2,500 שקל: "בחרתי להפוך את המקום המוזנח הזה לגן העדן הקטן שלי"

כדי להיות קרובה לאביה המבוגר, שהיה בין חיים למוות, ארזה טליה שפירא את משפחתה ועברה זמנית מבאר שבע לנוף הגליל. עם לחץ של זמן והיצע לא גדול התפשרו היא ובעלה על דירה שכורה, חנוקה וקטנה מדי להם ולחמשת ילדיהם (היום כבר שישה). הם שיפצו אותה בלית ברירה על חשבונם, הפכו אותה לגן עדן פרטי ולא תיארו לעצמם שמקץ שנתיים היא תהיה שלהם והם ימשיכו לגור בצפון.

"אבי עבר אירוע מוחי קשה והבנו שהתפקיד שלנו להיות שם בשבילם", היא מספרת על ההחלטה שלה ושל צביקה בעלה להעתיק את החיים לצפון. "חיפשנו דירה בגודל שיכיל אותנו כמשפחה גדולה, אבל שתהיה מספיק קרובה להורים שלי. לבסוף התפשרנו על מטבח נורא קטן שמצאנו לו פתרונות יצירתיים. לא תכננתי לעשות שום שיפוץ והייתי שקועה כל כולי בטיפול בו".

<< לכל הכתבות בערוץ living

המטבח היה דחוס ומיושן, החלל קטן מאוד, ולכן הועמס על ידי הדיירים הקודמים בארונות רבים שיכילו כל מה שצריך. הצבע היה כהה וארונות מכל כיוון השרו תחושה של כבדות. גם חדרי הרחצה היו ישנים עם צבעים לא נעימים וריצוף שבור ו"הייתה בהם תחושה של פנימייה משנות ה-60", היא מספרת. מדרגות העץ היו דהויות, ועליהן כתמי צבע מצביעה ישנה.

שפירא לא יכלה לסבול את המצב וידעה שאם לא תעשה משהו בנדון, תיכנס לגור במקום שהיא לא אוהבת ויעשה לה רע. אחרי שנשברה ובכתה כמה ימים, החליטה לקחת את החיים בידיים שלה: "אמרתי לעצמי שאם יש לי שנה לגור כאן, זו תהיה שנה נעימה עד כמה שאוכל. באותו רגע שלחתי הודעה לבעלי הבית, מה נוכל לעשות בבית. הם לא רצו לקחת חלק בשינויים אלא לגור שם בעצמם אחרי שישפצו לבדם. לא התקרבנתי ואמרתי שאעשה את זה על חשבוני. קיבלתי אישור לעשות הכל חוץ מלהרוס קירות, וזה היה הסימן שלי לצאת לדרך".

היא הייתה אז בתחילת דרכה כמעצבת הום סטיילינג ונכנסה לשיפוץ המטבח, חדרי הרחצה והמדרגות לצד עבודות DIY בפינת האוכל. כדי שהשיפוץ יהיה מאוזן והגיוני ולא ייצא מפרופורציה, הייתה צריכה לוותר על דברים שרצתה לעשות. במטבח הוסרו הארונות העליונים כדי ליצור תחושה מאווררת ובמקומם נתלה מדף גדול, לבן, פתוח ונעים שעליו הניחה פריטי נוי ופריטים פונקציונליים. על השיש הישן שנשבר בקלות היא הדביקה טפט שקנתה ב"שיין". על הדופן הדביקה רצועת פי.וי.סי למראה נקי ומוקפד. מתוך הטפט בחרה גוון אחד שאיתו צבעה את דלתות הארונות - צבע ירוק חי, מרענן ועדין, ואת הידיות צבעה בספריי זהב. גם לקרמיקה העניקה נגיעה בלבן, וברגע אחד הפכה את המטבח ממקום כבד ודחוס למאוורר, מואר ומזמין. "במקום ארונות המטבח שהוסרו הוספנו ארון פשוט מאיקאה שגם אותו שיפצתי, והעמדנו אותו ליד פינת האוכל עם פריטים ששייכים לעריכת שולחן, צלחות, כוסות, סכו"ם".

גוף תאורה שהביאה איתה חודש ורוסס בצבע זהב. היא הסירה ממנו את כל האבנים ואת הכוסות שהיו מסביב לנורות. "יצרתי לו מראה וינטג'י עדין ומרשים מעל השולחן. הקפדתי שהסגנון יתאים לשאר החלל וישתלב איתו בהרמוניה". במדרגות שופשפו כתמי הצבע הלבן עם שפכטל, ולאחר מכן נמרחו שתי שכבות של לכה כדי להקנות מראה מחודש.

