האמת מאחורי הכתמים השחורים על הבצל
הכתמים האבקתיים שמופיעים לפעמים על קליפת הבצל הם למעשה עובש נפוץ – אבל לא תמיד מסוכן כמו שחושבים. אז מתי אפשר פשוט לקלף ולהשתמש, ומתי עדיף לזרוק מיד? מומחה מסביר מה באמת עומד מאחורי התופעה ואיך להימנע מריקבון
אם נתקלתם בפיד שלכם לאחרונה בתמונת בצל המכוסה נקודות שחורות – מראה די מוכר, בסך הכל, ואז טרחתם לקרוא את ההסבר כי "הכתמים השחורים האבקתיים שרואים לפעמים על בצל נגרמים לרוב מפטרייה בשם אספרגילוס ניגר, פטרייה שמתפתחת בעיקר כאשר הבצל נשמר בתנאים חמים ולחים, שמאפשרים לנבגים לגדול על השכבות החיצוניות", ודאי נבהלתם כמונו.
כי השחור הזה על הבצל סתם נראה כמו לכלוך, ולא נעים לחשוב עליו כעל פטרייה שיכולה להזיק.
"רבים פשוט מנקים את האבקה השחורה או מקלפים את השכבה החיצונית לפני הבישול. אבל מומחי בטיחות מזון מציינים שלעיתים העובש יכול לחדור עמוק יותר ממה שנראה לעין", מספרים בעמוד daily_health_il, "חלק מהפטריות, כולל סוגים מסוימים של אספרגילוס, מסוגלות לייצר מיקוטוקסינים - חומרים רעילים שעלולים להיווצר בתנאים מסוימים. בגלל זה, ההמלצה היא לזרוק בצל עם עובש משמעותי, ולא לנסות להציל אותו רק על ידי הסרת החלק הנגוע... למרות שלא בכל מקרה העובש מסוכן, ההמלצה הבטוחה היא להימנע מצריכה של ירקות עם סימני עובש גלויים".
כדי לבדוק את הנושא פנינו לד"ר נעם לויתן ממכון דוידסון, שהודה כי הטקסט ברובו נכון, אבל כתוב בצורה מפחידה. "אכן האבקה השחורה היא הפטרייה Aspergillus niger - זהו עובש נפוץ מאוד שנמצא בסביבה: באדמה, במים, באוויר, על ירקות ועוד. אנחנו נחשפים אליו כל הזמן, והוא לרוב לא מזיק".
לדבריו, עובשים משגשגים בסביבה לחה. לרוב הם גדלים על הבצל מהחוץ פנימה. "אם יש על הבצל מעט עובש שחור, אפשר לשטוף אותו תחת מי ברז קרים, או לקלף ולחתוך את השכבות המזוהמות. ניתן להשתמש בשכבות הלא נגועות, הן אכילות ולא מסוכנות", הוא מרגיע, "חלק מהעובשים שצומחים על הבצל מסוגלים לייצר רעלנים בתנאים מסוימים, אך לא בטוח שהם עושים זאת על הבצל ובכל מקרה אם אוכלים רק אזורים לא מזוהמים אז לא נחשפים לרעלנים".
אז מתי כן כדאי לזרוק את הבצל?
לדברי ד"ר לויתן, "אם יש הרבה מאוד עובש שחור, או זיהום בצבעים אחרים, אסור להשתמש בבצל. כמו כן, אם אתם אלרגיים לעובש, זרקו את הבצל בכל מקרה, אל תנסו לשטוף או לחתוך אותו. ובכל מקרה אם הבצל רך, רירי או מסריח, צריך לזרוק אותו. גם בצל שיש לו זיהומים בחלקים הפנימיים - שעלולים להיגרם מפטריות אחרות או מחיידקים - צריך לזרוק, אפילו אם הוא נראה יבש".
איך להפחית את הסיכון לריקבון?
אלה הכללים:
לפני הקנייה
- לקנות בצלים מופרדים, לא בשק, כך שאפשר לבדוק כל אחד מהם.
- לקנות בצלים ללא חתכים וסדקים.
- לבדוק שלבצל אין ריח רע.
- לבדוק שהבצל לא רך על ידי לחיצה על החלק העליון שלו. אם הוא רך, ייתכן שהתחילו תהליכי ריקבון.
- לא לקנות בצלים עם כתמים או פסים שנראים כמו אדמה שחורה (עובש).
אפשר גם לחתוך ולהקפיא | צילום: siamionau pavel, Shutterstock
אחרי הקנייה
- אם בצל אחד מתחיל להסריח, או להראות סימני ריקבון, יש לזרוק אותו כמה שיותר מהר כדי שלא ידביק את האחרים.
- לאחסן במקום מאוורר, יבש, ומוצל.
- הקור במקרר עשוי להאט צמיחה של העובש, אבל הלחות בו מעודדת ריקבון, לכן עדיף לשמור במזווה, אלא אם יש תא יבש במקרר. רק צריך להיזהר שהבצל לא יקפא, כי זה מזיק לו וגם הופך אותו לפגיע לזיהומים. לכן אני עדיף לשמור בצל בחוץ.
- אפשר להקפיא בצל קצוץ, לשימוש עתידי, בתנאי שמשתמשים בו מיד לאחר ההפשרה.
ואיך מגדלים בצל בבית?
גידול בצל בבית מתחיל בהפרדה עדינה של החלק הפנימי שממנו יוצאים הנבטים, תוך שמירה על בסיס הבצל – אזור הצמיחה שממנו יתפתחו השורשים. לאחר מכן מניחים את החלק הזה בכלי קטן עם מים כך שרק הבסיס נוגע במים, ובתוך כמה ימים מתחילים להופיע שורשים לבנים. כשהשורשים מתחזקים, מעבירים את הבצל לעציץ עם אדמה מנוקזת היטב, כשהחלק הירוק פונה כלפי מעלה, ומשם הוא ממשיך לצמוח בהדרגה ולפתח גבעולים ירוקים חדשים.