היא אחת היוצרות הכי מצליחות בעולם בתחום הטלוויזיה, אחראית ל-18 עונות של הדרמה הרפואית "האנטומיה של גריי" (וסדרות הבת), לדרמה הפוליטית "סקנדל" וגם ללהיטי נטפליקס "להמציא את אנה" ו"ברידג'רדטון", והיא כל כך מצליחה שזה לגמרי הגיוני שלחברת ההפקה שלה קוראים "שונדלנד". ועכשיו שונדה ריימס חושפת גם את הדירה המרהיבה שלה באפר איסט סייד בניו יורק.
>> לכל הכתבות בערוץ living
>> בלי להחליף מיטה: עשו מהפך משגע בחדר השינה
>> לא רק הנוף מושלם: הבית של מיכל ינאי ובן באתונה
היא עושה את זה, כמובן, בכתבת שער באחד המגזינים הנחשבים ביותר בתחום העיצוב והאדריכלות – Architectural Digest. "המקום הזה סובב סביב העבודה שלי. חשבתי – אם לא היו לי ילדות, איזו חלל הייתי יוצרת? כמובן ששילבנו גם דברים שהכרחיים לילדות – אמהות לא יכולות להיות אנוכיות – אבל זה היה מאוד מרגש בשבילי", אמרה ריימס – אם לשלוש בנות.
ריימס נעזרה במעצב מייקל ס. סמית, שגם עיצב את ביתה הקודם בלוס אנג'לס, והשניים יצרו חללים שמייצגים בהצלחה את הרויאל-קור (Royalcore) – סגנון רומנטי ומפואר ש"ברידג'רטון" תרמה לפופולריות שלו ומתבטא בפריטים כמו מיטות אפריון, טפטים פרחוניים ומראות יד. "הייתי שקועה ברומנטיקה של ברידג'רטון במשך זמן מה, אז זה השפיע על כמה מהדברים שחשבתי עליהם", מודה ריימס. "כל דבר מחלחל לדברים אחרים. אם אני חושבת על הספרים האלה שאנחנו הופכים לסדרה, זה מחלחל לאופן שבו הדירה נראית, וזה בהכרח מחלחל לתסריטים".
View this post on Instagram
View this post on Instagram
View this post on Instagram
קירות הסלון, למשל, מחופים בטפט יפהפה בסגנון סיני. על הרקע הזה בולטים וילונות צהובים ורהיטים נועזים. "יש שם הרבה פריטים מוזהבים כי הטפט יכול 'להחזיק' את כל זה. הריהוט יכול להיות קצת אקלקטי. זה שילוב של חפצים עכשוויים ועתיקות, וכולם משתלבים ביחד ממש יפה", אמרה ריימס למגזין.
המטבח נמצא בחלל נפרד, עם ארונות באפור בהיר ומשטחים לבנים. יפים במיוחד הם ארונות כלים מזכוכית שהורכבו דווקא על החלונות כך שהאור חודר דרכם ואפשר גם לראות את קירות הלבנים האדומות בבית הסמוך. הקיר בין הארונות מחופה בטפט עם דוגמת פרחים מופשטת.
>> רוצים עוד? עשו לייק ל-living בפייסבוק
"מייקל מכיר אותי ממש טוב", היא הוסיפה. "הוא מבין שאני מבלה הרבה זמן בתוך הראש שלי - הרבה זמן בדמיונות, הרבה זמן שנראה כאילו אני שקטה, אבל בעצם אני מספרת סיפורים. הוא יודע שחשוב לי שיהיו חדרים וחללים שאוכל לשבת ולחשוב, שיהיו מקומות חדשים לזוז רק כדי להפעיל את המוח שלי לפעמים. אני בונה יקום במוחי, אבל אני גם מנסה לחשוב על סדרה. זה לא רק שעתיים, זה לא רק 30 דקות; לפעמים זה 18 עונות. באמת צריך זמן ומקום כדי לחשוב על זה".