הפסקתי להשתמש בסבון כלים נוזלי - וזו הסיבה
אחרי עשורים שבהם שלט הסבון הנוזלי כמעט בכל מטבח, יותר ויותר צרכנים חוזרים לקובייה המוכרת מהעבר ובוחנים אם סבון כלים מוצק באמת מצליח להתחרות בנוחות, במחיר וביעילות של הנוזל
זוכרים את הסינטבון? בשנות ה-80 הוא היה כמעט בכל בית בישראל, קובייה קשיחה ליד הכיור, הרבה לפני שבקבוקי הפלסטיק השתלטו על המטבח. עכשיו, נדמה שהטרנד הישן עושה קאמבק בגרסה מעודכנת: סבון כלים מוצק.
בקבוק נוזל הכלים הפך עם השנים לפריט קבוע על השיש. לוחצים, מטפטפים על הספוג, מקרצפים וזהו. פשוט, מהיר, מוכר. אבל יותר ויותר צרכנים בוחרים להיפרד מהבקבוק ולעבור לבלוק קשיח, שנראה כמו סבון ידיים, ומיועד בדיוק לאותה משימה.
בנוזל הכלים אין הפתעות. בסבון המוצק, לעומת זאת, מרטיבים ספוג או מברשת, מעבירים אותם על פני הבלוק כדי לייצר קצף, ואז שוטפים כרגיל. כדי שלא יתבזבז מהר, חשוב להניח אותו על משטח עם ניקוז ולאפשר לו להתייבש בין שימושים.
היתרון המרכזי של הסבון המוצק הוא סביבתי. ברוב המקרים הוא נמכר באריזות קרטון או נייר, ולעיתים ללא אריזה כלל, כך שכמות פסולת הפלסטיק מצטמצמת משמעותית. נוסף לכך, מאחר שאינו מכיל מים, זהו חומר מרוכז יותר, מה שמקטין נפח ושינוע. לפי מומחים בתחום הקיימות, מעבר ממוצר מדולל במים למוצר מרוכז מפחית גם את האנרגיה הנדרשת להובלה ולאחסון.
מבחינת תוצאה, שתי האופציות מספקות ניקיון דומה כשמשתמשים בהן נכון. ועדיין, הנוזל נחשב לנוח ומהיר יותר לשימוש יום-יומי, בעיקר עבור מי שמורגלים בלחיצה על בקבוק. הסבון המוצק לעומת זאת דורש הסתגלות קצרה, והוא גם פחות נפוץ ברשתות השיווק, כך שהמבחר מצומצם יחסית.
ומה עם המחיר? במבט ראשון קובייה מוצקה עשויה להיראות יקרה יותר ליחידה. אבל בגלל הריכוז הגבוה והיעדר המים, היא מחזיקה זמן רב יותר, כך שבטווח הארוך העלות עשויה להיות נמוכה יותר. שווה לנסות.