אנחנו לא אותו דבר: מתברר שלכל צבע של סקוץ’ יש שימוש שונה
רובנו בוחרים סקוץ’ לפי הרגל או הצבע המועדף עלינו, אבל מתברר שלכל גוון יש משמעות משלו, לפי דרגת הקושי ומטרת השימוש, מה שעוזר לשמור על המשטחים וגם על ההיגיינה
כשעומדים מול מדף הסקוצ'ים בחנות, הבחירה נראית תמימה: לוקחים את הצבע שנראה הכי יפה או הכי מוכר. אבל לא ולא, מתברר כי מאחורי כל צבע מסתתרת משמעות. לכל גוון יש רמת גסות שונה, המתאימה לסוג ניקוי אחר:
צהוב – הסקוץ’ העדין ביותר. מתאים לשטיפת כלים יום-יומית שאינה שורטת את הכלים.
ירוק – קשיח יותר. נועד לסירים, מחבתות ולכלוך עיקש במיוחד.
כחול – רך מאוד. מתאים למשטחים עדינים כמו זכוכית, פלסטיק או שיש.
אדום – מיועד לאזורים שדורשים הקפדה על היגיינה, כמו הכיור או משטחי עבודה שבאים במגע עם מזון נא.
צבעים שמונעים בלבול – וגם חיידקים
החלוקה לצבעים לא נועדה רק לנוחות או ליופי: היא עוזרת להפחית את הסיכון לזיהום צולב. שימוש באותו סקוץ’ גם לכלים וגם למשטח שנגע בבשר או דגים עלול להעביר חיידקים ממקום למקום. צבעים שונים לפי ייעוד – למשל ירוק לסירים, כחול לשיש ואדום לכיור – עוזרים להבחין בקלות ולשמור על סדר והיגיינה.
ממש כמו ההמלצה לשימוש במטליות המיקרופייבר בצבעים שונים כדי להבדיל בין אזורי ניקוי – מטלית אחת למטבח, אחרת לשירותים, שלישית לאבק. כשיש "קוד צבעים" ברור, הבית נשאר לא רק נקי יותר, אלא גם בטוח יותר.
