כמו באגדות: הגינות הישראליות שלא תרצו לצאת מהן

גינות הן תוספת שמרחיבה את חוויית המגורים ומעניקה לבני הבית מרחב ירוק, נעים ומשתנה עם יופי ורוגע. לרוב הן נראות טוב, מושקעות ומטופחות, אבל יש סוג אחר של גינות ואנחנו מתכוונים לאלה עם הקסם. הבעלים או המטפלים בהן משקיעים יותר מטיפול בסיסי - הם מכניסים לתוכן את הנשמה שלהם, מקדישים תשומת לב לפרטים הקטנים, מחברים בין אלמנטים שונים, לעיתים בעבודות יד שלהם, ויוצרים שלם הרמוני. הנה גינות שהן לא רק רקע ירוק לבית, אלא מקום שלא רוצים לצאת ממנו.

<< לכל הכתבות בערוץ living

רעננה: מחויבות יום-יומית וטיפול נכון

הגינה בביתו של דודו לוי צדק צומחת מתוך אהבה עקבית כבר למעלה משני עשורים. היא נבנתה שכבה על שכבה, קיבלה תוספות עד שהגיע למצבה הנוכחי, וממשיכה להתפתח ולהפתיע. המרחב שיצר הוא עבודת ידיים אישית יום-יומית כמעט, כשהוא שם לב לעוד צמח, עוד פינה ועוד רעיון שמקבל חיים. יש בו ארבע מזרקות, שלוש קטנות ואחת גדולה וחדשה יחסית, שיצק מבטון וציפה בעבודת מוזאיקה. המים זורמים ממנה לגובה של כשני מטרים ומשתקפים בתאורה רכה, ומסביב פריחה צבעונית.

הצמחייה מגוונת ועשירה, מאות סוגים, וכוללת פטוניות, גרניום צרפתי בפריחה אדומה וורודה בוהקת, עצי פרי כמו דובדבן, לימון, תפוז, שקד, תאנה, זית, משמש, ליצ'י, מנגו. כל אחד מהם מוסיף רובד לחוויה. ביניהם פינה יוצאת דופן של עציצים תלויים באוויר.

פינות ישיבה פזורות בגינה כמו תחנות קטנות של מנוחה. שולחן מרכזי עם כיסאות לאירוח, ולצידו אזורים אינטימיים יותר של כורסה עם שולחן קטן שנבנה מלוחות פרקט, שלוי צדק משתמש בהם מעסק השטיחים שלו, בשילוב עץ גולמי, והכל עבודת יד. כבר בכניסה מורגשת האמירה האישית עם עציצים גדולים בגובה 3-2 מטרים בגווני כחול ולבן, מחוברים לעצים ויוצרים מחווה אסתטית שמחברת בין אהבה לצבעי הדגל לבין השראה ים-תיכונית, כמעט יוונית, נקייה ונעימה לעין. "ההשקיה אומנם אוטומטית, אבל לא מחליפה עבודה אישית של פעמיים בשבוע תחזוקה שוטפת, ניקוי עלים יבשים, גיזום וכיוונון ענפים שאני קושר בעדינות כדי להוביל את הצמח לגדול בכיוון הרצוי. זו מחויבות יום-יומית, והסוד שלי הוא טיפול נכון, השקיה מדויקת ודישון שלוש פעמים בשנה. אין קיצורי דרך, ואין הזנחה".

למי שמתחיל עכשיו יש לו עצה פשוטה: "לא מספיק לאהוב גינה, צריך להתמסר אליה. צמחים הם לא קישוט חד-פעמי, אלא דורשים נוכחות, עקביות ותשומת לב. כמו כל דבר חי, הם מגיבים למגע ולהשקעה. מי שייתן, יקבל בחזרה ובשפע".

שדה ורבורג: מלמדת סבלנות ושחרור

תחביב הגינון של האומנית והמעצבת עינת מגל שמאלי החל בימי הסגרים של הקורונה והתפתח לאורך המלחמות כסוג של אסקפיזם, תרפיה ומרגוע לנפש. מבחינה זוהי לא רק פעולה פיזית של תחזוקה, אלא הזמנה להאטת הקצב והפניית הקשב לפרטים הקטנים. "בעולם המודרני הכל נדרש להיות מיידי, והגינה לעומת זאת מלמדת סבלנות. העבודה בה מחזירה את ההבנה שיש דברים שצריכים את הזמן שלהם, ושיש ערך עצום בהתמדה ובטיפול יום-יומי, גם כשלא רואים מיד תוצאות", היא אומרת. בשל עיסוקה כאומנית, היא אוהבת את המגע הישיר עם האדמה, וה"לכלוך" בידיים מבורך ומחבר אותה לטבע. "זהו גם שיעור משחרר בשליטה, לדעת שיש כוחות גדולים ממני כמו מזג אוויר ועונות השנה. בסופו של יום זו עשייה בוראת והגינה היא הקנבס החי שלי".

