חולון:"השתלטה" על שטח ציבורי - והפכה אותו לאטרקציה שכונתית
מיכל גלעד מחולון עברה ליד שטח סבוך ומלא אשפה במשך חודשים, עד שהחליטה לעשות מעשה: בלי לדעת למי הוא שייך, היא ניקתה אותו והקימה גינה פורחת שכל השכונה מדברת עליה. עכשיו השכנים עוצרים להתפעל, קוטפים עגבניות ומחליפים ייחורים, והיא מודה: "זה הדבר היחיד שמשמח אותי בתקופה הזו"
מיכל גלעד, קרמיקאית של כלים שימושיים מחולון, מתגאה בגינה הציבורית שמקדמת את הכניסה לבית שלה ומכנה אותה "תעודת הזהות שלי". היא לא ממש בטוחה אם השטח ציבורי או לא, אבל כשנכנסה לגור סמוך אליו לפני שנה, ראתה מולה שטח נטוש וסבוך שהפרח היחיד שצמח בו היה עופרית הכף, פרח תכלת שמשתלט ונדבק לבגדים. מאז היא מטפחת ומטפלת בו והפכה אותו לגינה מלבלבת שהשכנים והעוברים והשבים נפעמים ממנה כל פעם מחדש.
"כשביררתי של מי השטח, חלק אמרו שזה שטח פרטי ולא יודעים של מי, חלק אמרו של העירייה או של קרן קיימת, ועד עכשיו לא קיבלתי תשובות ואני לא מבינה של מי היא. היו כאן מהעירייה הרבה פעמים ואף אחד לא העיר לי או שאל מה אני עושה", היא מספרת על השטח שמוביל לסטודיו שלה ומשם לבית צמוד הקרקע בשכונת ותיקים שבו היא גרה ומגדלת שתי כלבות. השיח צמח לגובה של 2 מטרים, התפרש על כל השטח והיא נאלצה לעבוד במשך חודשיים כדי לנקות אותו.
"מצאתי שם יותר מ-200 בקבוקי בירות וקופסות שימורים, מצברים של מכוניות ובגדול טינופת שאף אחד לא ראה בגלל השיח". אבל לצד הברדק נבטו בשתי שורות יפות המון עגבניות מסוגים שונים – שרי, עגבניות גדולות, עגבניות קטנות ועוד, שלא היא זרעה. להערכתה, מישהו שפך שם פעם שאריות של רוטב מעסק הפיצה שהיה במקום ומאז הן פשוט צמחו.
כשפרסמה את הגינה שלה באחת מקבוצות הגינון בפייסבוק, כתבה ש"השתלטה" על השטח, משכה תשומת לב וזכתה לאלפי לייקים. "זה היה מנוסח ככה בכוונה במשמעות 'פאק דה סיסטם', אבל כולם נהנים מהמראה, לא נוגעים בה ולפעמים קוטפים עגבניות וזה בסדר". בהתחלה לא כולם הסכימו עם המהלך, אבל עם הזמן הבינו בשכונה שהעשייה שלה מייפה ותורמת לסביבה, ויש אפילו החלפות של ייחורים בין השכנים.
בגינה צומחים אמנון ותמר, כובע הנזיר, סלסלי כסף, מנתור, חוטמית זיפנית, עגבניות כאמור, תירס, שעועית תאילנדית, זרעי לובליה שכבר הגיעו לגובה 3 מטרים ועוד, והיא מקושטת עם כדים ועציצים שהביאה מהבית. חוץ מאמנון ותמר, כולם ייחורים שהיא עושה בגינה שלה או מזרעים שאספה לפני שנה. "לא הוצאתי כמעט כסף, אולי 300 שקלים. יש לי גינה משלי עם דברים מיוחדים, למשל אוסף של בת שבע מכל מיני סוגים".
תחביב הגננות של גלעד מבוסס על 15 שנות עיסוק כבעלת חנות פרחים. "רואים שזו יד מקצועית", היא מודה. העגבניות הניבו כבר 10 ק"ג, את המים היא מושכת בצינור מהבית שלה וגם דואגת לקומפוסט שהיא מכינה בעצמה ולדשן נוזלי הומוס, תרכובת אורגנית עשירה ויציבה. "הגינה היא חלק מהיום-יום שלי, ואין יום שאני לא מקדישה לה לפחות שעה. הלוואי שיכולתי יותר. אם למשל אני נזכרת בלילה שלא השקיתי, אני פשוט קמה מהמיטה ויוצאת להשקות".
מה הגינה עבורך?
"הגינה פותחת לי את הלב, ומחברת אותי לדברים הנכונים והאמיתיים. היא מרפה לי את שרירי המוח ועושה לי חגיגה. זה הדבר היחיד שמשמח אותי בתקופה הזו. כדי לנוח אני יוצאת לעבוד בגינה. זו לגמרי תרפיה".
