אלעד צפני: אני גמד – וככה נראה הבית שלי
בבית שבו כל פרט מותאם לצרכים האישיים שלו – מדלתות ומטבח נמוכים ועד פתרונות יצירתיים בסלון ובאמבטיה – צפני מראה כיצד אפשר להפוך מגבלה להזדמנות, להקנות לעצמך עצמאות, לשמור על אורח חיים רגיל, וליהנות מכל רגע, בלי לוותר על נוחות או אסתטיקה. "במקום להתאים את עצמי לסביבה, בבית מצאתי פתרונות כדי שהסביבה תתאים אליי", הוא מספר

"תגידי גמד, אני לא רואה בזה מילה שלילית. זו עובדה" – מתישהו בשיחה אלעד צפני שם את הדברים על השולחן כי הוא לא בעד "נמוך קומה" הפוליטיקלי קורקט. "תלוי איך משתמשים במילה 'גמד'. אפשר להאדיר אותה ולומר ה-גמד. זו הרי תפיסה אישית, ואני מסתכל על החיים באור חיובי ומחפש ממה ליהנות". התפיסה האישית של צפני מופצת בימים אלה בהרצאות על סיפור חייו, על רגעים יפים וקצת פחות, תובנות שלמד במהלך השנים, בהן לבקש ולקבל עזרה ("אני אומן בלבקש עזרה. לכם קל למזוג מים, לי קשה"). "למדתי להשתמש בהומור עצמי, להיות חלש ופגיע, לאהוב את עצמך, להקיף את עצמך באנשים טובים ולא לרצות את הסביבה. כלים שצברתי במהלך החיים כדי להגיע לאן שהגעתי עד היום".

הוא מוכר לרובנו מ"האח הגדול" ב-2011, אבל עוד קודם לכן הבליח בהופעת אורח בסרט "פעם הייתי" עם אדיר מילר בבימוי של אבי נשר. מאז הוא גם סטנדאפיסט, פרזנטור ואושיית רשת. הבית שבו הוא מתגורר ביד אליהו שייך לעמידר, אבל שלו בשכירות עד מתי שיצטרך. דירה רגילה שמותאמת לבעלי מוגבלויות עם דלתות רחבות לכיסא גלגלים ושלל התאמות שהוסיף בעצמו. "נתחיל מהבניין, קומה 6 במעלית. אחד השיקולים עוד לפני שראיתי את הדירה היה אם יש מעלית ואם אני מגיע ללחצן של הקומה. גם אם הדירה תהיה מושלמת עבורי, לא תהיה לי גישה אליה אם לא אוכל ללחוץ על מספר הקומה. גם בלובי, כשאני לא מגיע לקודן, צריכים לפתוח לי או שאני משתמש במפתח ידני".

הוא בן 36, גובהו 99 ס"מ, והבית מלא בפתרונות שמאפשרים לו לחיות חיים רגילים. מטבח וארון נמוכים, שרפרפים וקומבינות, כמו שהוא קורא לשינויים וההתאמות שהכניס. "במקום להתאים את עצמי לסביבה, בבית מצאתי פתרונות כדי שהסביבה תתאים אליי בגלל השימוש היום-יומי. לא אמצא דרך להגיע למדף העליון, אלא אדאג שהארון יהיה בגובה שלי וכך גם השיש. זו מחשבה של פתרונות מגניבים והמטבח זה השיא".
למה המטבח הוא השיא?
"כל עוד גרתי אצל ההורים, הם עזרו, ובדירות שכורות עם שותפים לא השקעתי, אבל עכשיו הזמנתי מטבח שחלק אחד שלו רגיל, והחלק השני מתאים לגובה שלי. יש לי כיריים, בר מים, מיקרוגל, עולם אחר. בן אדם רגיל קם בבוקר והולך לשטוף פנים בכיור בשירותים, אבל עבורי זו משימה לא פשוטה. אני צריך שרפרף או מישהו שיעזור לי, ועכשיו יש לי במטבח כיור בגובה שלי וזה חדש לי. כל ילד מגיל 11 שוטף רגיל, ואני עכשיו שוטף בלי עזרה וזו חוויה אדירה. מקפיא זה מכשיר שלא הייתה לי אינטראקציה איתו והיה עד היום מחוץ לתחום, כי הגעתי רק למדפים הראשונים במקרר. עכשיו קניתי מקפיא קטן ואני מוציא מוצרים מהקפאה וממש מבשל. עוף, מרקים, פתיתים, אורז. קודם סבתא שלי הייתה מביאה לי קופסאות והייתי מחמם, היום אני פחות תלוי ומרגיש ביטחון במטבח".


