כולנו היינו שם. ברגע אחד של חוסר ריכוז, יש יגידו אפילו חולשה, החלטנו לעשות את הגרוע מכל - לשלוף אלבומים ישנים ולהציץ בתמונות שלנו מפעם. מתברר שלא צריך ללכת כל כך אחורה לתמונות מהגיל שזה היה עדיין לגיטימי לרקוד בתחתונים כדי להיכנס לשוק. לפעמים גם תמונות שצולמו לפני ארבע שנים יכולות לזעזע את המערכת, בעיקר בגלל הבגדים (יש רק אחת שיכולה ללבוש אוברול מנומר), הנעליים (מגפי בוקרים? באמת?), השיער (חצי גאלח לא הופך אותך למיוחדת) והמבט הלא סקסי בעליל. מכירים את התחושה? יופי. אז אותו הדבר רק ברהיטים.
חיפשנו טרנדים שהיו מאסט בעבר הרחוק ונחרדנו לגלות שהם, ובכן, די מזעזעים. או במילים אחרות: מה חשבנו לעצמנו? אז נכון שתמיד יש קאמבקים של כל מיני אופנות, אבל ממש נשמח שאף אחד מעשרת הטרנדים הבאים לא יחזור לעולם.
עוד בערוץ עיצוב הבית:
מהיר ועצבני
בטח שמעתם על המונח "אופנה מהירה" (Fast Fashion), שמתייחס לייצור בגדים זולים בכמויות שהם העתקי עיצובים המופיעים על מסלולי התצוגות. גם בעיצוב הבית תמצאו המון רהיטים זולים שנקנים בידיעה מראש שלא יחזיקו מעמד יותר מעונה-שתיים או עד מעבר הדירה הבא. תופעה זו תפסה תאוצה בשנות ה-80 ולא עושה רושם שהיא הולכת לשום מקום. אז אמנם זו דרך טובה לחסוך כסף, אבל יש סיבה שרהיטי ענתיקה מחזיקים כל כך הרבה שנים. השקעה ברהיטים איכותיים משתלמת לטווח הרחוק, גם מבחינה כלכלית וגם כי כל פריט הופך ל"פיס" בפני עצמו.
מי בא לים?
עוגנים, חבלים וצדפות שייכים לחוף הים ולא לסלון שלכם. וגם אם הבית שלכם נמצא ממש על שפת המים (מי אתם ולמה אנחנו לא חברים?), עדיף לוותר על כל האלמנטים הקיטשיים האלה ולהכניס הביתה וייב של ים בלי ללכת על המובן מאליו. בחרו פלטת צבעים שמושפעת מהסביבה היפה שלכם או שלבו אלמנטים עיצוביים עדינים כמו קורל ועץ בהיר.
הוודג' לטוסקנה
מטבחים בסגנון טוסקני היו בכל מקום בתחילת שנות ה-2000, ואנחנו לגמרי מבינים את הקסם שהיה להם אז. היום המטבחים הרבה יותר בהירים, מוארים ופונקציונליים. בואו נודה על האמת, המטבח הוא מקום לבישול ואפייה ולא מיועד לפנטזיות על וילה באיטליה.
בואו נדבר על הדפסים
זה פרח? זה מנדלה? לא! זה בד דאמסק, שהיה בכל מקום בשנות ה-90, מווילונות ועד טאפטים. הגיע הזמן לוותר על ההדפס המיושן הזה ולעבור לפרחים גדולים בעלי נוכחות.
חצי משניים, אחד לא שלם
זוכרים את הבורדרים הצבעוניים שהיו מדביקים בחדר הילדים? אותם פסי קישוט שחצו את החדר בחלק התחתון או העליון שלו? יופי. עכשיו תשכחו מהם.
הבית של אורן
שלא תבינו אותנו לא נכון, אין שום דבר רע ברהיטי עץ. רק שבשנות ה-80 וה-90 עץ האורן השתלט על הבתים ולא השאיר אף חלקה ריקה, מספריות דרך שידות ועד כסאות.