הגינה שהיא מטפחת מזכירה גן פיות, וזה גם סוד הקסם שלה. יש בה צמחייה צפופה בהמון גוונים של ירוק ובפנים שזורים פסלי צבאים וגמדי גינה, פסלים ומוביילים מעשה ידיה. הגינה לא גדולה ואפשר ללכת בה כל היום בלי להבחין בכל הפרטים. "אני עובדת עליה כמו על עבודות האסמבלאז' שאני עושה או כמו על פסיפס. כל פרט נראה פשוט אבל יחד הם יוצרים תמונה שלמה ומורכבת".

היא דורשת ממנה השקעה של שעות רבות ביום בשמירה על הקיים, בגידול, בטיפוח ובניקיון, וגם בבנייה, תוספות והתחדשות. יש בה צמחים שמחזיקים מעמד בתנאים הלא פשוטים של קיץ ישראלי או קרה בחורף: מורן מבריק, קיסוסים מכל מיני זנים, אוג, מרגריטות, ברושים, קקטוסים וסוקולנטים ועוד. היא משלבת בין לבין פרחים לבנים, סגולים או כתומים ואת רוב נקודות הצבע מוסיפים הפריטים האחרים. "אני לא יודעת להעריך כמה כסף השקעתי בגינה עד היום, כי זה סיפור מתמשך של שש שנים. אבל השקעתי לא מעט".

כרם מהר"ל: "נבנתה להשתבח כמו יין טוב"

גינה עם יופי סמי פראי, שקיימת כבר ארבע שנים, היא תוצאה של תכנון והתמסרות של הלקוחה ושל אורי אהרון, שמלווה אותה במסגרת עבודתו בעיצוב והקמת גינות, ומטפל בה בשוטף. הקסם שלה מתגלה כבר במבט ראשון, כשמסתכלים על הפרשי הגובה שמעניקים לה אופי מיוחד. יש בה מסלעה ותיקה שיוצרת שכבות של עומק ורב-ממדיות, והמשטח הלא אחיד מייצר מבטים שנפתחים ונסגרים ופינות שמזמינות להתגלות.

הצמחייה נבחרה מתוך מחשבה על זמן. "אלו צמחים רב-שנתיים, הפורחים בגלים לאורך השנה, כך שתמיד יש משהו שקורה ומתחלף", הוא אומר. "שלד הגן נשען על עצים נשירים, שמסמנים עונות ומכניסים קצב טבעי. בולטת במיוחד האזליאה פורמוזה, שהיא שיח שמעניק באביב התפרצות של צבע, שמטעינה את כל הגינה באנרגיה מחודשת". צמחים עונתיים קיימים בנוכחות עדינה בלבד. הגינה, לדבריו, נבנתה להשתבח כמו יין טוב. היא הולכת ומתעמקת עם השנים וכל עונה מוסיפה לה שכבה.

ההשקעה בתכנון ובתשתיות המים הייתה משמעותית, אך מאפשרת תחזוקה מדויקת ויעילה בהמשך. "העבודה בגינה מתבצעת בקצב חודשי, כשעתיים בלבד בכל פעם, בזכות שיטת העבודה שלי להכין את הקרקע באופן יסודי, לשתול לפי סדר צמיחה נכון ולתכנן מראש כיצד הגינה תיראה בעתיד ולא רק ברגע הנטיעה. מערכת ההשקיה מותאמת לצמחים וכך מתקבלת גינה עם מינימום תחזוקה". עבור אהרון הגינה היא מקום של סיפוק. "לראות את השיטה עובדת בפועל, להבין כיצד תכנון נכון מפחית מאמץ ומעצים יופי, זהו רגע של אישור ושקט. יש גם ממד של ריפוי עם עבודה מדודה, מחזורית שמחברת בין מחשבה, ידיים ואדמה".

>> תעתיקו: הישראלים ששדרגו לבד את המרפסת הביתית

עוד גינות קסומות: