"הנה מה שהעשירים זרקו השבוע": הטרנד העיצובי שכבש את הטיקטוק
מה שהעשירים בארצות הברית זורקים, קלאודיה אוספת, משפצת ומעניקה לו חיים חדשים. חשבון הטיקטוק שלה מזכיר שהמציאות הכי שוות לא תמיד מגיעות מחנות מעצבים - לפעמים הן מחכות מטר מהפח, נקיות, יפות ועם סיפור שראוי לבית חדש

"הנה מה שאנשים עשירים זורקים מהבית בשכונה שלי", אומרת קלאודיה פון טריפט בחשבון הטיקטוק הפופולרי שלה, ויוצאת למסעות גילוי בשכונה שבה היא גרה בארצות הברית, וכולם מסתכמים ב"מציאות" שעוד דקה היו נכנסות למשאית זבל והיא אוספת אותם רגע לפני. "הכיף האמיתי הוא לאסוף את הזבל של אנשים מחדש", ואכן רוב הפריטים בבית שלה הם יד שנייה, ואם היא קונה משהו חדש, זה רק פריט שהיא רואה בו פוטנציאל לעשורים הבאים.
אז מה בשלל של העשירים? כריות מרופדות ונקיות של ספות, נתונות בתוך שקיות ובמצב מצוין, נאספו תוך כדי שיטוט. מיד אחר כך מצאה כיסאות נוח צבעוניים, שולחן כתיבה עם מדפים, שיכול להישען על קיר, וצמוד לו, ניצב בדיוק מולו, כיסא מסתובב במצב טוב. עוד כיסא מתכוונן עם ציוד לגולף, ואפילו בסיס קרמיקה למנורת שולחן עם הנורה עדיין מעליו. רק להוסיף אהיל ולחבר לחשמל. על הדשא ליד האשפה היו גם מזוודות של קלווין קליין עם גלגלים במצב לא רק בכלל, ואפילו נקיות. בהמשך הרחוב נמצאה לא פחות מקומודת עץ יפהפייה עם תשע מגירות, נפתחות יפה ונקיות, שצריך רק להשלים בהן חלק מהידיות. וגם סככה גדולה שמאורגנת בתוך השק המקורי שלה עם שם היצרן.


שטיח עשב ים טבעי של west elm בשווי 759 דולר מצא את דרכו לדשא, מגולגל בין קופסאות קרטון, והיא לקחה אותו הביתה, טיפלה בו והניחה מתחת לשולחן האוכל שלה. ערימה של כיסאות שולחן אוכל שחורים נשארה על הדשא מחוסר מקום באוטו, אבל חמש הכריות המשגעות שלידם, עם הדפס בכחול ולבן, מתאימות לתנאי חוץ ובמצב אמייזינג, מצאו את עצמן בסט החוץ השחור שלה בגינה הפרטית. 50 דולר החתיכה. עציצי פלסטיק לבנים וגדולים נלקחו לבית של עוקבת שלה. זו צבעה אותם בספריי כחול נייבי, שתלה בהם פרחים צהובים, והעמידה אותם בכניסה לחנייה. היו גם תמונות מקוריות של דיסני וסט סלון שהושלך החוצה, והכריות הירוקות שמצאה קודם לכן התאימו לו בול.


זה לא הסוף, כי בסדרת סרטונים בלתי נגמרת נמצא גם מנגל שף על גלגלים בשווי 700 דולר, ספה עור מדוגמת וספת וינטג' של Southwood Hickory מצפון קרוליינה, חברה שהיו לה רהיטי איכות מסורתיים והפריטים שלה עדיין מבוקשים ונמכרים כרהיטי וינטג' עתיקים בפלטפורמות כמו eBay. למרות שחיפשה, לא מצאה שום כתם. שולחן פיקניק עם ספסלים בילט-אין, ארון תלייה פתוח עם מראה לילדים, בית משחק לילדים או שולחן אירוח לגינה של Crate&Barrel. היו בו קצת שברים, אבל היא הצליחה להכניס אותו למכונית שלה ולמסור למישהו שידביק את מה שנשבר.


הגישה של פון טריפט מזכירה לכולנו שאוצרות עיצוביים לא חייבים להגיע מקטלוגים נוצצים. לפעמים הם מסתתרים ממש מתחת לפנס הרחוב. חפצים שנמצאו בחוץ, אם זה כיסא ישן, שטיח עזוב או מראה עם מסגרת מתקלפת, יכולים להפוך לנקודות חן שמוסיפות לבית עומק ואישיות. שיפוץ קטן, שכבת צבע או אפילו השארת סימני הזמן כפי שהם, מעניקים להם קסם ייחודי ותחושת אותנטיות. על אחת כמה וכמה כשמוצאים אותם במצב מעולה, נטולי כתמים ובשכונה מבוססת. שלא כמו בארצות הברית, שם בתים פרטיים עם חצרות רחבות מאפשרים להוציא רהיטים ישנים למדרכה בלי שזה ייראה חריג, בישראל התופעה הזו לא כה נפוצה. הצפיפות העירונית, תקנות פינוי האשפה והיעדר מקום אחסון חיצוני גורמות לכך שסביר יותר למצוא אותם בחנויות יד שנייה לאחר איסוף ממוקד, בקבוצות פייסבוק קהילתיות או במרקט פלייס, שם מפרסמים אותם אנשים מתוך ביתם, ופריטים קטנים יותר יחכו למחפשי המציאות על "ספסלי נתינה".


