לגור בבנימינה: "הרבה יותר מבית"

שנים רבות חיו תמר ועדו בדירות שכורות שונות בתל אביב. כאשר בנם הבכור חגג יומולדת שנה, הרגישו השניים שהגיעו הזמן לעבור הלאה, למקום בו החוץ הוא חלק מהבית ולא נחשב למרחב ציבורי. עדו הוא צלם אופנה ידוע ותמר היא אחת ממקימות הבלוג והחנות "הביתה".

מכיוון שסבה וסבתה של תמר הם מראשוני ומקימי המושבה בנימינה, ובילדותה בילתה אצלם במהלך החופשות. הזיכרון המתוק של המושבה עם ריחות ההדרים הנישאים באוויר, הובילו אותם לבדוק אם בבנימינה באמת נשאר טעם של פעם. מאז, כבר שבע שנים הם שם. ולדברי תמר: "מצאנו לנו כאן בית רחב יותר מהבית והחצר הפרטיים".

הבית נבנה בהשראה הבתים הישנים בשכונה

הבית של בני הזוג תוכנן על שטח ששימש קרקע פורייה לעצי הבוסתן של סבא וסבתא, באחת השכונות הוותיקות בבנימינה. בקצה השכונה, ניצבים עדיין הבתים הראשונים של מקימי המקום, ואלו שימשו השראה לבניית הבית.

הבית בנוי משני מלבנים צמודים שאינם חופפים זה לזה ויוצרים חצר קדמית וחצר אחורית. מלבן אחד פתוח וכולל את הסלון, פינת האוכל והמטבח. תקרתו גבוהה ויוצרת תחושה של לופט רחב ידיים. במלבן השני נמצאים חדרי המגורים והרחצה של בני הזוג ושל הילדים. מעל החדרים, גלריה המשמשת כמחסן תצוגה של חנות הבלוג "הביתה".

"השאיפה הייתה ליצור בית שיהיה חדש אבל לא ירגיש כך", מספרת תמר. "בית שיוכל להכיל את הרהיטים והחפצים שלנו באופן טבעי והרמוני ויתאים לאורח החיים שלנו - הורים לשלושה ילדים צעירים, הרבה אירוח של חברים, משפחה ולא מעט זאטוטים במהלך השבוע".

את המבנה תכננו האדריכליות עינת אייכהולץ פורת ותמר ענתבי רוטמן, על עיצוב הפנים והסטיילינג של הבית  ניצחו תמר ועדו.

אי ממגזין עיצוב, שולחן כתיבה באמבטיה

כשהסתיימה בניית הבית הוצבו כל הרהיטים שאספו בני הזוג במשך השנים. רהיטי וינטאג', ספות, כורסאות ושידות. בנוסף, שולבו כל הפריטים והאביזרים שמקנים תחושה של בית – "כל אותם פריטים שבחרנו ואספנו במקומות שונים במהלך הדרך".

סלון: חלק מהספות והכורסאות נרכשו בשוק הפשפשים וחלקן נאספו ברחוב. השזלונג רופד כבר שלוש פעמים, ועם כמות הקפיצות של הילדים וכמויות השוקו שספג, הוא עתיד לראות את הרפד שוב בקרוב. השולחן מ"וינטאג' בשוק הפשפשים. כריות הנוי משתנות תדיר לפי החשק. כיסא נדנדה לבן של "אימס" – מוסיף מראה קלסי - נקי לרהיטי הוינטאג'.

האי במטבח עוצב על ידי תמר בהשראת תמונה מספר עיצוב. "הרעיון בבחירת המראה שלו היה ליצור רהיט שיעמוד בפני עצמו ולא כחלק ממטבח מובנה ואחיד". המטבח עמוס בצנצנות, קומקומים וקופסאות פח שמעניקים לו את המראה החם והביתי.

התנור מלווה את עדו מהסטודיו הראשון שלו בתל אביב. הוא מספר שכשנכנס לסטודיו, ראה את התנור עם שם משפחתו וזה היה סימן שהמקום בשבילו.

חדר רחצה הורים: הכיור מונח על שולחן כתיבה שעבר התאמה לחדר האמבטיה. במגירה נפתח מעבר לצנרת, השולחן נצבע והידיות הוחלפו.

לאורך קיר המסדרון שמקשר בין החדרים, נתלו תמונות משפחתיות – לצד תמונות של הדורות הקודמים במשפחות, "שנדע מאיפה באנו ולאן אנחנו הולכים", אומרת תמר.

חדר הבנים: כיסויי מיטה מבדים שמצאנו בנחלת בנימין, כריות נוי, שטיח עגול ושרשרת דגלים מ"הביתה".

תודה מיוחדת לעדו לביא, שצילם את התמונות בבלוג
במדור הקודם: הביתה של המעצבת והשף בשומרון

לכל הכתבות במדור הביתה "הביתה": בתים ופריטים ייחודים