אגדת דשא: הדשא הגבשושי משתלט על החצר, ובצדק

יש לו שם בלתי אפשרי – זוסיה טנפוליה (Zoysia tenuifolia), אבל מדובר באחד הדברים היפים בעולם הגינון, ואם עד עכשיו לא הכרתם או לא יישמתם את הדשא הזה בגינה, כדאי להתחיל לחשוב בכיוון. המראה של הדשא הזה הוא של דבשת גבשושית, וצבעו ירוק ועז, הוא משתרע עד שורשי עצים ומעל תילים, מה שמקנה לו נראות של כריות רכות ומלטפות. זו גם הסיבה שלפעמים קוראים לו עשב קטיפה. השם הנוסף שלו, No Mow Grass, מעיד על היתרון הבולט שלו - "דשא ללא כיסוח", שכן צמיחתו איטית ולא מצריכה כמעט כיסוח של הדשא.

>> לכל הכתבות בערוץ living 

>> אמירים: תכירו את הריזורט המטריף בלב החורש

>> בנה לעצמו בית קטנטן והורס ב-15 אלף שקלים

 מינימום תחזוקה, מקסימום טבע

יכול להיות שכבר נתקלתם בו באיי תנועה וכיכרות של רשויות מקומיות, בעיקר בגלל שהוא דורש מינימום תחזוקה ולא מרבים לדרוך עליו שם. בגינות פרטיות הוא נחשב ליוקרתי, מעין "דשא בוטיק", ומעניק מראה דקורטיבי של מרבד רך עם בליטות. מאחר שהעלים שלו קטנים ודקים, הוא אינו דורש הרבה מים.

"סוג הדשא הזה, שמוכר גם בשם דשא גבשושיות או גבעות, מתגבשש ומקבל צורה בעצמו ללא שום טיפול וגיזום", אומר שי דוד, מעצב נוף ובעלים של "כרכום עיצוב נוף". "שותלים אותו בשטיחים כמו דשא או בעציצים בודדים, והוא מתפשט. אדריכלים אוהבים אותו בעיקר כדי להדגיש שבילים בגינות פרטיות או לקבל מדשאה טבעית ולא מסודרת, מראה מעט פראי ויוצא דופן, אבל נעים לעין". לדברי דוד, סוג הדשא הזה נפוץ אצלנו בעיקר בשנים האחרונות. הוא פותר בעיה של כיסוי נרחב ללא תחזוקה יתרה כמו כיסוח תדיר. החיסרון היחיד שלו הוא הפינוק – ביחס לסוגי דשא אחרים הוא נחשב צמח רגיש למדרך ולכן רצוי לא להשתמש בו במקומות ציבוריים. 

איזה תנאים הוא צריך?

"מבחינת אזורים בארץ, הוא מתאים לחום ולקור כאחד. הוא מצריך תנאים אופטימליים כגון חצי יום שמש ומים, בעדיפות לצנרת טפטוף נסתרת ולא מאסה של נוזלים, כדי שלא יישרף, יאבד מצבעו או ייראה מדובלל. חוץ מזה, הוא גם רגיש לשתן בעלי חיים. ללא התנאים הללו הוא יתנוון ויישחק די מהר".

במשתלת הדשא "דשא יצהר" בכפר מונש מגדלים כבר 30 שנה שבעה זנים של דשא, המתאימים לארצות חמות או קרות. "הזוסיה טנופוליה היא זן חם שצריך מינימום שש שעות שמש, אחרת יקשה עליו לגדול וגם אם ייראה יפה בהתחלה, הוא יידרדר לאורך זמן", אומר אגרונום בהט פבזנר מ"דשא יצהר".  הוא מסביר שזה דשא דק-עלים, שנראה גבשושי ונעים יחסית אבל כשיושבים עליו הוא מעט דוקר, לכן משתמשים בו בנישות, בין אבני מדרך, במדשאות נוי בצד הדרך, מתחת לעצי זית, באדניות לבניינים ואפילו במשטחים לבתי מלון ובתי חולים. "אופן הצימוח של הטנופוליה הוא בצורת גבעות. כשלא מכסחים אותו, הגבעות מתפתחות יפה, לאט לאט, ואז אפשר לכסח אחת ל-4-3 שנים".

עלויות של דשא בוטיק

מבחינת השקיה, פבזנר, ממליץ על השקיה בהמטרה (כלומר מלמעלה) ובאמצעות טפטוף מתחת למרבד. "מרבד הטנופוליה עבה ביחס למרבדים אחרים, והשקיה בהמטרה בלבד עלולה להשאיר את המים בעלים. הטפטוף מאפשר למים הגיע לשורש". בדשא יצהר מגדלים, מוכרים ומספקים את הטנופוליה עד בית הלקוח בצורת מרבדים בגודל 60X60 או 60X40 ס"מ, והם נמכרים בכ-100 שקל למ"ר, ללא התקנה. זנים אחרים, לצורך השוואה, נמכרים בכ-30-20 שקלים למ"ר.

דוגמאות נוספות מרחבי הרשת