יום הנישואים השישי שלנו הלך והתקרב. בעודי מפליגה בדמיון למחוזות רחוקים ונשכחים שם נפגשנו (סיני), פגשו האצבעות שלי (מקלדת) והעיניים (מסך המחשב) צילומים מרטיטים על ה-wall שלי בפייסבוק. מאין פאטה מורגנה עם תחושה חמימה ונעימה של דז'ה וו. פגישה מחודשת עם מקום מוכר, שמעולם לא ביקרתי בו. התמגנטתי מיידית לתמונות שהשתקפו שם. משהו במראה הנקי של המקום הזה. בפשטות הנעימה, שקוסמת לי יותר מכל ארמון. סיני משודרג, עשוי בעבודת יד, מחומרים טבעיים טובים, עם השפעות עיצוביות גם מיוון. קישור מהיר הוביל אותי אל "מדברא", מתחם צימרים חדש שהוקם בצוקים. כחודשיים מאוחר יותר, מצאתי את עצמי מבלה עם עידן בחופשה זוגית מופלאה בלב המדבר. מתענגת על כל רגע קסום של שקט נקי, שואפת אותו אל קרבי ונותנת להרגשה חמימה ונעימה להתפשט לי בכל הגוף.

קרן שביט -מדבר (צילום: גלית דוטיש)
עדיף על תחליפים. להתאהב בחומרים הטבעיים | צילום: גלית דוטיש

נסיעה טובה: זמן לצמצום פערים

אצלנו החופשה מתחילה מהרגע שנכנסים למכונית ומתחילים לנסוע. הרעש הזה של תא המטען שנסגר (יש! הכל הצליח להיכנס), שכמו שם קץ לייסורי האריזה (שונאת לארוז, אבל אוהבת לנסוע), טריקת דלתות ויציאה לדרך. שעתיים וחצי של נהיגה מסייעות בהורדת ה"הילוך". מכביש הערבה אנחנו פונים לכיוון צוקים ומגיעים בדרך יפה אל החניון המטופח של מתחם האירוח. אנחנו מחנים את הרכב ומתקשרים לרני, שמגיע לאסוף אותנו במיול החמוד שלו.

מרחוק רואים רק מדבר. רני מסיע אותנו במורד ואנחנו נכנסים אל מדברא דרך הבוסתן, טבע קדום מלבלב של עצי פרי ותבלינים טריים. תענוג לראות ירוק בתוך המדבר. זה נותן לי תחושה של נווה מדבר, רמז למים שעוד נפגוש כאן, בהמשך. כשמתקרבים, העין מתחילה לקלוט: גמל לבן, פריחת שיטה, בקתה, בריכה, והנה עוד בקתה ושיחי רותם.

קרן שביט -מדבר (צילום: גלית דוטיש)
איזון בין אבזור, נוחות ומרחב | צילום: גלית דוטיש
קרן שביט -מדבר (צילום: גלית דוטיש)
להרגיש בבית, גם אם אני לא בנוף הטבעי שלי | צילום: גלית דוטיש

אנחנו עולים במעלה גבעה רכה. בראשה ניצבת בושם, בקתת בוץ זוגית, רומנטית, יפיפייה ומבודדת המשקיפה על מרחבי המדבר. הכניסה לבקתה עובדת דרך מרפסת מוצלת, בשוליה, בנויה עץ ואבן - מיטה זוגית רחבה. בקתת בּוֹשֶם מזמינה גם החוצה - לשכב, להתבונן בכוכבים המציצים מבעד לענפי הדקל, ולדמיין את שיירות הרוכבים של "דרך הבשמים" הקדומה שעברה בסמוך.

הבקתה: חם בחוץ, קריר בפנים

כשנכנסים פנימה מגלים חלל פנימי פתוח, המכיל בתוכו חדר שינה, קמין בנוי בקיר, פינת ישיבה ומטבחון. לבני הבוץ נותרו חשופות בקירות הסלון, מספרות את סיפור בנייתה של הבקתה. הבקתה ממוזגת ואנחנו נהנים מכל העולמות, מהקרירות שבפנים ומנוף המדבר המשתקף מהחלונות הגדולים.