פוף, נעלם
הו שלום לניינטיז! זה היה לגמרי נחמד לאכול משולש פיצה על פוף בזמן שלומדים למבחן, אבל אחרי שסיימנו תיכון אין שום הצדקה שהפוף הזה ימשיך איתנו הלאה. זה לא אומר שצריך לוותר על נוחות בסלון, אבל יש דרכים אלגנטיות יותר לעשות זאת.
רק אל תיתן לי פרח
אחד הטרנדים החזקים של הניינטיז היה פרחי משי. נכון שיש מעצבים שמנסים לעשות להם קאמבק, והאיכות באמת השתפרה עם השנים, אבל כולם יודעים מזמן שאין תחליף לפרחים אמיתיים ורעננים.
אור הזרקורים
כן, אתם אכן כוכבים. אבל זה לא אומר שאתם צריכים להסתנוור מהטרנד המיושן של מראת איפור הוליוודית עם טריליון נורות. היום המראות מגיעות בתאורה עדינה ורכה יותר. בכל זאת, צריך להצטלם לסלפי מחמיא ולא להיראות כמו במאג-שוט.
סלט פירות
אנחנו מודים, היה משהו נחמד בליטוף או במעיכה של אותם פירות מפלסטיק שהיו על כל שולחן אוכל בניינטיז. מה שכן, לנקות מהם את האבק היה קצת פחות נעים. היום זה נראה לנו ממש מוזר להחזיק קערה מזויפת שכזאת. בינינו, זה גם פחות מסתדר עם כל טרנד האכילה הבריאה ששולט בשנים האחרונות. אז אם כבר לכער את שולחן האוכל, עדיף לעשות זאת עם פירות טריים.
דברו אל הקיר
מי הגאון שחשב לעצמו – למה לצבוע את התקרה בלבן כשאפשר להוסיף לו שפריץ? למי שלא יודע מה זה שפריץ (כנראה הדחקתם היטב), נבהיר שלא מדובר במילה העברית לקוקטייל. שפריץ הוא שילוב של חול, מלט, קוורץ ודבק, וכאשר משפריצים אותו על הקיר באופן אטי ובתנועות סיבוביות, נוצרת שכבה חזקה של בטון. לאחר ייבוש מלא זה הופך לבטון דקורטיבי. בעבר כמעט כל בית ובניין קושטו בשפריץ הזה (או "פופקורן על הקיר"), שהחליף את הטפטים של שנות ה-70. ואנחנו אומרים, ברוך שפטרנו.
והנה דרך להיפטר מהשפריץ
זכוכיות או לא להיות
רובנו לא ממש רוצים שהשכנים בבית ממול יראו אותנו מתקלחים. לא חבל לגרום להם להתקף לב? הפתרון שמצאו לזה בעבר היה חלון זכוכית מטושטשת מחולק לריבועים. המטרה היתה להכניס אור למקלחת אבל בלי שיראו את מה שמתרחש בחדר האמבטיה. זה די מכוער, תודו. היום משתמשים בזכוכית מעוצבת יותר או בחלון שנמצא דווקא בתקרה ומכניס פנימה את קו הרקיע בלי לפגוע בפרטיות.
נשארים על המפה
כבר השקעתם במפה צבעונית או תחרה, אז למה להוסיף עליה כיסוי פלסטיק מכוער? לפני 50 שנה בערך הסבים והסבתות שלנו נהגו לכסות את כל הסלון בפלסטיק כדי שלא יתלכלך ויישמר לאורך השנים. בסדר, אנחנו סולחים להם כי הם חמודים. אבל אז הגיעו האמהות שלנו והחליטו להמשיך את המסורת עם כיסוי השולחן. כה מכוער, זול וחסר סטייל. המפה התלכלכה? כבסו אותה!
ביג NO NO גם במסעדות
ככה הכל התחיל