במקום למלא מים: הפכה בריכה ישנה לגן עדן
בריכה ישנה בחצר יכולה להפוך מהר מאוד למפגע – יקרה לתחזוקה, ריקה ומוזנחת. אבל במקום להשקיע אלפי שקלים בסגירה או שיפוץ מלא, בחרה היוטיוברית להפוך אותה בפרויקט DIY לחלל ישיבה נמוך ומוקף צמחייה, שמרגיש מנותק מהחצר ומציע אזור מופלא לאירוח
בריכה ריקה בחצר בדרך כלל משדרת הזנחה או הוצאה גדולה שמחכה מעבר לפינה, אבל במקרה של יוצרת התוכן לילי ברוק, היא הפכה להזדמנות. במקום לשפץ או למלא אותה לגמרי, היא בחרה להפוך את החלל הקיים לפינת ישיבה שקועה ושקטה.
ברוק, שגרה בחווה היסטורית שנבנתה בשנת 1803 ומבצע בה פרויקטי DIY שונים ומשונים, תיעדה את כל התהליך, שהתחיל מבריכה ישנה וריקה לחלוטין, עם דפנות חשופות ומראה מוזנח. במקום לפרק או לכסות אותה באופן מלא, היא בחרה לעבוד עם המבנה הקיים. הצעד הראשון היה להסיר את הציפוי הפנימי, ולאחר מכן למלא את החלל באדמה עד ליצירת משטח יציב.
משם הפרויקט קיבל כיוון ברור יותר: היא יצרה אזור ישיבה שקוע שמוגדר על ידי קירות הבריכה המקוריים. נוספו מדרגות גישה, נבנתה גדר שמעניקה תחושת תחימה, והוקמו ערוגות מוגבהות שמכניסות צמחייה לחלל. גם דשא סינתטי נכנס לתמונה כדי לרכך את המראה וליצור אזור נוח לשהייה.
התוצאה היא חלל שמרגיש מנותק מעט מהחצר עצמה – אינטימי יותר, שקט יותר, וכזה שמזמין להישאר בו. במקום בריכה ריקה שקשה להתעלם ממנה, נוצר אזור ישיבה פונקציונלי שמנצל בדיוק את אותה שקיעה בקרקע.
הרעיון נשען על עיקרון מוכר: פינת שיחה שקועה היא אזור ישיבה נמוך שמרכז אנשים סביבו ומעודד אינטראקציה קרובה ונינוחה יותר. בשנים האחרונות הטרנד הזה חוזר, בעיקר בגרסאות חוץ שמייצרות אווירה אינטימית ומעט מנותקת מהסביבה.
מעבר לאפקט העיצובי, יש כאן גם שיקול כלכלי. מילוי בריכה לחלוטין יכול להגיע לסכומים לא מבוטלים, בעוד שהסבה לחלל שימושי מאפשרת לנצל את התשתית הקיימת, גם אם עדיין נדרשת השקעה בחומרים, אדמה, צמחייה ועבודות נוספות.
עם זאת, לא מדובר בפתרון שמתאים לכל אחד. הפרויקט דורש לא מעט עבודה פיזית ותכנון מוקדם, ובעיקר התייחסות לניקוז – מאחר שהבריכה היא הנקודה הנמוכה בחצר, מים עלולים להצטבר בה ולהחזיר אותה לתפקוד המקורי שלה. יש להביא בחשבון מראש גם תנאי אקלים, כמו גשמים.