עידן ממקם את האייפון בתחנת העגינה שבמקום ואנחנו מקשיבים לדיסק בוסה ברזילאי, שמלווה אותנו בקביעות עוד מימי סיני. אני פורקת תיקים, חולצת כפכפים ונהנית ממגעה הנעים של רצפת הטראצו הטבעית. לאחרונה, תוך כדי חיפוש חומרי בנייה לביתנו ההולך ונבנה, אני מגלה שאני מתאהבת בחומרים הטבעיים גם שם. מעדיפה את החומר המקורי על תחליפים, שמנסים לחקות אותו.

קרן שביט -מדבר (צילום: גלית דוטיש)
אהבת הבנייה מורגשת בכל פרט | צילום: גלית דוטיש
קרן שביט -מדבר (צילום: גלית דוטיש)
כאילו שמישהו ליטף את הבית בשתי ידיים אוהבות | צילום: גלית דוטיש

המקום מאובזר להפליא ויחד אם זאת הוא חף מעומס יתר. נראה שמי שבנה את המקום הצליח לשמור על האיזון הנכון בין אבזור, נוחות ומרחב ויחד עם זאת לכבד פשטות כערך, בענווה אמיתית כלפי יופיו של המדבר הנשקף מכל עבר. אני אוהבת לנפוש במקומות, שנותנים לי להרגיש בבית, גם אם אני לא בנוף הטבעי שלי. מדברא הרגישה לי בית מהרגע הראשון שראיתי אותה. הבית החדש שלי במדבר.

בנייה בבוץ: מגע ידיים מלטפות

דומה שאת מלאכת בניית "הבית שלי" במדבר, הפקדתי בידיים הטובות ביותר. ערן גלבוע, היזם של חוות מדברא ואחד השותפים בפרויקט, בנה את הבקתות הללו בכוחות עצמו. מה שאני אוהבת בבנייה בבוץ היא את התחושה שמישהו ליטף את הבית בשתי ידיים אוהבות. אין אף פינה חדה והתחושה היא של זרימה והרמוניה. אהבת הבנייה מורגשת בכל פרט. מגע ידיו המלטפות של ערן נטבע בבית הזה, כמו ילד שבונה ארמון בחול.

השילוב עם הבמבוק, העץ, החומרים הטבעיים מדבר באותה שפה הרמונית והתאורה הטבעית הבוקעת מהחלונות מרככת את הכל והופכת את הבקתה למרקם אורגני, חי ונושם. בקתה בעלת לב פועם.

קרן שביט -מדבר (צילום: גלית דוטיש)
ליהנות ממגעה הנעים של רצפת הטראצו הטבעית | צילום: גלית דוטיש
קרן שביט -מדבר (צילום: גלית דוטיש)
ולזרום עם המים | צילום: גלית דוטיש

למים במדברא יש משמעות מאוד חשובה. המים במדבר מסמלים את החיים עבור כל חי וצומח. עבורי המים הם מרכיב מהותי בחשיבותו להנאה מחופשה. כמעט בכל בקתה במדברא, תמצאו מקור מים קטן (או גדול). החל מהחמאם המדברי (האט טאב) בבקתה שבחרנו, גבי מים זורמים לצד הבקתות ועד בריכה של ממש, המסופחת לצמד הבקתות מור ולבונה.

החמאם: עץ שקוע באבן

החמאם המדברי בנוי מעץ שקוע בתוך מבנה אבן, חלקו התחתון חלול ודרך פתח מעוגל, ניתן להבעיר שם מדורת עצים. המדורה מחממת את שלדת הברזל שמשמשת כשכבת ביניים, המים מתחממים והעשן של המדורה מיתמר למרחוק, כשהוא נפלט מהארובה הגדולה.

בעוד אני ממלאה אמבט ענק ששימש אותנו בשלושת ימי שהותנו במקום, איש האש שלי הבעיר מדורה שחיממה את המים כשהערב ירד.

אם עידן הוא איש האש (אריה), אזי אני אשת המים (סרטן עם אופק עקרב). אין מקום שנעים לי יותר ממקום, שניתן לטבול בו. לקחתי איתי לטבילה גם את ספר השירים האחרון של ורד, ונהניתי לצלול גם אל תוכם. העיתוי לא יכול היה להיות טוב יותר עבורי. התאוששתי ממהלומת חיים לא פשוטה שנחתה עלי כשבוע קודם לכן והמילים חלחלו פנימה, אל עומק התודעה.

