכון. "הבוקר קיבלתי הודעה ממישהי שסיפרה לי שהתחילה לאכול כמוני וזה עשה לה שינוי מדהים. אני משתדל לענות לכולם ואני לא מוכר חלומות", הוא אומר. "אני מציג את מה שעבד לי. אם זה עוזר למישהו אחר – זכיתי".

איזה טיפ היית נותן ליזם מתחיל?
"פשוט לעשות את הצעד הראשון ולהשתמש במה שיש לו היום ולא מחר. כל החברות שבניתי היו מהכלים שעמדו לרשותי, ובנינו. הרמנו את הסימולטור בלאק ג'ק עם מה שיש. זה גם מה שאני עושה ברשתות היום, הידע שיש לי זה מה שאני נותן".

גם את הבית שלו חשף לראשונה ברשתות החברתיות, וזכה למבול תגובות ושאלות מהגולשים. הנפוצה שבהן הייתה "איך זה שהילדים לא מפחדים להיות לבד?", והתשובה של גונן היא "לפעמים הם כן מפחדים והם מתמודדים עם הפחד, ולפעמים הקטן בא לישון איתי ועם אשתי וזה בסדר גמור. אחת המתנות הכי גדולות שאנחנו כהורים יכולים לתת לילדים זה שיעור בעצמאות, לפתח עצמאות ולעשות כל דבר בעצמם. כל דבר בחיים זה אימון, ואם יש דברים שהם לא מסוגלים לעשות, אז שייכנסו בקיר, אין תחליף ללימוד תוך כדי פעולה. אני מאמין גדול שעצמאות קשורה לאושר".  

מה הפרויקט הבא?
"אני רוצה להעביר הלאה את הידע והניסיון. אם הייתי יכול לשנות את מערכת החינוך, הייתי שם מנכ"ל הייטק בראש המערכת, שינהל אותה כמו מוצר. הבעיה היא לא תקציבים אלא ניהול".

אתה חושב שאפשר לעשות כסף בכל גיל?
"קודם כל ברור, אבל אני חושב שצריך להתאמן בחשיבה פיננסית בגיל צעיר, לקרוא הרבה, לפעול הרבה, ללמוד, לעשות תואר. המזל מגיע כשעוזרים לו".

על אף ההצלחות האדירות שלו, גונן נשאר מחובר לקרקע. הוא שוחה, גולש, קורא עיתונים כלכליים וספרים עיוניים, ולא מודה שיש לו איזשהו גילטי פלז'ר פרט לשתיית חלב עיזים.

את מי היית מזמין לדייט בבריכה האקולוגית?
 "את בן גוריון. הוא היה יזם של מדינה, אחד שחושב רחוק. הייתי שמח ללמוד ממנו".

גונן מתייחס לבית שלו כנקודת המוצא: "בית הוא המקום שממנו יוצאים להכל. 60 אחוז מהזמן אתה מבלה בבית. הוא משפיע על הבריאות, על השקט ועל האושר. זה לא עוד קירות – זה מנוע לחיים טובים יותר. הבית משפיע מאוד על האושר שלי, והבית הזה עושה אותי מאושר. כמו בהייטק, גם בדיור – אם אתם חולמים את זה, יש סיכוי טוב שתצליחו לעשות את זה".

חמשת העקרונות של אלון גונן:

1. עצמאות היא מפתח לאושר: תנו לילדים (ולעצמכם) אחריות אמיתית.
2. חשיבה מחוץ לקופסה: בית, כמו סטארט-אפ, דורש חדשנות ולא הליכה בתלם.
3. מינימליזם כלכלי: אל תחפשו "תכשיטים" מיותרים. השקיעו במה שבאמת מוסיף ערך.
4. שקיפות וחינוך פיננסי: דברו עם הילדים על כסף, על חשבונות ועל השקעות כבר מגיל צעיר.
5. קהילה וסדר יום: סדר, ניקיון והשקעה בסביבה יוצרים לא רק בית נעים אלא גם קהילה בריאה יותר.