כמה שווה עיצוב ייחודי? הלופט שהוצע להשכרה ב-40 אלף שקל ועורר סערה

אוראל כץ הוא מעצב פנים אוטודידקט, שהתשוקה שלו היא פריטי יד שנייה שהוא קונה או מוצא, משפץ ומפיח בהם חיים חדשים כיד הדמיון העשיר שלו. בדירה שרכש בשוק הפשפשים בגודל 70 מ"ר, שהייתה בעבר חנות ועברה הסבה ללופט מעוצב מדלת הכניסה ועד חדר השינה שבגלריה, השקיע את כל כישרונו כדי ליצור פינה חמימה בסגנון וואבי סאבי. לא מזמן ביקש להשכיר אותה, ומעבר לסכום החודשי המבוקש, 5,000 שקלים פלוס מע"מ, התנה את העסקה בתוספת סכום של 35 אלף שקלים על הריהוט, העיצוב והאבזור. "אני מבקש אותם כתנאי ליציאה מהדירה! כמובן שהדירה נשארת כמו שהיא עם כל הדברים בתוכה", כתב בפוסט בקבוצה של תושבי יפו בפייסבוק, שבה פרסם אותה. "לרציניים בלבד, לא להתקשר סתם", חתם את הפוסט וזרם התגובות גרם לו בסופו של דבר לסגור אותו.

>> לכל הכתבות בערוץ living

"למה רק 35 אלף? צריך ללכת אחורה ולשלם גם להורים שגידלו אותך עד הלום כדי שתזכה לרהט את הדירה ואנחנו נוכל ליהנות ממנה ואפשר כמובן לשלם לשלטון העותמאני שתכנן ועיצב אדריכלית את המבנה", נכתב באחת התגובות. "רגע לא הבנתי - אתה מבקש להעביר לך 35 אלף ש"ח על העיצוב שעשית, כדי להיכנס לדירה?", "אני בטוחה הפראייר הנכון יגיע", כתבה מגיבה ו"סה"כ מישהו עשה סדר בבלגן מהשוק, בוא קח אותי לעבד וזהו". "תודה שגרמת לי להתגלגל מצחוק. העברתי לחברים שייקרעו גם" ו"מישהו כאן חי קצת בסרט", המשיכו אחרים.

כץ, 31, לא נבהל מהתגובות. "זו לא בקשה תמוהה. השקעתי בעיצוב הדירה 70 אלף שקל. המודעה צברה זעם כי מדובר בבחורים צעירים שאין להם את הסכום המבוקש. הייטקיסט או בעל משפחה מבין ש-35 אלף שקלים על תכולה של דירה זה לא סכום גדול. הדור הצעיר מחפש רהיטים ברחוב או במרקט פלייס ויוצא לו 2,000 שקל. זו לא הרמה של הדירה הזאת ולא האיכות שלה. אנחנו עם מתוח שלועג ברשתות החברתיות, אבל אני חי במודעות גבוהה, רואה את התמונה המלאה ויודע מה אני נותן, בלי לגנוב ובלי לרמות, ולכן זה לא הזיז לי בכלל".

מגיע לשלמות עיצובית

כץ הוא מעצב פנים של דירות אתניות, שבטיות, רובן ביפו. הוא מעיד על עצמו כמי שחוש האסתטיקה הוא חלק ממנו. "כשאני מעצב דירה, אני משקיע בה הרבה מחשבה, בוחר פריט, מחזיר אותו לחנות ובוחר חדש במקומו עד שאני מגיע לשלמות עיצובית", הוא מסביר. לא קשה לו לעשות את זה, כי הוא גם בעלים של חנות העיצוב "במבו מרקט" בשוק הפשפשים ביפו, שבה הוא מוכר ריהוט ועבודות יד מהמזרח הרחוק.

הדירה שרכש הייתה בעבר משרד, והיא בנויה עם תקרות מעוגלות וקשתות ערביות. "כל הרחוב היום מורכב מחנויות שהפכו לדירות. המסחר הפשוט של פעם, לטייל ברחוב, הצטמצם, והביקוש לדיור עולה. עוד 50 שנה יישארו ברחוב רק נותני שירות ולא חנויות, כי הכול עובר למרכזים מסחריים או לסחר מקוון. בעלי נכסים הבינו שמגורים יציבים יותר ממסחר ולכן הפכו אותם לדירות", הוא אומר.

