שמי רחלי גניר, אני מעצבת פנים, מטהרת בתים ומתקשרת, רעיה ואמא לשלושה ילדים, מתגוררת עם משפחתי במרכז הארץ. אני נושמת עיצוב, מרגישה צבעים, חיה את הבית, יוצרת ומשפצת. בתוכי תמיד ידעתי שאני מטפלת, ולכן למדתי פסיכולוגיה, עיצוב פנים ופנג שוואי.
כמעצבת, בכל פעם שנכנסתי לבית הרגשתי משהו חזק - משהו מעבר לתחושות מוכרות שמעורר חלל כמו אהבה, התרגשות, רוגע, שעמום או ניכור - הרגשתי שהבית פשוט מדבר אלי, מספר לי את הסיפור שלו. זה קרה בכל פעם מחדש, אך אני המשכתי בעבודה ה"רגילה" שלי כמעצבת בתים.
למרות שאני מחשיבה עצמי אדם פשוט ורגיל, במשך חיי הגיעו אלי מתנות ומסרים מהיקום. בהתחלה לא ידעתי איך להשתמש באותן מתנות ומה לעשות איתן, אז התחלתי לחפש מה יגרום לי להבין את מה שקורה לי, וזה קרה לאט לאט (את האמת, מהר ובבת אחת). עברתי חוויות, קיבלתי כלים נוספים לעבודה, והרגשתי בשלה להקשיב ולתרגם.
"להוציא אגרטל ישן, להכניס צבעים"
בילדותי גדלתי והתחנכתי בקיבוץ תל יצחק. כשהייתי בת 20, הורי התגרשו ואבי, שנולד באורגוואי עבר להתגורר בקובה, כבר כמעט 20 שנה. בבית הנוכחי בו הוא גר לא הייתי מעולם, ולמעשה לא ביקרתי בקובה כבר 12 שנה. הבית נמצא בעיר הבירה הוואנה וגרים בו אבי, אשתו המקסימה, ושני ילדיהם המתבגרים. יום אחד הוא התקשר אלי בבהילות וביקש עזרה. הוא סיפר שבזמן האחרון דברים לא זורמים במרחב הביתי, בני הבית לא שמחים והתחושות לא טובות - משהו קורה, אבל הוא לא יודע להצביע על בעיה.
ביקשתי ממנו כמה דברים: שרטוט של הבית (מספיק שרטוט ידני) וכמה תמונות של החדרים. כשקיבלתי את השרטוט, יחד עם מעט תמונות מעורפלות באיכות גרועה יחסית, התחלתי את העבודה. ובמילים פשוטות - תיקשרתי עם הבית. נכנסתי לבית מן הרחוב, הסתובבתי בכל החדרים וכתבתי את מה שאני רואה ואת מה שהבית מבקש ממני שאראה, וכך היה:
הדבר החזק הראשון שעלה לי, כבר בכניסה לבית אך זה המשיך איתי גם לשאר חלליו, הייתה תחושה רעה של אנרגיות קשות. ראיתי אישה שהגיעה אליהם מספר פעמים לביקור או עבודה, והביאה עימה כעסים, קנאה ועוד תחושות לא נעימות. כשכתבתי לאבי על האישה הוא לא האמין למשמע אזניו, וסיפר לי ששלושה חודשים לפני כן, הם פיטרו עובדת שעבדה אצלם בבית, לאחר שגילו כי אי אפשר לסמוך עליה וכי היא נהגה בחוסר הוגנות. גם הם הרגישו את התחושות הרעות שהיא מביאה אליהם הביתה, ולמרות שהיא כבר לא נמצאת פיזית בבית, היה ברור שהיא השאירה אחריה משהו.
במהלך התקשור עלו מספר שינויים הכרחיים נוספים שהיו דרושים לבית; למשל, חדרים שונים בבית היו זקוקים לצבעים שונים ונכונים להם. שילוב צבעים שונים יכולים להתבטא באלמנטים כמו שטיח, תמונה, כרית וכו' - אין צורך לצבוע קיר שלם כדי לחולל שינוי בחלל.
צהוב בכניסה לבית: הרגשתי שאת הכניסה לבית, גם בחלקה החיצוני, צריך לצבוע בצבע צהוב. בדיעבד התברר לי שהבית היה פעם צבוע בצהוב אך הצבע דהה מאוד וכבר לא נשאר לו זכר. הבחירה בצבעים היא אינטואיטיבית ואנרגטית. הצבע מעניק לחלל תחושה מחודשת ומחזק אנרגיה טובה באזור.
קיר כחול במרפסת: את מרפסת הכניסה ביקשתי לצבוע גם, או לפחות לשים בה אלמנט בולט בצבע כחול. הם בחרו לצבוע קיר שלם בכחול, והבחירה שלהם מושלמת וכל כך משתלבת עם הצבעוניות של המרפסת.
אומרים שלום לאגרטל: בסלון הבית הרגשתי שישנו חפץ ישן מאוד, שהגיע ממקום לא טוב, והוא ממש לא תורם למרחב. ביקשתי מאבי שיצלם לי אותו והזהרתי שאולי הוא יצטרך להוציא אותו מהבית. וכאן, גילינו שמדובר באגרטל ישן, והחלטנו בסוף להיפטר ממנו.
הדרך שבה אני מתקשרת עם הבית, נעשית על ידי שימוש ב"גלי תטא", גלים איטיים (אנו נמצאים בהם בעת השינה בזמן חלימת החלומות) שמאפשרים חיבור עם התת מודע. החיבור מאפשר לי להקשיב ולהתבונן בדברים לעומק. אני עושה שילוב בין כלי מופלא זה לבין הידע והניסיון הרב שיש לי כמעצבת.
השינויים בבית נערכו בתוך שבוע ימים בלבד, ואבי סיפר שתוך כדי צביעת החדרים וההתחדשות, הוא הרגיש שדברים מתחילים להסתדר. בתוך מספר שבועות הוא דיווח, כי נראה לו שהרוגע והשמחה חזרו לביתם. לדבריו, השינוי אפילו ניכר בעבודה שלו (שהיא מחוץ לבית), ביחסים האישים ובמיוחד ביחסים עם הילדים. ביתם שב וחזר להיות בית פתוח, חם וצבעוני.
