סייל החורף של איקאה: אל תעשו את הטעות הזו
רגע לפני שאתם שמים איקאה בוויז ורצים אל הסייל הדו־שנתי מעצבת הפנים עדי סגל מציידת אתכם ברשימת 6 טעויות נפוצות שכדאי להימנע מהן. ובמשרוקית
פתגם שוודי עתיק טוען ש“אם תרצו לדעת איזו שנה עומדת בפתח, אתם רק צריכים לחכות לאיקאה סייל הראשון ולבדוק כמה מהפריטים ברשימה שלכם קיבלו הנחה" (תרגום חופשי).
אבל אם תשאלו אותי, מי שלא מגיע לסייל מוכן, לעולם לא יראה את הספה האהובה עליו נחתכת בחצי מחיר. פשוט כי איקאה זה לא עניין של מזל, אלא לגמרי עניין של שכל. וכמה שכל כבר צריך בשביל לקנות שידה?
ובכן, כמעצבת פנים, אני מאמינה שמי שיפנים את 6 הטעויות הנפוצות הבאות שאנשים עושים באיקאה, לא hצטרך להסתמך על שום פתגם שוודי עתיק. בטח לא אחד כזה שהמצאתי הרגע. אז רגע לפני שאתם שמים איקאה בוויז, תעברו על הרשימה שהכנו ותפנימו.
1. מאמינים למלאי באתר
אם לשבור לבבות היה תחביב ואיקאה הייתה נהג של גט טקסי, היא בטח הייתה מזמינה אתכם לשאול אותה על זה. אני הייתי מתחילה בשאלה הצולבת:
"למה לעזאזל כשהסתכלתי באתר לפני 50 דקות על כיסא אוכל שאני מחכה 19 יום שתחודש אספקתו, היה כתוב ש’נותרו עוד 2 במלאי’, אבל כעבור 25 דקות ו־140 קמ״ש אני מגיעה ל־32C וכל מה שאני מוצאת זה ילד בן שלוש שהלך לאיבוד, אבל לא ניכר שמישהו מחפש אותו???"
אז הנה משהו שאני אומרת גם ללקוחות שלי, ונכתב מהשטח בדם, יזע ודמעות: אם זה פריט שאתם בונים עליו בתכנון של חלל וכתוב באתר שנותרו ממנו יחידות בודדות במלאי, תקחו בחשבון שזו יכולה להיות טעות טכנית ושכבר אתמול היחידות הבודדות שנותרו כבר עשו את דרכן לקופה. איקאה, לגזלט זה כל כך 2025. תתקדמי.
2. צובעים רהיטי איקאה
אני לא אשאל כי אני יודעת מה חשבתם. חשבתם שאתם יוצרים DIY שעוד לא נראה בפינטרסט. או שראיתם בפינטרסט, אבל לא היה לכם כוח לקרוא את הפירוט כי הוא ארוך, באנגלית, וכבר הבנתם מספיק מהתמונה ואתם ליד טמבורייה.
תניחו את השאבי־שיק על הרצפה ותתרחקו מהשולחן הזה. אם יש יותר גרוע מ״לבן איקאה״ זה ״ירוק מרווה בשתי שכבות על לבן איקאה״, והפוסט על המייקאובר לשידה שתכננתם בקבוצת הפייסבוק ״לפני/אחרי הזוועה הרשמית״ הולך לקבל שלושה לייקים, וכולם מהפרופילים השונים של דודה שלכם.
כותבת לכם כחובבת DIY מקצועית: באיקאה צובעים רק רהיטי עץ אורן טבעי, שמראש מיועדים להרפתקאות כאלה ויודעים לספוח צבע. לא משנה מה הטמבוריה-מן שלכם ייעץ.
