נוסעים, שימו לב: זה החפץ שהכי שוכחים ברכבת

בפעם האחרונה שרכבת ישראל סיכמה את האבדות והמציאות לנוסעי הרכבת, זה הגיע ליותר מ-9,200 החזרות. היו שם 2,330 תיקים שאבדו במהלך הנסיעה ברכבת, 1,173 ארנקים, 1,110 מכשירי טלפון ניידים, 335 מזוודות, 881 תעודות מסוגים שונים ו-1,204 שקיות, שאלוהים יודע למה אנשים עדיין מסתובבים איתן. הפריט בעל הערך הכספי הגבוה ביותר היה צ'ק על מיליון שקל שנמצא, כאילו מלמעלה, בעיר שכולה זהב - תחנת ירושלים. והוא אפילו הוחזר לבעליו. עיקר האבדות נמצאו בירושלים יצחק נבון, נהריה, הרצליה ובאר שבע, משום שבהן הרכבות מסיימות נסיעה ואליהן מתרכזות כל האבדות. אבל לא רק בהן.

זה יכול להיות מלחיץ, עצוב או מצחיק, תלוי למי. במשרד התחבורה, המפקח ואחראי על אסדרת פעילות רכבת ישראל, לקחו את התופעה צעד אחד קדימה והחליטו "לדרג" – בהומור כמובן – את מצעד האבדות שנמצאו בתחנת רכבת סבידור, ולאו דווקא בסדר הרגיל. אוזניות קיבלו את המקום הראשון מתוך 10 עם התהייה אם "מישהו רוצה שעווה עם קצת אוזנייה?". לבובו, הלהיט הבובתי מעורר המחלוקת, קיבל את המקום הרביעי מתוך העשירייה עם דעה ברורה מצד המשרד: "גם אנחנו היינו נוטשים אותה". הלאה לשיניים התותבות בקופסה במקום מינוס 1000, משקפי ראייה ונרתיקיהם במקום השמיני, ושלל קסדות בצבעי כחול, לבן, אדום, צהוב ולבן המסודרות על מדפי מתכת. פריט שעצוב לאבד, בעיקר בגלל החור בכיס, הוא מצלמות מקצועיות שקיבלו את המקום החמישי. ואם נעמה אברמוביץ' צופה בסרטון, היא נקראת לסור למחלקת האבדות והמציאות כי סידור התפילין שלה נמצא שם, במקום ה-10 מתוך 10. כמו בדואר ישראל, גם במחלקת האבדות והמציאות של הרכבת יש חדר עמוס מדפים, עם סלים, שקיות, תיקים, קולבים לבגדים. הסדר והניקיון לא נעלמו לנו מהעין.

<< לכל הכתבות בערוץ living

רק אתמול התקבלה פנייה מבחור ששכח את הקורקינט החשמלי שלו, והוא אפילו לא זכר אם ברכבת עצמה או בתחנה. "אנחנו מנסים לעזור לכל אחד וננסה לעזור גם לו", אומר איציק שטרית, מנהל מחלקת אבדות ומציאות בתחנת סבידור מרכז. לפני שבוע הגיע למחלקת האבדות תיק גב שהתברר כי שייך לאדם בן 87, ניצול שואה, והיו בו 13 אלף שקלים. שטרית מספר כי בעזרת מסמכים שהיו בתיק הצליחו לאתר אותו ולהשיב לו את התיק עם כל תכולתו. "הוא היה מאושר ואמר לנו שגרמנו לו להתרגש גם בגילו".

כל תיק נפתח כדי לנסות לאתר את בעליו וכל מקרה נבחן לגופו. יש אפילו מקרים שמסיעים את האבדה לתחנה אחרת כדי לסייע. "מי שמאבד משהו, מתקשר למוקד ואנחנו מבצעים התאמות מול מה שהגיע. אם לא הגיעה פנייה, מנסים בעזרת מסמך".

המחלקה מעסיקה עשרה עובדים, שמטפלים בכ-3,000 אבדות לחודש. מתוכן מוחזרים בין 70-60 אחוז. שטרית מספר שהחפץ שהולך לאיבוד הכי הרבה הוא קייס לאוזניות, שבדרך כלל נופל לנוסעים בלי שהם שמים לב. תחנות הקצה נהריה והרצליה מובילות במספר האבדות נכון להיום.

בתגובות לסרטון הקליל היה מי שחשב שהוא מכיר את נעמה אברמוביץ' בעלת הסידור, ומי שהיה "בשוק כי אחת המצלמות שם היא שלי". אחר התחנן שימצאו לו את התיק האבוד ואחרת חמדה דווקא את הבובה. לגבי האוזניות היו קצת ספקות שמישהו ייקח אותן, אבל שאלה שחזרה על עצמה היא מה באמת עושים עם כל הטוב הזה, אם לא באים לקחת? האם שומרים לנצח?

אז לא, לא שומרים לנצח. משרד התחבורה מבהיר שחפצים שלא נאספים תוך ארבעה חודשים, נשלחים לתרומה. "אם אין דורש לאבדות, אנחנו תורמים את מה שנאסף לעמותות שונות, לחיילים ולמשפחות במצוקה ואחר כך גם מקבלים תיעוד איך לא ויתרו על שום אבדה", מסכם שטרית.

מה שכן, במחלקת האבדות ממליצים בכלליות לנוסעים להקדים תרופה למכה ולרשום על הציוד שלהם שם וטלפון, כדי שאם חלילה משהו מתוכו הולך לאיבוד, הליך השבת האבדה יקוצר. כדאי גם להיערך לירידה בתחנת היעד המבוקשת כמה דקות לפני שמגיעים לתחנה, וכך לצמצם את הסיכוי לשכוח חפצים.

ומה עושים כשחפץ בכל זאת אובד בתחנה או ברכבת? דבר ראשון תורידו את הרגליים מהמושב. ואז תפנו לצוותי התחנה, לפקח הרכבת שבמקום או שתחייגו 5770* בשעות הפעילות. בהמשך, כשמקבלים עדכון על מציאת האבדה, מגיעים לנקודת האיסוף כדי לזהות את החפץ שאבד ולקבל אותו. שיהיה בהצלחה.