בחדרי הרחצה צבעה שפירא את הקרמיקה בלבן והניחה על הרצפה פי.וי.סי ואבזרה בפריטים קלילים ונעימים. "הפי.וי.סי היה ניסיוני ובדיעבד אני לא ממליצה עליו. אבל בסך הכל חדרי הרחצה נעשו מוארים ומזמינים ואין זכר לתחושת הפנימייה שהייתה לפני כן".

בשיפוץ כולו הושקעו כ-2,500 שקל כולל איש המקצוע שעזר להסיר את הארונות, והוא ארך כשלושה חודשים תוך הפסקות בחגים. "העשייה והתוצאה מילאו אותי באנרגיה טובה. הבנתי כמה אני זו שיכולה להחליט על החיים שלי בתנאים הקיימים, ולהפיק מהם את המרב. זה מילא אותי סיפוק ותחושת מסוגלות. להתעורר כל יום במקום שאנחנו אוהבים זה הדבר הכי ממלא שאנחנו יכולים להעניק לעצמנו". בדיעבד היא שמחה על כל מה שבחרה לוותר עליו ועל כל מה שהחליטה לממש. "אני מרגישה שהנאמנות לעצמי ולעקרונות שלי הייתה שווה כל כך, וזו הייתה המתנה הכי טובה שיכולתי להעניק לעצמי, בייחוד בתקופה הקשה שהיינו בה באותם ימים".

איך הוחלט לקנות את הדירה לבסוף?

"בעלי הבית, שתכננו לשפץ את הבית ולגור בו אחרי שנצא, שינו את דעתם והחליטו לפרסם אותו למכירה. אנחנו, שבכלל לא חיפשנו בית לקנייה, פתאום התחלנו לחשוב על האפשרות, ובסופו של דבר אנחנו היינו הקונים של הבית. זה אחד המסרים החזקים מהסיפור הזה. לא עשיתי את זה בשביל לקנות את הבית. מבחינתי הייתי אמורה לצאת אחרי שנה אבל להעביר אותה הכי טוב שאוכל. אם לא הייתי משקיעה, לא הייתי נשארת בבית הזה, הייתי סובלת מכל דקה ורק מחכה להזדמנות לעוף ממנו. העובדה שהיינו שם כשהוא הוצע למכירה, ואהבנו אותו ברמה שרצינו לקנות אותו, קרתה בזכות העובדה שהשקענו בעצמנו ויצרנו לנו סביבה נעימה. הטוב הזה הביא לנו עוד טוב, תודה לה'".

לאור הניסיון אספה שפירא כמה טיפים: אף פעם לא להתקרבן. זה לא מוביל לשום דבר טוב. תמיד יש את מי להאשים, וזה גם יהיה נכון. אבל זה לא יקדם אתכם לשום מקום. קחו את מה שיש לכם, ומצאו את הדרך לעשות מזה את הכי טוב שתוכלו. זה לא תמיד קל, אבל זה מתגמל מאוד.
אף פעם אל תניחו הנחות מראש. למשל ש"בעל הבית לא יסכים". ואם הוא לא מסכים, נסו לחשוב על רעיונות יצירתיים מה כן אפשרי. חשיבה מחוץ לקופסה יכולה להביא המון הפתעות.
אל תפחדו להמר. יכול להיות שתנסו משהו והוא יתברר כטעות. למשל, אני גיליתי בדרך הפחות נעימה שפי.וי.סי בחדרים רטובים זה רעיון לא מוצלח. אז מה?! אם הייתי מפחדת לנסות מלכתחילה, הייתי נשארת עם הספק של "אם הייתי עושה...". עדיף לנסות ולטעות מאשר לחיות בסימני שאלה. כמעט כל ההימורים שלי הצליחו, וזה שווה את האחד שלא! מי שמהסס מפספס...

מחירים לדוגמה:

צבע פוליאור של טמבור לדלתות המטבח - 140 שקלים
מדף לבן במטבח מאיקאה - 275 שקלים
לכה שקופה טמבור - 50 שקלים
שני גלילי טפט לשיש משיין - 60 שקלים
צבע לקרמיקה סופר צבע - 200 שקלים
צבע לקיר טמבור - 100 שקלים
ספריי זהב לידיות ממקסטוק - 30 שקלים