"לדירות בשוק שהיו חנויות בעבר יש צורות מיוחדות, למשל, חלוקה מוזרה או שהן צרות במיוחד או שהמטבח קטן. כשאני מעצב דירות כאלה, אני לא רק מעצב יפה אלא גם מתייחס לפרקטיקה ולפרופורציות שלה. לא אכניס ספה של 3 מטר לסלון קטן כי היא תחנוק אותה". הרעש מהרחוב מורגש יותר מאשר בדירה רגילה, הדלת לא אטומה במלואה ולפעמים קצת רטוב על המדרכה בחוץ. יש חוסר פרטיות מסוים, הוא מודה, אבל לכץ זה לא שינה כשרכש אותה. "כל חיי גרתי בחנויות שהפכו לדירות, עוד בבת ים שבה גדלתי, וגם עכשיו אני גר בנכס יפהפה דומה שהיה פעם מסחרי. לא אגור לעולם בבניין, אני לא אוהב שכנים, ומעדיף לסחוב קניות מהסופר ולהיכנס ישר הביתה בלי מעלית. לפתוח דלת ולצאת לרחוב".

בקומת הכניסה סלון, מטבח, חדר שינה ומקלחת ושירותים, והמדרגות לגלריה מובילות לחדר שינה נוסף, גדול יותר. את סגנון העיצוב, וואבי סאבי, בחר בשל המשמעות של הביטוי ביפנית – השלמות שבחוסר השלמות. הפריט הראשון שנכנס לדירה היה שיש אוניקס שבור בשווי 3,000 שקל, שממנו יצר משטח לשולחן הקפה בסלון מעל שני גזעי עץ, ומשטח לדלפק המטבח, שעומד על רגל במבוק. מאחר שנמאס לו מהייצור הבלתי פוסק בעולם העיצוב, הוא פיתח לעצמו עיסוק למצוא פריטים ישנים, לחדש אותם ולהוסיף להם טקסטיל חדש או טאץ' משלו. מה שאי אפשר למחזר, כמו מזרן, מטבח או ברז, הוא קונה חדש. "זה הופך את הדירות שאני מעצב למיוחדות, ואי אפשר למצוא את הפריטים שלהן באף חנות, כי רובן משנות ה-60 וה-70", הוא מסביר.

את כיסא הנוח בסלון חידש וצבע והוסיף לו כריות צבעוניות. בחדר השינה אסף אריזת עץ ששימשה להובלת פריט שביר, חיזק לצורך שינה והוסיף בתוכה לייסטים מעץ כדי שתשמש גם לאחסנה מתחת למיטה. ראש המיטה מיובא מאינדונזיה, ואת הארונית השחורה מצא בשוק הפשפשים תמורת 20 שקלים ושיפץ. מוטות במבוק שעלו שקלים בודדים הסב לפריטי נוי, ומושב של כורסת מיקונוס גדולה הפך למנורה בתקרה. את הספה בסלון יצר ממשטחי עץ שחיזק, צבע והזמין לה ריפוד לפי מידה בלי להתפשר על העיצוב המדויק והפרקטיות שרצה. מחוץ לדירה תלה סלי כביסה הפוכים. "עכשיו תשאלי אותי למה אני מבקש 35 אלף שקלים? כי יש דברים יקרים בדירה. ואם אני מכניס פריט כלשהו, זה לא בגלל המחיר הזול שלו אלא בגלל שהוא יושב יפה, מה עוד שעבדתי עליו חמש שעות. אני נהנה מהחידוש כמו שצייר נהנה מהדרך שהוא עושה לציור שלו. אין לזה ערך? בדירות של חבר'ה צעירים זה נראה מישמש, פה אני לא מתפשר על התוצאה הסופית".

לאחר פרסום הפוסט קיבל כץ תגובות פרטיות שאהבו את הדירה, והיה אפילו מי שהציע לו 20 אלף שקל על הריהוט. הוא חישב מסלול מחדש ועכשיו, כשהתיירות חזרה, החליט כי "משתלם יותר להשכיר אותה פר לילה ולא חודשית עם הסכום שעורר את הטררם". הוא הוסיף לה עוד כמה טאצ'ים עיצוביים ומעמיד אותה להשכרה כדירת Airbnb במחיר שבין 500 ל-750 שקלים ללילה.