תסתכלו למטה: הפנל הלבן הוא הלהיט התורן בעיצוב הבית

בטרפת של עיצוב הבית, כשמתרוצצים בין חנויות, ספקים, בחירת חומרים וגוונים, לא זוכרים להרים מספיק את העיניים, אפילו סנטימטרים בודדים, כדי לשאול מה קורה בקו שמחבר בין הריצוף, שעמלנו רבות להחליט מה הגוון הכי מדויק לנו, לבין הקיר שמעליו. דווקא שם, במפגש בין הרצפה לקיר, מסתתר אחד האלמנטים השקטים אך המשפיעים על מראה החלל - הפנל. לכאורה שולי, בסך הכל 8-6 סנטימטרים, אבל ככזה שרץ על כל הבית הוא יכול להשפיע על התחושה ולהקפיץ את החלל מרגיל למעוצב.

"שימוש בפנל פולימרי לבן מוכר כבר שנים, בעיקר לחיבור שבין פרקט לקיר, ומרכך את המעבר החד בין שני המשטחים", אומרת יוליה סטרוסלסקי, אדריכלית ומעצבת פנים. "אותו פנל החל להיות בשימוש גם מחוץ לפרקטים, בחיבור בין ריצוף של אריחי קרמיקה וקיר, במקום לעלות עם האריחים לקיר". כשהפנל חוצץ בין האריחים לקיר, יש לו שתי מטרות שונות: "אפשרות אחת היא למזג את הפנל לקיר הלבן, ובכך לרכך את המעבר, להפוך אותו ליותר זורם ופחות כבד בעין, ולתת לרצפה במה משלה. אפשרת שנייה היא בדיוק להפך, להדגיש ולמסגר את החציצה בין הקיר והרצפה באמצעות פס ההפרדה".

< לכל הכתבות בערוץ living

סטרוסלסקי משתמשת לרוב בשני סוגי פנל פולימרי – מעוגל בקצה, שהוא הרווח יותר, בגובה 6 ס"מ, ומתאים לקו עיצוב מודרני. הוא צובר פחות אבק, בטח לעומת הסוג השני, הישר, שיש לו דופן עליונה שטוחה ולכן הוא כמו מדף צר. פנל נוסף, שמתאים יותר לעיצוב אקלקטי או כפרי הוא "מקור ציפור", מסוגנן ונוכח. במקרה זה הנטייה היא לשלב אותו עם קיר בצבע אחר, וכך הוא מודגש בעצמו ומדגיש גם את הקיר.

לפנל יש שימוש יוקרתי יותר, שדורש יותר תקציב, כשהוא נכנס לתוך הקיר וכאילו שוקע בתחתיתו. סטרוסלסקי: "רואים אותו יותר בבתים שבהם יש קירות גבס ולא בלוקים או בטון. הפנל נמצא בקו אפס עם הקיר. ה'מדף' או ה'מדרגה' מתבטלים, והגימור נראה אחרת לגמרי. זוהי אופציה פשוטה לשימוש בקיר גבס, כי מפסיקים את הבנייה שלו רגע לפני שמגיעים לרצפה. בקירות מעטפת נוהגים להוסיף שכבה פנימית של קיר גבס. לעומת זאת, בקיר בלוקים צריך לחצוב, ולא תמיד זה משתלם כלכלית".

פנלים לבנים פולימריים מעל ריצוף גרניט פורצלן למראה קליל נקי ומרחף, לעומת המראה הקודם שבו הפנל היה מהאריח גרניט עצמו:

פנל לבן מתחבר לקיר ומונע מראה של "בריכת בטון":

הבחירה בפנל הלבן מוסברת על ידי מעצב הפנים גיא בוכהלטר כחלק ממהלך של יוקרה שקטה ודיוק אדריכלי. "אנחנו רואים מעבר חד מפנלים תואמי-ריצוף, שיוצרים מראה 'קבלני' וסגור, לפנלים לבנים גבוהים שמעניקים לחלל מראה אירופי קלאסי ומעודכן. מה שעובד היום הוא השימוש בפנל כאלמנט שמנתק את המסה של הרצפה מהקיר ומייצר מסגרת נקייה ש'מרימה' את התקרה. חשוב להבין שעיצוב בלבן הוא לא הבחירה הקלה, אלא עבודה בשכבות. כשמשלבים פנל לבן עם קירות בגוונים בהירים נוצר עומק ויזואלי שמאפשר לרהיטים ולחומרים בחדר לקבל את הבמה שלהם בתוך מעטפת של שקט והרמוניה".

מי שבוחר באופציה של פנל לבן, מצהיר על חלל רך, מעוצב ונקי יותר, אומרת סטרוסלסקי ומדגישה כי הפנל הפולימרי עמיד למים, אבל לא מיועד לבתים שבהם שופכים מים. "את הפנל הלבן לא נמצא עדיין בדירות קבלן כסטנדרט, משום שהוא לא מיושם על ידי הרצף, אלא דורש איש מקצוע אחר, בדרך כלל איש פרקטים. אם הוא מוזמן כחלק מהתקנת פרקטים לבתים, המחיר נע בין 20-15 שקלים למטר רץ.

למה צריך לשים לב כשמשתמשים בפנל הפולימרי?

"לסיליקון שאיתו מדביקים את הפנל, שבולט במיוחד בקירות עקומים שבהם העבודה לא מדויקת. עם הזמן מצטבר אבק, וכשלא מנקים, הוא נהיה שחור ובולט יותר לעין על הסיליקון שמצהיב עם הזמן. צריך פשוט להקפיד ולתחזק את הניקיון סביבו".

אדריכלים ומעצבי פנים לא מעטים אוהבים את השימוש בפנל לבן, אבל יש גם כאלה שבוחרים בפנל שחור מאלומיניום. לריצוף טרצו כהה שאותו ביקשה להדגיש, בחרה אדריכלית מיטל אשכנזי פומרנץ פנל שחור, שהוא מבחינתה כמו אייליינר, ממקד את תשומת הלב, כפי שבחרה בדלתות עם מסגרת אלומיניום שחורה ורגלי ברזל שחורות לשולחן - חלק מהשפה העיצובית שכוונה לקרקע ולהדגיש את הריצוף. "פנל לבן היה מדגיש את הקיר, ואני רציתי להדגיש ולמסגר דווקא את הריצוף", היא מסבירה.

פרופיל האלומיניום מגיע בצבעים שונים ומשוקע בקיר כדי לייצר כביכול ניתוק בין הרצפה לקיר, וכך המושג "לעשות פנלים" נעלם לחלוטין, מוסיפה מעצבת הפנים קטי לובין. "הוא מגיע בגבהים שונים, מחירו כ-35 שקלים למטר רץ והתקנתו יקרה יותר. אני אישית משתמשת בגובה 3 ס"מ, שנראה כמו ציור עדין עם מכחול שרק בא להדגיש את הקיר".

"השוק נע לכיוון פתרונות מתקדמים יותר, בעיקר פנלים שחורים, בדגש על התקנה שקועה, שמספקת מראה נקי ויוקרתי", מסכם מעצב הפנים טובה פנפיל.