עוד לפני אזור ההכנות והבישול, כשצפני נכנס הביתה, הוא מדליק את האור עם מתגים בגובה 80 ס"מ, ואת המפתחות תולה על מתלה שהכין לעצמו על ארון התקשורת (הנמוך, זה שמתחת לארון החשמל) בכניסה. בדלת יש לו שתי עיניות ושני מנעולים, אחד מכל אחד מהם מותאם אליו כדי שיגיע אליהם. "שמתי מצלמה כדי שאוכל לראות מי עומד בחוץ", הוא אומר על העינית הנמוכה, שהותקנה לא מספיק נמוך.
השרפרפים שמפוזרים בבית עוזרים לו בסלון, עליהם הוא יושב במקום על הספה וכדי לעלות על המיטה. "כשאתה גמד, אתה מפתח פתרונות יצירתיים, וככה לפעמים אני יכול לשים רגל על שידה נמוכה ולעלות על המיטה". ארון הבגדים בגובה 1.10 מטר (לעומת כ-270-240 ס"מ בדרך כלל) וכולל תלייה ומדפים, שהזמין בהתאמה אישית כשנכנס לדירה לפני חמש שנים. באמבטיה יש לו שני מזלפים, אחד מהם נמוך, כדי שיוכל לשלוף ולתלות חופשי. "יצא בעבר שמישהו התקלח ושכח את המזלף במתלה העליון והייתי צריך לקרוא למישהו שיבוא להוריד".
מה קורה בהפסקת חשמל?
"יש לי מקל וגיליתי שבזווית הנכונה אני מצליח לפתוח איתו את ארון החשמל ולהרים את המתגים. אז מה אם הם קשוחים, גם אני קשוח. אני יצור הישרדותי. כשצריך לעשות משהו, אני עושה".
את הממ"ד יותר קשה לשנות, בכל זאת חלון מסיבי וידית של דלת ברזל.
"כאן אני תלוי לחלוטין באדם נוסף, ואין לי שום עצמאות. בתחילת המלחמה טסתי לדרום אפריקה לצילומי 'גולסטאר', וכשחזרתי הביתה אמא שלי ישנה אצלי בתקופות הקשוחות כי אין לה ממ"ד, וככה הסתדרתי".
יש לו כלב תחש ננסי בשם "סחבק", וכשהוא רוצה לעשות סיבוב למטה הוא לוקח את הקורקינט המוקטן עם גלגלי העזר. "בגלל שאני מתקשה בהליכה, יש לי כיסא גלגלים ידני וממונע, אבל לפעמים אני רוצה סתם לרדת ולהרגיש עצמאי כמו אדם רגיל, אז הרכיבו לי גלגלי עזר, שמייצבים אותו ונותנים לי שיווי משקל לנסוע במהירות איטית".
לסביבת החברים והמשפחה המוכרת הצטרפה לאחרונה גם בת הזוג רומי גרוסמן, 27, שאותה הכיר דרך חברה משותפת. לפני שבוע השניים התארסו, והם גרים יחד. "הבנתי שאם אתאים את כל הבית לגובה שלי, לאנשים שיבואו אליי לא יהיה נוח, ולכן מצאתי את האיזון בין הגובה שלי לגובה אדם ממוצע". כך המטבח הוא גם נמוך וגם רגיל, ובמקרר הוא משתמש במדפים הנמוכים. את הדירה עיצב בעצמו בגוונים של אפור ולבן שהוא אוהב, אבל חושב לעדכן אותה עם גווני עץ או מזנון שיש לטלוויזיה וכמובן, להוסיף לבת הזוג ארון משלה.
איך רומי מסתדרת בבית?
"מי שנכנס לא מרגיש את הבדל. הוא מתאים לאדם רגיל ועל זה יש התאמות עבורי".
מפתיע שאדם עם שם כמו רומי גרוסמן, "איש גדול", מצאה את דרכה אליך?
"לא חשבתי על זה, אבל אני מקווה שהיא תהפוך בקרוב לצפני ואז זה לא יהיה רלוונטי".
סיפרת על החלום שלך להיות אבא.
"אני בן 36, כבר לא ילד, וזה השלב הבא. בשביל זה מקימים בית, אבל עדיין רחוק לדבר על זה".
כששאלו את צפני באחד הראיונות על הבמה מה החברה יכולה לעשות למען בעלי מוגבלויות כדי לשלב אותם יותר, אמר בתגובה "להיות קלילים". הוא נשאל אם הוא מעדיף שיתכופפו אליו או שיעמדו, והוא ענה: "לא אכפת לי, זה שלכם. לא לחשוב יותר מדי, להתייחס לאדם כאדם. לא לרחם, אם הוא לא מבקש עזרה, אז לא בכוח. להתעלם מהמגבלה, בטח אם זו מגבלה פיזית. הוא כבר יודע להתמודד עם המגבלה. החברה צריכה לראות אותנו אותו דבר. כמו כל אדם, יחס אנושי רגיל". צפני מגשים לאט לאט חלומות, ובטוח שהכל אפשרי. "קודם צריך לחלום את זה ואחר כך להגשים את זה. עד שלא חשבתי על המטבח, היה נראה לי שהוא לא בגדר האפשר, אבל ברגע שרציתי, מצאתי את האנשים הנכונים ואת הדרך לעשות את זה. העצה שלי היא לחשוב את זה, לחלום את זה ולגרום לזה לקרות".
עיצוב, תכנון והתאמה לצרכים מיוחדים: ליאור מנור צמח
נגרות: האומנות שבמטבח