שפך סבון כלים לשירותים עם סתימה וחיכה – זה מה שקרה
האם סבון כלים ומים חמים יכולים לפתור סתימה בשירותים כפי שנטען ברשת? בדקנו מה עומד מאחורי השיטה, מתי היא עשויה לעבוד, ובעיקר באילו מקרים אנשי המקצוע מזהירים שלא לנסות אותה בבית
סתימה בשירותים היא אחת הבעיות הביתיות הכי פחות חינניות, וכשזה קורה, רבים מחפשים פתרון מהיר, זמין ורצוי כזה שלא כולל טלפון לאינסטלטור. לאחרונה צובר תאוצה ברשת טריק פשוט במיוחד: לשפוך סבון כלים לאסלה, להוסיף מים חמים ולחכות. זה נשמע כמעט טוב מדי, אבל מתברר שזאת לא המצאה מופרכת לגמרי.
על פי כתבה שהתפרסמה באתר Homedit הפתרון נולד במקרה. במקום להשתמש בפלאנג’ר או בחומרים כימיים חזקים, שפך הכתב כמות נדיבה של סבון כלים לתוך האסלה, הוסיף מים חמים, לא רותחים, והשאיר את זה כך למשך כמה שעות. התוצאה, כך טען, הייתה שיפור משמעותי בזרימת המים והיעלמות הסתימה.
הרעיון פשוט: סבון הכלים אינו פותח את הסתימה בכוח, אלא פועל כחומר סיכה. הוא מצפה את דפנות הצינור, מרכך שאריות של נייר טואלט או פסולת אורגנית, ומקל עליהן להחליק מטה בהדחה הבאה. אינסטלטורים רבים מודים שזו שיטה מוכרת, כזו שהם עצמם ממליצים עליה לפעמים כשלב ראשון בהתמודדות עם סתימה קלה.
עם זאת, כאן מגיעה ההסתייגות החשובה. אנשי מקצוע מדגישים שהשיטה הזו מתאימה רק לסתימות "רכות", כאלה שנגרמות מנייר טואלט או הצטברות קלה של לכלוך. ברגע שמדובר במגבונים, חפץ זר, צעצוע של ילד או בעיה עמוקה יותר בצנרת, סבון כלים לא יפתור את הבעיה, ולעיתים רק יעכב טיפול נכון.
אזהרה נוספת שחוזרת כמעט בכל ההסברים המקצועיים נוגעת לטמפרטורה: מים רותחים אינם באים בחשבון. חום גבוה מדי עלול לגרום לסדקים בקרמיקה של האסלה או לפגוע בחומרי האיטום של הצנרת, נזק שיהפוך סתימה פשוטה לבעיה יקרה בהרבה.
בקיצור, סבון כלים יכול להיות פתרון זמני, זול ונגיש לבעיה נקודתית, אבל הוא לא תחליף לכלי עבודה או לאבחון מקצועי כשמשהו מרגיש לא תקין. כמו בהרבה טריקים ביתיים, זה יכול לעבוד, אבל רק אם יודעים מתי לעצור.