קרן שביט -מדבר (צילום: גלית דוטיש)
אין אף פינה חדה | צילום: גלית דוטיש
קרן שביט -מדבר (צילום: גלית דוטיש)
ויש הרמוניה נהדרת | צילום: גלית דוטיש

על המיזם: עושים תיירות בלב המדבר

לא שבאמת צריכים לעזוב את הבקתה, אבל נחמד גם לפגוש אנשים מיוחדים ועניין אותי לדעת מי ומה עומד מאחורי המיזם המשמח הזה. ירדנו מהרכס שלנו והתמקמנו בסוכה מוצלת ורחבת ידיים, באזור ההתכנסות המרכזי. ספסלי בוץ מפוסלים בשוליה, מחצלות, כריות ושולחנות נמוכים יוצרים פינות ישיבה קסומות. במתחם הסוכה הגדולה יש טבון גבוה המעלה מתוכו ריח לחם אפוי, אספרסו משובח ובירה קרה. במבנה ה"מכולת" הסמוך ניצבים מקררי שתייה קלה ויין, גבינות ומעדנים לארוחה קלה בהרכבה עצמית.

רני, איש עם עיניים צוחקות וחיוך רחב, סיפר לנו על היישוב צוקים שבערבה, שהוקם לפני שמונה שנים על ידי גרעין של אנשים ממרכז הארץ. מטרתם היתה ליצר שינוי באורח החיים ובתחומי העיסוקים שלהם. היישוב שהוקם מתבסס על מיזמים פרטיים של תושביו בתחומים של תיירות או תומכי תיירות. אחד האנשים שבלטו בפועלם ביישוב במהלך השנים, היה ערן גלבוע, איש מוכשר, שהיה אחראי להקמתם של כמה מיזמים ובראשם מדברא, אותו הוא בנה במו ידיו.

אל המיזם הצטרפו לפני כחצי שנה גם שני האחים אייל ורני שיראי, כשותפים המפעילים ומשווקים את המקום כאשר ערן עדיין מעורב בכל. אייל, הוא מפיק סרטים עסוק (משהו טוטאלי", "ההסדר", "ד"ר פומרנץ"), ומפיק פסטיבל הסרטים בחיפה בשנים האחרונות. אייל עבר להתגורר בצוקים עם משפחתו לפני כארבע שנים וחברות קרובה שנוצרה בינו לבין ערן הובילה גם לחיבור עסקי ולהפעלה של מדברא. רני, אחיו הצעיר של אייל, ניהל ב- 15 השנים האחרונות את "פוד קייטרינג פרודקשיין", שהיה הקייטרינג המוביל בארץ להפקות של טלוויזיה וקולנוע. בשנה האחרונה, הוא חיפש כיוון חדש, וכשהגיע למדברא לבקר את אייל, התאהב במקום והבין שמצא את ייעודו.

קרן שביט -מדבר (צילום: גלית דוטיש)
להתבונן בכוכבים המציצים מבעד לענפי הדקל | צילום: גלית דוטיש
קרן שביט -מדבר (צילום: גלית דוטיש)
ולהרגיש מיד בן בית | צילום: גלית דוטיש

השמועה עברה מפה לאוזן

אני יכולה להבין את הקסם הזה של מדברא, שמטיל את כישופו על כל מי שמגיע אליו. הקסם הזה שגורם לך להרגיש מיד בן בית והצורך לשתף בידיעה הזאת גם אחרים. השמועה על המקום הקסום במדבר עשתה לה כנפיים ובמהירות. הפרסום עובר מפה לאוזן והתפוסה במקום מהירה ומרשימה. המחירים שפויים לחלוטין, מה שהופך את העסקה לאטרקטיבית במיוחד. מדי פעם מתקיימים במקום סופי שבוע המלווים באטרקציות.

במדור הקודם: האישה שקולעת עריסות לתינוקות
לכל הכתבות במדור של קרן שביט

אם לא במדבר, אפשר לנפוש על ספה של מישהו

לפוסטים נוספים בבלוג של קרן שביט