אביתר רפאל דהן אוהב להעז. בכל אחד מעיצוביו הוא מקפיד לשלב בין צבעים או חומרים בלתי קונבנציונאליים, חשיבה מחוץ לקופסה והשראה שהוא סופג על בסיס יומי -  לא משנה היכן הוא נמצא. התוצאות מדברות בעד עצמן. היום, בגיל 28, הוא כבר בעליו של "ארד אדריכלים", משרד לתכנון אדריכלי ועיצוב פנים הנושא ומקיים בגאון את חזונם של מקימיו: "זה הזמן להיוולד מחדש".

לא במקרה בחר רפאל דהן בשם זה. לפני שמונה שנים, כשהוא פצוע אנושות בכל חלקי גופו, מאושפז בבית חולים ואינו יכול להיעזר בגפיו, זו היתה המנטרה שהשיבה אותו לחיים ויצרה את מה שהיום הוא מכנה מפעל חייו.

אביתר, אביתר רפאל דהן
"הסוד הגדול הוא לא לפחד". אביתר רפאל דהן | צילום: שי פרנקו

הרגע שבו החיים משתנים

שום דבר בדיבורו הבטוח והמרגיע של אביתר, לא מסגיר את מה שעבר עליו במלחמת לבנון השנייה, בה לחם במסגרת שירותו בגולני. גם כאשר הוא מספר על שמונת החברים שאיבד בקרב העקוב מדם בבינת ג'בל ועל הפציעה החמורה שכמעט וגדעה את חייו, קולו נשאר יציב. חזותו, בחור צעיר בעל פני ילד, לא מסגירה ולו פסיק מהדרך מעוררת ההשראה שעבר מהרגע שבו התעורר בבית החולים ועד ליום בו פתח משרד אדריכלים בבעלותו בקרית ביאליק ובהמשך עוד סניף בלב רמת החייל.

במהלך אחד המבצעים הגיעה המחלקה של אביתר לבית שבו, על פי הדיווח, הוחבאו נשקים רבים. לפני שהספיקו לפעול, נורה לעבר הכוח צרור יריות. מרגע זה הפכה הפעילות המבצעית לשדה קרב. "אומרים שהיו מסביבנו 40-50 לוחמי חיזבאללה מובחרים, וככה זה גם הרגיש", אומר רפאל דהן.

"עמיחי מרחביה שהיה לצידי חטף רסס כדורים, נפצע אנושות ומאוחר יותר מת מפצעיו, אוהד קלאוזנר ז"ל חטף כדור בחזה ובראש ואני חטפתי ירי מצלף קרוב לצוואר, באזור הכתף העליונה. שכבנו שם פצועים לגמרי ואז התחילו להגיע כוחות נוספים במטרה לסייע לנו. הכניסו אותנו לבית כדי לתפוס מחסה מהאש. שם בעצם התחילה המלחמה על החיים". בכל 11 השעות שעברו מרגע שבו פתחו המחבלים באש ועד לפינוי הפצועים, טיפל באביתר המ"פ יוני שטבון, שמכהן כיום כח"כ הבית היהודי וסגן יושב ראש הכנסת.

"הכדור פגע לי בעורק הראשי, עשה תנועה סיבובית בתוך בית החזה ויצא מהחלק התחתון של הגב", מתאר רפאל דהן, "חלק מהזמן הייתי בהכרה וחלק לא. חצי מהגוף שלי היה שבור והרגשתי כאבי תופת. מורפיום לא היה לנו וקפאתי מקור, אז כיסו אותי בינתיים בשמיכות. למרות המצב הקשה שבו הייתי, לא היה רגע אחד שבו חששתי שלא אצליח לצאת מזה. ואז הגיע החילוץ".

כאשר אביתר נזכר ברגעי החילוץ, קשה שלא להתרגש יחד איתו. במצב שבין עילפון להכרה, הוא הבחין בעשרה לוחמי סיירת גולני שהגיעו לזירת האש ופינו אותו באומץ רב תחת ירי מסיבי. רגע לאחר שהועלה על מסוק וחולץ מהמקום, איבד אביתר את ההכרה ופונה במצב קשה לבית החולים. "התעוררתי בכניסה לרמב"ם וראיתי מסביבי המוני צלמים. מישהו שמכיר את המשפחה ראה אותי בטלוויזיה והתקשר לאמי כדי לספר לה. ככה היא גילתה שאני פצוע".

