דירה קטנה, כידוע, יכולה להיות צרה גדולה. הפרטיות שנויה במחלוקת, המטבח צפוף, ישנו חוסר תמידי במקומות אחסון ועל אירוח של יותר משני אנשים בסלון, אין בכלל על מה לדבר. מיקי בן גן, הבעלים של בית הספר לעיצוב סטודיו 6B, מסביר שחשיבה מוקדמת ותכנון נכון של החלל יכול לפתור חלק לא מבוטל מהבעיות ולשוות לדירה מראה מרווח ומאוורר. "מניסיון של מגורים בשלוש דירות שונות שתכננתי לי ולמשפחתי בשלבים שונים של החיים – אני יודע שיש כמה דרכים חשובות לניצול יעיל של החלל. דרכים שהופכות את הדירה למרווחת ונעימה", הוא מסביר ומגיש לכם שלל עצות ונקודות למחשבה לעיצוב דירות קטנות.

1, צילום עומרי אמסלם (צילום: עומרי אמסלם)
הצרה מתחילה במבנה מלבני של הדירה | צילום: עומרי אמסלם

על הנייר: מבנה חטוב

רק לא פרוזדור: הסוד מתחיל בצעד הראשון - בחירת דירה בעלת מבנה מרווח. לא פעם ראיתי דירות של 100 מ''ר שמתפקדות כאילו היו בנות 80 מ''ר, ולהיפך. הצרה הגדולה היא דירה בעלת מבנה מלבני צר וארוך - דירה שכדי להגיע מהכניסה לחלל המרכזי, הנמצא לרוב בצד הנוף, יש לחצות פרוזדור ארוך, שבצדיו הכניסות לחדרים. חלוקת החלל אינה יעילה, משום שכך מתבזבז שטח של חדר שלם על מעבר.

מבנה בעייתי נוסף הן דירות גדולות בעלות שני כיווני אוויר בלבד, מה שמקשה מאוד על גמישות התכנון ולא מאפשר ליצור ריבוי חדרים עם פתחים. לעומת זאת, ניצול מרחב יעיל יתאפשר בדירה בעלת מבנה ריבועי ושלושה כיווני אוויר, כשהכניסה ממוקמת ביניהם או בצד המרחב הציבורי. מבנה מסוג כזה מאפשר לחלק את החלל למרחב פרטי וציבורי ללא צורך במסדרון או חלל מבואה מבוזבזים.

קצת פרטיות: לאחר בחירת מבנה ראוי, הגיע הזמן להקדיש מחשבה לתכנונו. חשוב קודם כל להבין את יחסי הגומלין המתאימים בין המרחב הציבורי לפרטי. למען האמת, אני מעדיף חלל אחד גדול ללא הפרדות בוטות. וכך באמת היה כשהייתי רווק וגרתי בדירת 65 מ''ר - ההפרדות היו מינימליות, ללא חציצות שמגיעות עד התקרה, והתקבלה תחושה של בית גדול. לאחר שהתחתנתי החלוקה השתנתה - לאשתי הייתה חשובה הפרדה בין חדרי השינה ובין המרחב הציבורי. בדירה של 80 מ''ר תכננתי חצי לופט - ללא דלתות סטנדרטיות בין חדרי השינה למרחב הציבורי - הבחירה בדלתות כפולות וגבוהות היא פתרון מעולה, כשהן נפתחות במהלך היום - הן מעניקות תחושה שהבית כולו נפתח.

מיקי, סמטת ילג 1, צילום רונה וטש (צילום: רונה וטש)
הפרדות מינימליות לתחושת מרחב. דירת 65 מ"ר | צילום: רונה וטש
מיקי, סמטת ילג 2, צילום רונה וטש (צילום: רונה וטש)
הכל בחלל אחד | צילום: רונה וטש

טיפ נוסף - כדאי שהמעצב יתכנן גם את חלוקת החלל וגם את הריהוט. אני באופן אישי מעדיף גישה זו על רכישת ריהוט באופן עצמאי, כיוון שכך ניתן לתפור את הריהוט לחלל כמו חליפה שנתפרת לאדם לפי מידותיו המדויקות.