3. “קופצים לאיקאה” בלי לתכנן
אלוהים תעשה שאני אהיה קלילת דעת וחסרת דאגות כמו האנשים שקופצים לאיקאה בלי לדעת מה הם רוצים וצריכים לקנות. האנשים האלו, אלוהים ייברך אותם, מקסימים בעיני כמו ילדים שמקפצים כל הדרך ליום הראשון של כיתה א'. כמה תמימות, כמה טוהר. כמה הם לא יודעים לאן הם נכנסים ואיך הם הולכים לצאת מהצד השני של מטחנת הבשר הזו.
כי בפועל בפועל, ואני רואה את זה כמעט בכל פרויקט, מי שנכנס לאיקאה בלי רשימה, כמעט תמיד יוצא עם יותר מדי מכלום, ופחות מדי ממה שבאמת צריך. איקאה לא מתגמלת ספונטניות. היא מסע קומנדו ומתגמלת תכנון קר.
4. נופלים למסלול השגוי של כולם
אני יודעת - כבר לקחתם את העיפרון הקטן והפנקס חיסונים המוזר הזה שמחלקים ממש בכניסה וכל האנשים הצהובים שמחייכים אליכם מסמנים עם הראש לעלות לכיוון אולם התצוגה. הם עושים את עבודתם אבל גם אני עושה את עבודתי ופה אנחנו נתכנת את האינסטינקט שלכם מחדש כי זה המסלול הנכון: אתם נכנסים לאיקאה, מתעלמים מגרם המדרגות והצהובים המחייכים וחותכים דוך ישר למציאון. נכון שזה מרגיש בניגוד לחוקי הטבע לעבור בקופות לכיוון הפנימי של החנות, אבל מניסיון של מאות שעות סיורי איקאה עם לקוחות, מציאות מחפשים כשאתם רעננים ואופטימיים ולא אחרי סיבוב של ארבע שעות כשהרגליים גוררות את שארית הבהירות המחשבתית שנותרה בכם.
5. לוקחים איתכם אנשים חלשי אופי
תרשו לי לדלג על קלישאת ה"קפיצה קטנה לאיקאה ואז קפיצה גדולה לרבנות" כי ריבי איקאה הם לא רק נחלתם של זוגות בורגנים ועייפים. כל צמד שייבחר ללכת לאיקאה מבלי לתאם ציפיות מראש צפוי למצוא את עצמו מלמל בדרך הביתה קללות שמתחילות ב"פעם אחרונה ש". אם אין לכם את הפרטנר המתאים שייצא איתכם למשימה הזו אתם רק תחזרו הבייתה מתוסכלים.
אז לפני שבכלל יוצאים לדרך שואלים מראש: כמה זמן את/ה מתכננ/ת להיות שם? האם כמה שעות בשבילך זה שעתיים או שש? נלך על מתכונת איש איש לדרכו וגורלו או שמסתובבים ביחד עד שמחלקת הצמחייה תפריד בנינו? זוכרים את פרק שמלת הכלה של מוניקה עם רייצ'ל ופיבי? פחות מזה חבל לכם על הביקור. תביאו משרוקיות.
6. שיקול דעת מוטעה בבחירת קופה
באיקאה תמצאו הכול - מלבד חלונות. אין אור, אין אוויר, אין תקווה, אין חלום. ולכן אני לא מאשימה אתכם שבחרתם את הקופה הכי נאחסית מבין ה־23. מה שאני כן מאשימה אתכם בו הוא הניסיון להילחם בגורל, כשאתם מנסים לחתוך לקופה אחרת תוך ניווט הטיטניק של העגלות ועקיפת דוכן של קרחונים.
ככלל אצבע של מי שעמדה כבר ביותר מדי תורים כאלו: טובה ערימת אריזות חומות בגובה שלושה מטרים שלא זזה, ממפולת אריזות שמתרסקת על הרצפה. וזה פתגם שוודי עתיק אומר.
לא אני.
עדי סגל היא מעצבת פנים המלווה לקוחות בתכנון ביתם - ויודעת לזהות טעויות עוד לפני שהן נכנסות הביתה