אביתר, פציעה
אחרי הפציעה פתאום אחז בי דחף אדיר להסתער על כל מטרה". רפאל דהן בבית החולים"

"היום שלא נגמר"

מהרגע שהגיע לרמב"ם ועד ליום בו יצא מבתי החולים השונים וממחלקות השיקום, חלפו שנתיים שבמהלכן עבר לא פחות מתשעה ניתוחים. רשימת הפגיעות והפציעות שחווה ארוכה וכוללת כדור שפגע באיברים הפנימיים כולל העצב הראשי, יד ימין ששותקה בעקבות פגיעה בעצב, פגיעה בעורק הראשי ובשרירי הגב, חירור הריאה הימנית, רסיסים בעין שמאל וברגליים, סדק בצלע ושישה שברים ביד ימין. "ואז בעצם מתחיל היום שלא נגמר", כך הוא מתאר את הרגע שבו התעורר והבין את חומרת מצבו ואת האבדות בנפש שספגה המחלקה. "אולי דווקא בגלל עוצמת הטראומה והידיעה שהייתי קרוב לאובדן החיים, בכל השנים האלה שהייתי בבתי חולים ובמחלקות שיקום, הכרתי את עצמי מהתחלה: למדתי להיות שאפתן ולהגשים חלומות ושאיפות, והיה לי חשוב להוכיח לעצמי שאני יכול יותר. מאז, יום אחרי יום, אני נמצא במירוץ מתמיד".

אביתר, קפה קפה ביוקנעם שילוט
להעז ולשלב סגנונות. בית קפה סניף של "קפה קפה" במגדל העמק. תכנון ועיצוב: ארד אדריכלים | צילום: שי פרנקו
4 קפה קפה ביוקנעם
מתמקד בעיצוב בתי קפה ומקומות פנאי | צילום: שי פרנקו
אביתר, קפה קפה ביוקנעם גובה
"אני אוהב לעצב ולבנות חלק מהדברים בעצמי" | צילום: שי פרנקו
3 אביתר, קפה קפה ביוקנעם שולחנות
מודרני עם וינטג' | צילום: שי פרנקו
2 אביתר, קפה קפה ביוקנעם תריסים
תריס כתמונה | צילום: שי פרנקו
3 אביתר, הדמיה שני מפעל ומשרדים באזור תעשיה בלונדו
קשר חם עם הקהילה היהודית באנגליה. הדמיית משרדים באזור תעשייה בלונדון | צילום: הדמיה: ארי ברוק
אביתר, הדמיה 5 קונדיטוריית בוטיק בלונדון
צבעים חיים. הדמיה לקונדיטוריית בוטיק בלונדון | צילום: הדמיה: קובי זגורי
אביתר, הדמיה 6 קונדיטוריית בוטיק בלונדון שירותים
מקבל השראה בכל מקום שאני נמצא בו. הדמיה לקונדטוריית בוטיק | צילום: הדמיה: קובי זגורי

מאיפה שואבים את הכוח להרים את הראש ולהחליט שזה הזמן לכבוש את העולם?
"הרגשתי שאם נשארתי בחיים, אני צריך לעשות את זה הכי גדול שאפשר מבלי להיות תלוי במערכת זו או אחרת ולמעשה באף אחד. העשייה הניעה ומניעה אותי בעוצמה גם היום בכל דבר שאני עושה. זו הייתה הדרך שלי וזה מה שדחף אותי קדימה לעשות את מה שאני הכי מאמין בו". במהלך השיקום הארוך כתב אביתר יומן שמספר על היום שאחרי. היומן שיהפוך בקרוב לספר שיקרא "בצל הלבנון", לא מתרכז בקרב עצמו, אלא ביכולת לקום בבוקר שאחרי, להתחיל מאפס ולעשות את הכי טוב שאפשר.

"אחרי הפציעה פתאום אחז בי דחף אדיר ולאו בר כיבוש לנסות ולהצליח, לכבוש כמה שיותר יעדים ולהסתער על כל מטרה", הוא מספר. "בהתחלה הלכתי ללמוד עיצוב פנים, תחום שהייתה לי זיקה לעסוק בו עוד כשהייתי בתיכון. במקביל התעסקתי בנושאי הסברה בארץ ובחו"ל על פעילות צה"ל, העברתי הרצאות וסיפרתי על הקרב שבו השתתפתי ועל מלחמת לבנון בכלל. במהלך לימודי עיצוב הפנים הרגשתי שזה קצת קטן עלי והייתי רעב ורציתי יותר, אז נרשמתי ללימודי הנדסאי אדריכלות בטכניון. הלימודים היו מאוד לא פשוטים. החומר היה קשה, הראש שלי היה עסוק בדברים אחרים והפציעה והכדורים שלקחתי השפיעו מאוד על היכולת לקלוט חומר, להתרכז וללמוד".