מיקי, גלבוע 1, צילום יריב ויינברג (צילום: יריב ויינברג)
מתכננים חצי לופט. דירת 80 מ"ר | צילום: יריב ויינברג
מיקי, שילה 5, צילום הדמיה (צילום: הדמיה)
חדרי שינה סטנדרטיים בדירה של 95 מ''ר | צילום: הדמיה

 על הספה: מדורת השבט

פנים אל מול פנים: המרחב הציבורי כולל את הסלון, המטבח ופינת האוכל יחד, בחלל אחד גדול ככל הניתן. הדרך הטובה ביותר היא ליצור סלון בצד אחד, אי טלוויזיה במרכז ומטבח בצד השני – כאשר פני הספה ועמדת הבישול פונות עם הפנים זו אל זו, ולא עם הגב. עיצוב מסוג כזה הוא הדרך ליצור תחושה של חלל גדול: ספת הטלוויזיה צמודה לקיר הקיצוני ומביטה לעבר הקצה השני, כך שבמהלך ישיבה ממושכת חשים את המרחב הציבורי כולו. במרכז החלל ניצבת שידת הטלוויזיה, שממוקמת כמו אי, ועליה מתקן שמאפשר לסובב את הטלוויזיה ב-360 מעלות, כך שיהיה אפשר לצפות בה גם תוך כדי בישול.

שולחן הקסמים: אם החלל קטן, ואין אפשרות ליצור פינה עם שולחן אוכל – אל דאגה, כמה טריקים לעיצוב חסכוני נותנים עוד קצת מרווח נשימה. אפשרות ראשונה היא לתכנן אי שבצדו האחד משטח עבודה ובצדו השני בר עם מספר מקומות ישיבה.

פתרון נוסף, המתאים לחלל בינוני, הוא שולחן ריבועי ודו-שימושי הכולל שמונה מקומות ישיבה – כאשר שניים מהם הם למעשה כיור וכיריים, וששת הנותרים פנויים לשימוש. בשעת אירוח, כאשר כל שמונת המקומות נדרשים, נשלף מהשולחן מדף שבעזרת מסילות מכסה את הכיור והכיריים ומאפשר שימוש בשני מקומות הישיבה הנוספים.

מיקי, שילה 3, צילום עומרי אמסלם (צילום: עומרי אמסלם)
סלון בצד אחד, מטבח בצד שני. המרחב הציבורי | צילום: עומרי אמסלם
מיקי, גלבוע 3, צילום יריב ויינברג (צילום: יריב ויינברג)
שולחן ריבועי דו שימושי מתאים לחלל בינוני | צילום: יריב ויינברג
מיקי, גלבוע 2, צילום יריב ויינברג (צילום: יריב ויינברג)
ניצול קיר לטובת אחסון | צילום: יריב ויינברג

 על המדף: כונניות במקום קירות

המפתח הנוסף לבית שמרגיש גדול הוא ניצול כל ס''מ אפשרי לטובת אחסון, מה שמאפשר לפנות את הרצפה מאקססוריז וצעצועי ילדים.

הפטנט היעיל ביותר הוא ליצור בקיר עבה מקומות לאחסון דו צדדי, הממוקם בקו המפריד בין המרחב הציבורי לפרטי. מעבר למקור האחסון נרחב קיר-הארונות מכיל את כל העמודים, הבליטות והשקעים, ומותיר חדרי שינה מלבניים נקיים. בנוסף, הקיר העבה עדיף בהרבה מקיר גבס – הוא מבודד רעשים ומשפר את ההפרדה האקוסטית.

מיקי, סמטת ילג 3, צילום רונה וטש (צילום: רונה וטש)
קיר עבה שכולו אחסון דו צדדי | צילום: רונה וטש

בחדר השינה, מומלץ להשתמש בספריות מרצפה עד תקרה הכוללות מדפים בחלקן העליון וכונניות סגורות בחלקן התחתון. על מנת לתכנן את הספריות, מומלץ לא למקם את דלת הכניסה לחדר השינה בפינת החדר, אלה מרוחקת כ 70 ס''מ מקצה החדר (עומק ארון כ-60 ס''מ).

בחדרי הילדים, ניתן לתכנן כונניות עם אופציה לפתיחת המדף העליון לשולחן, וכך לתפוס כמה ציפורים במכה: נוצרים שולחנות עבודה מתקפלים והחלל מרגיש גדול יותר, מתאפשר אחסון רב שמרחיק את הצעצועים מהרצפה - ואפילו ניתן לשחק עם הכונניות כמו לגו. אורכן של הכונניות יהיה כשליש מאורך החדר, ובגובה של שולחן, תלוי בגיל הילדים.

מיקי, שילה 9, צילום עומרי אמסלם (צילום: עומרי אמסלם)
מרחיקים את הצעצועים מהרצפה | צילום: עומרי אמסלם
מיקי, שילה 8, צילום הדמיה (צילום: הדמיה)
לשחק עם הכונניות כמו לגו | צילום: הדמיה
מיקי, שילה 7, צילום הדמיה (צילום: הדמיה)
כוננית עם אופציה לפתיחת המדף לשולחן | צילום: הדמיה

תכנון: אדריכל מיקי בן גן, 6B STUDUO.

קטנה ולעניין: רווקה וחתול בדירת 67 מ"ר
פלורנטין שיק: איך לעצב דירת 49 מ"ר