עיצוב: "תבנה לי בית ישן"

הבית של ליאת מלא בצבעוניות חמה ותוססת, בפריטים רבים של ישן עם חדש, ספרים, כלים ונישות. זהו בית עם התרחשות, תנועה. בית חי מאוד. ליאת היא אמא לארבעה ילדים בגילאי 20-6, שעד לפני עשר שנים עבדה בהייטק והייתה חלק מ-350 אנשים שפוטרו. היא הייתה אז בחודש תשיעי, בהריון שלישי ובצומת אמיתית. בעלה עודד אותה (שלא נאמר דחף) ללכת ללמוד עיצוב ולעשות תפנית מקצועית. והיום האישה מאוהבת בעשייה שלה, לא רק כמקצוע. זה כנראה מסביר את התחושות החמות העולות במפגש עם הבית שלה.

ליאת מספרת שכאשר קנו לפני 15 שנה את הבית בשכונת תל השומר, הם החליטו להשאיר רק את מעטפת הבית ולשנות את כל הפנים. בפגישה עם האדריכל היא ביקשה ממנו "תבנה לי בית ישן". הקו המנחה אותה היא ליצור תחושה של חיים. נכנסים לבית ומרגישים נוח, אפשר להוריד נעליים ולהתרווח. הספרים, הקישוטים והצבעוניות, מזמינים את האורח להישאר.

נישות ועוד נישות

הכניסה לקומה השנייה מלווה בפסי צבע מרשימים. פינת העבודה פתוחה וחמימה. על הקיר איל סרוג עוצר הנשימה, שנרכש בג'ינג'ר. הספרייה יושבת בתוך נישה מגבס ונותנת איזון לקיר האדום הצמוד לה. נישות וכוורות רבות יש בבית הזה. ליאת מסבירה שהנישות מאפשרות ליצור תלת ממד בחלל, ביטוי ותצוגה של אוספים ופריטי נוי רבים שהיא אוספת בגיחותיה לחו"ל, סדר וכמובן אחסון.

כלים ועוד כלים

ליאת מנסה עכשיו להיגמל מההרגל של איסוף הכלים. הרבה מאלה שממלאים את המטבח נרכשו ב-anthropologie. "יש הרבה יותר ממה שאני צריכה", היא אומרת. הכיסאות מ"חדרים" ברובם והאהיל הפרחוני נוצר עבורה בהזמנה מיוחדת אצל יהודה אוזן.

תמונות על סדקים

מתחת לקיר התמונות בחדר השינה מסתתר סדק גדול שכל ניסיון לסתום ולתקן אותו לא ממש צלח. אחד המנחים של ליאת אמר פעם: "אם יש פגם שאתם לא מצליחים להתמודד אתו, תכסו". והיא כסתה. לוח שעם גדול ועבה ועליו כל התמונות שלא נכנסו לאלבומים, תמונות של הילדים ואירועים משמחים ומרגשים. איזו דרך מצוינת לקבל ולסיים כל יום.

חצר ירוקה ושופעת עם פרגולה שממשיכה את הסלון החוצה ויוצרת "זולה" מזמינה להשתרעות. מאור השמש החזק מצילים וילונות צבעוניים מ"בדים" בנווה צדק. לימונדה, מישהו?

במדור הקודם: בית אומנותי בריח קינמון
לכל הכתבות במדור הביתה

"הביתה": בתים ופריטים ייחודים