אביתר, פאב הפיל או סוף בקריית חיים צינורות
גופי תאורה דימיוניים שהופכים למציאות. פאב ה"פיל או סוף" בקריית חיים'. תכנון ועיצוב: ארד אדריכלים | צילום: שי פרנקו
אביתר, פאב הפיל או סוף בקריית חיים צינורות חלל גוב
לחשוב מחוץ לקופסה. פאב "פיל או סוף" בקריית חיים | צילום: שי פרנקו
אביתר, פאב הפיל או סוף בקריית חיים גובה
התמקצע בגופי תאורה. פאב "פיל או סוף" בקריית חיים | צילום: שי פרנקו
אביתר, פאב הפיל או סוף בקריית חיים קיר
"התנסות שהשאירה לי טעם טוב בפה". פאב "פיל או סוף" בקריית חיים | צילום: שי פרנקו

המשרד - חממה לצעירים עם חזון

על אף הקושי והאתגר, החל אביתר לקחת על עצמו במהלך הלימודים פרויקטים הנוגעים לעיצוב פנים. את חלקם הגדול הוא עשה בחינם במטרה ליצור קשרים, לחשוף את עבודותיו ולבנות תיק עבודות, ובעיקר, כפי שהוא מגדיר זאת, "לבנות משהו שיהיה מפעל החיים שלי". במהלך התמקצעותו בתחום העיצוב, התוודע לשני אדריכלים שהשפיעו רבות על עבודותיו והיוו עבורו השראה: האדריכל השוויצירי לה קורבוזיה שתרם רבות להתגבשות האדריכלות המודרנית, והאדריכל היהודי דניאל ליבסקינד המזוהה עם זרם הדה-קונסטרוקטיביזם.

"פתאום מצאתי את עצמי נוסע לשוויץ, צרפת וארצות הברית ומקבל אחריות על עוד ועוד פרויקטים, הודות לקשרים, שיווק עצמי, ולקוחות מהארץ שהמליצו עלי ללקוחות המתגוררים בחו"ל. כך גם נוצר קשר חם עם הקהילה היהודית באנגליה, וממשרד קטנטן באזור התעשייה של קריית ביאליק ניהלתי פרויקטים גדולים ומשמעותיים מעבר לים".

לפני שלוש שנים, בהיותו בן 25, הקים את משרד "ארד אדריכלים", הנושא את ראשי התיבות של שמו המלא אביתר רפאל דהן וממוקם בקריית ביאליק. המשרד מטפל בהיבטים של בנייה חדשה, ניצול שטחים, יזמות קונספטואלית, תכנון אדריכלי, עיצוב פנים וניהול פרויקטים והפך להיות בית לצעירים בתחילת הדרך שמסיימים את הלימודים ורוצים להיות חלק מעולם העיצוב. "הראש הצעיר, האמביציה והכישרון הפכו לכוח שמניע פרויקטים ועבודות מעניינות", הוא מספר בגאווה.

היום, שמונה שנים אחרי אותו קרב עקוב מדם, מצויד בפלטינות ובברזלים, חזר אביתר לתפקוד כמעט מלא. היד הדומיננטית אומנם לא חזקה כבעבר, אך בסך הכל, כפי שמרבה אביתר להגיד "אין מה להתלונן". לפני שלושה חודשים הגשים צעד נוסף אל עבר הגשמת שאיפותיו הבלתי נגמרות ופתח שלוחה נוספת של "ארד אדריכלים" ברמת החייל. מירב עבודות המשרד מתמקדות בעיצוב פנים של בתי קפה ומקומות פנאי ואחת לחודש הוא טס לחו"ל לפקח על פרויקטים בעיצובו. "הקו המאפיין את המשרד הוא האקלקטיות", הוא מספר, "אנחנו אוהבים להעז ולשלב סגנונות, וכל פרויקט מעוצב על פי סגנון עיקרי וסגנונות משניים המשתלבים זה בזה. בצורה זו המשתמשים בחלל תמיד מוצאים לעצמם דרך להתחבר לפרויקט בזכות מרכיביו השונים. אני תמיד פתוח לסגנונות חדשים וישנים ושואב השראה מהסביבה בה ממוקם הפרויקט, כמו גם מעולמו של הלקוח".

לראייה, בימים אלו שוקד המשרד על תכנון ועיצוב בית חב"ד בקמבודיה. לפרויקט הגיע במהלך טיול במזרח שערך עם חבריו ושקיבל תפנית מפתיעה. "כבר אז, כשטיילנו בין כל המבנים המרשימים והתוודענו לנוף המרהיב, התבשל במוחי ובליבי הרעיון של בניית בית חב"ד במקום האקזוטי הזה. משרדנו שמח על ההזדמנות לתכנן כתרומה את הפרויקט החשוב הזה שנמצא בתהליך תכנון מתקדם בימים אלה ממש".

Eat & joy אביתר, בקרית ביאליק מבט
Eat & joy "לעשות את זה הכי גדול שאפשר". בקרית ביאליק | צילום: שי פרנקו
Eat & joy אביתר, בקרית ביאליק שולחן  3
Eat & joy לתת במה לאדריכלים צעירים. בקרית ביאליק | צילום: שי פרנקו
1 אביתר, לחם אבירים, ממוקם בסביבה אורבנית במרכז הכ
להתאים את העיצוב לסביבה האורבנית. לחם אבירים במרכז הכרמל בחיפה | צילום: שי פרנקו

התחביב החדש: עיצוב גופי תאורה

בחלק מהפרויקטים, דוגמת פאב ה"פיל או סוף" בקריית חיים, מתנסה אביתר בתחום עיצובי נוסף: עיצוב גופי תאורה. את התחביב החדש הוא מסביר כהמשך ישיר של אותו דחף המניע אותו להמשיך ולחלוש על תחומים רחבים שבהם מצא עניין - תוך המשך יצירת מפעל חייו. "עבודת המשרד היא אבסולוטית, וכשניצב מולי אתגר או כשאני מזהה הזדמנות חדשה, אני אוהב לעצב ולבנות חלק מהדברים בעצמי. כך היה במקרה של הפאב, שבו עיצב ובנה המשרד את גופי התאורה. במהלך העבודה גיליתי עולם שלם של גופי תאורה דמיוניים שהופכים למציאות ומשלימים את הפרויקט בייחודיות, וההתנסות השאירה לי טעם טוב בפה. כיום נמצא במשרדי גוף תאורה נוסף בעיצובי ואני נהנה ממנו כל יום מחדש".

כמי שעבר דרך לא קלה, נתקל באין ספור מכשולים ובחר להתחשל לאחר כל נפילה, ממליץ אביתר לאדריכלים צעירים שעושים את צעדיהם הראשונים בעולם העיצוב לא לפחד לחשוב מחוץ לקופסה, ובעיקר להעז כמה שיותר. "רק כך", הוא מסביר, "יקבל מושא העיצוב ערך מוסף וחותם אישי שייחד אותו וייצר עניין".

1 אביתר, ארד אדריכלים, המשרד החדש ברמת החיל
המשרד החדש ברמת החיל | צילום: שי פרנקו
2 אביתר, ארד אדריכלים, המשרד החדש ברמת החיל ישיבות
מטפל בהיבטים של בנייה חדשה. המשרד ברמת החיל | צילום: שי פרנקו

אחרי הטראומה שעברת, הפציעה והחזרה לחיים מלאי פעילויות והצלחות, יש לך עוד מסר להעביר?
"לכל מקום שאליו אנחנו מגיעים, אנחנו מביאים את הסגנון שלנו ומנסים למנף את הספינה שלנו בין כל הספינות הגדולות והמשרדים הגדולים. המוטו שלנו הוא משרד אדריכלים שנותן במה לאדריכלים צעירים, משלב סגנון מודרני ווינטאג' בעבודותיו ומפזר משב רוח רענן. לכל מי שמתעניין במשהו או שואף לכיוון מסוים, אני מציע לא לפחד להעז, ללכת הכי רחוק ולהאמין בעצמך. אני בעיקר העזתי והונעתי על ידי עשייה אין סופית. זה לא תמיד היה פשוט, והרבה ניסו להוריד אותי לקרקע כדי שלא אתאכזב או אשבר, אבל הסוד הגדול הוא לא לפחד. ככה מתחילות היצירות הכי גדולות".

אביתר, אביתר והצוות
צוות מנצח. חברי המשרד | צילום: שי פרנקו

לאתר המשרד של ארד אדריכלים

עוד באתר לעיצוב הבית: