עזבה את הקיבוץ אבל הקיבוץ לא עזב אותה: הדירה הכי ירוקה בעיר 

מאז שהייתה ילדה, אסתטיקה ועיצוב היו חלק מחייה של הלל אייזנר, קיבוצניקית בת 27 שעברה לגור בתל אביב. אמא שלה היא מעצבת פנים ובעלת חנות לפריטי וינטג' שהיא אוספת מחו"ל, כך שהבית היה תמיד יפה ומטופח, ורבים מהפריטים בדירה התל אביבית שלה לקוחים ממנה. הדירה ברחוב בוגרשוב עורפית ופונה לבית הקברות טרומפלדור, אבל היא מוקפת עצים מכל עבר, וציוץ ציפורים מעיר אותה ואת בן זוגה בבוקר. היא גם שטופת אור, וכשעברה להתגורר בה התבקש שתמלא אותה בצמחים כדי להרגיש כמו בקיבוץ גבת בעמק יזרעאל, שבו עדיין גרה משפחתה.

"גדלתי עם הרבה ירוק ומרחבים גדולים, ומאחר שבן הזוג שלי חובב צמחים, החלטנו שבדירה המשותפת יהיה יותר ירוק. עד היום מוזר לי שאין מרחבים בתל אביב ואנשים שיושבים ברוטשילד חושבים שהם בטבע", היא צוחקת.

אייזנר בעלת מותג לעיצוב תכשיטים, והאור הטבעי משחק תפקיד גם כשהיא מצלמת עבור העסק שלה. קודם לכן התגוררה בדירת שותפים, אבל לא השקיעה בה כמו עכשיו, כשיש לה תחושה של בית אמיתי, שלה. בדירה שלושה חדרים, שאחד מהם משמש אותה לסטודיו. קודם לכן גרו בה בן הזוג ושותף חבר, אבל הפוטנציאל, לדבריה, לא מומש. "מאחר שהיא הייתה של בנים, היו בה מלא שטויות כמו בובת ארנב ורודה, איזו מסכה ובגדול חוסר התאמה של צבעים. חלק מהדברים נשארו בבית ודאגתי להסתיר אותם. אמרתי לעצמי שחייבים להחליף חלק מהרהיטים, וילונות, כריות ולהגזים עם עציצים. ידעתי שהדירה יכולה להיות יפה, אבל לא היה מספיק מכלום".

<< לכל הכתבות בערוץ living

הם החליפו חלק מהרהיטים וחלק אחר הפקידו במחסן של ההורים בקיבוץ. גם המנורות הוחלפו ונוספו נגיעות רבות של עץ וראטן במקום הפלסטיק שהיה שם. האור אפשר להם למלא את הבית בעציצים, ואכן יש בו יותר ממאה עציצים, רבים מהם השרשות אבל יש גם עציצים ב-500 שקל, ואחריות ההשקיה היא על בן הזוג.

כבר בכניסה לבית המרוצף פרקט ביקשה אייזנר להשרות אווירה של "וואו, איזה יופי". היא מילאה אותה במטפסים על הקיר והתקרה, והלוק מרשים ומרגיע גם יחד. המטבח מציץ עם קיר לבנים חום אדמדם שכבר היה בדירה ומשתלב עם צבעי הטבע. עמוד נוסף בדירה מחופה גם הוא באותם לבנים. לשולחן זכוכית ועץ מטולמנ'ס הוסיפה כיסאות ראטן מזארה הום ויצרה פינת אוכל. את מנורת הראטן קנתה במחסני חשמל אבל הוציאה את הפלסטיק, שיפצה ושדרגה.

שולחן העבודה שכבר היה בדירה הוסב לעמדת עבודה עם הרבה עציצים, ואת כיסא העור הישן רכשה ממרקט פלייס. מהספרייה שמאחורי שולחן האוכל הוציאה חלק מהמדפים כדי לתת מקום לעציצים וליצור משחקים של גובה. שני מדפים מיועדים לבר משקאות ואחרים קושטו בקרמיקה, ספרים ו"שטויות שהחבאתי מאחורי צמחים".

לספה שהייתה בדירה, בירוק זית, הוסיפה כריות בלבן ובז', חלק עם הדפס בוטני, כדי להוסיף אווירה של צמחים. את שאר המנורות בסלון, כמו גם את שולחן הקפה, המראות והתמונות, לקחה מאמא. בספרייה מול הספה הוחבאה הטלוויזיה מאחורי עציץ כי הם לא משתמשים בה, ונוספו שם ספרים, צמחים מטפסים, כלי וינטג' מאמא ומערכת שמע וינטג' מהמרקט פלייס.

מקום של כבוד ניתן לעציץ גדול בנישה משלו, ולידו נתלו עציצים על מעמד מברזל מאמא, כמובן. צמח נוסף מטפס על קיר היציאה למרפסת הקטנה, והיא בעצמה מלאה בעציצים. יש מנגל מברזל, שולחן פסיפס וכיסאות מברזל.

אפילו בשירותי האורחים יש בטטה שמטפסת על המראה והמקלחון. "כשהיא נגמרת, כי הגידול שואב ממנה את כל הדברים הטובים, אני מכינה חדשה בהשרשה", היא אומרת. בחדר השינה הצמחים קטנים יותר, מאחר שהוא משמש כ"בית גידול" ועוברים הלאה לסלון. האביזרים וספרי האולדיז מהחנות של אמא, "אורלי וינטג'". "אנחנו מאוהבים בבית, כיף לנו לחזור אליו, והכל מרגיש רגוע יותר. אמרנו לבעל הבית שאנחנו רוצים להאריך וחתמנו על חוזה לעוד שנה. אפשר אפילו לגדל כאן ילד בעתיד".

עיצוב: הלל אייזנר