"בשלב מסויים פשוט איבדתי שליטה על הבית, למדנו לחיות בתוך הבלגן", כך תיארה לי כרמל את המצב בבית שלה. "יש לי ארבעה ילדים, הגדולים בני 8, ואני ובעלי עם בעיות קשב וריכוז. במצב כזה סידור הבית הוא אתגר אמיתי. הבית מבולגן כל הזמן וזה מבאס".

"מה גורם לזה לדעתך?", שאלתי אותה. "אני מניחה שאין לנו הרגלים של סדר וארגון בבית, אבל זה יותר מזה", היא ענתה. "זה העומס. אנחנו הורים עובדים, לי יש עסק, בעלי גם שכיר וגם בעל עסק ובנוסף יש לנו משק. תוסיפי ארבעה ילדים ומה שאת מקבלת זה פשוט חיים עמוסים. כשאני מספרת לאנשים כמה אני מתוסכלת מהמצב הזה, מה שיש להם להגיד זה 'טוב, מה את רוצה? יש לך ארבעה ילדים. כשהם יגדלו ויצאו מהבית אז המצב ישתנה'. זה לא עוזר לי. אני לא רוצה לחכות, אני רוצה שהבית יהיה מסודר עכשיו. אני רוצה עכשיו ליהנות איתם יחד בבית המסודר והיפה שלנו. זה כל הזמן בראש שלי, המצב בבית הולך איתי לכל מקום. אני ממש מרגישה שהבלגן והעומס מחלחלים לנו לכל פינה בחיים. אנחנו לא מארחים הרבה פשוט כי זה מביך מאוד. אני מתביישת להזמין הביתה אורחים. שמתי לב שאפילו הילדים לא מזמינים חברים הביתה בדרך כלל".

"ואיך אתם מתמודדים עם זה?", שאלתי. "ניסינו פעם לעשות לו"ז לסידור הבית וזה החזיק בדיוק יומיים. לפעמים אנחנו מנסים להפוך את זה למשחק אבל בתכלס זה בעיקר גורם לכולם תסכול".

עוד בערוץ עיצוב הבית: 

מתחילים מחקירה יסודית

את הדברים שסיפרה לי כרמל שמעתי כבר הרבה פעמים מהרבה נשים - הבית בבלגן תמידי ויש תחושה עצומה של חוסר אונים. לצערי, אצל הרבה נשים מתלווה לזה גם תחושת אשמה על המצב. אנחנו ישר חושבות שהבעיה היא אצלנו אבל האמת היא שהמקור של הבעיה נמצא במקום אחר.

הבעיה נובעת מ"מחלה" מאוד מיוחדת (אבל לא נדירה בכלל) שנקראת "פזרת". פזרת זו מחלה של בתים והסימפטומים שלה הם חוסר שקט ונחת בבית, בית שתמיד מבולגן, בית שכל הזמן צריך לסדר, ערימות של חפצים שעוברות ממקום למקום ובני בית שלרוב מתביישים להזמין אורחים. החדשות הטובות הן שפזרת היא מחלה שניתן לרפא ממש בקלות, כל מה שצריך הוא לתת לבית את הטיפול הנכון.

הבית של כרמל, סלון לפני (צילום: שירי דולב)
הסלון לפני תהליך הסידור | צילום: שירי דולב
הבית של כרמל, מטבח לפני (צילום: שירי דולב)
המטבח לפני תהליך הסידור | צילום: שירי דולב

את כרמל גליציאנו הכרתי לפני כשנתיים. יש לה עסק שבו היא מלמדת נשים ליצור מציאות ולהגשים חלומות, או במילים שלה – מפיצה אושר. כרמל מתגוררת עם משפחתה בבית צמוד קרקע במושב בערבה. בבית יש ארבעה חדרים - חדר שינה להורים, חלל ציבורי ושני חדרי שינה לילדים.

מהתיאורים של כרמל היה לי ברור שהבית שלה סובל ממקרה קשה של פזרת, אז ניצלתי הזדמנות של נסיעה לדרום ועצרתי בדרך בחצבה בשביל לרפא את הבית שלה אחת ולתמיד. תהליך ריפוי הבית מפזרת מתחיל קודם כל בהבנה מהם הצרכים וההרגלים של בני הבית. בית בריא מפזרת הוא בית שמותאם למי שגר בו, לכן בשלב הראשון אני צריכה להכיר את המשפחה. ערכתי לכרמל חקירה קצרה אך יסודית עם שאלות כמו "כמה זוגות נעליים יש לכם?", "איפה הילדים עושים שיעורי בית?", "איפה אתם אוכלים?" "איפה אתם מתלבשים בדרך כלל?", "איפה את מניחה את כוס הקפה שלך?" ועוד.

בנוסף, ביקשתי ממנה שתשלח לי את התמונות של הבית (כרמל אישרה לי לשתף את התמונות). מיד ראיתי שיש בבית המון פוטנציאל ושנוכל לעשות בו מהפך של ממש. ידעתי שהשינוי שנעשה בבית יחזיק מעמד הרבה זמן וישפיע על כל בני הבית.

הבית של כרמל, ג, חדר ילדים לפני (צילום: שירי דולב)
חדר הילדים לפני תהליך הסידור | צילום: שירי דולב
הבית של כרמל, חדר הורים לפני (צילום: שירי דולב)
חדר ההורים לפני תהליך הסידור | צילום: שירי דולב

לפעמים צריך להוסיף

אחרי שהבנתי את המצב בבית ואת הצרכים וההרגלים של המשפחה, יכולתי להתחיל בעבודת התכנון. הדבר המעניין שאני תמיד מגלה בבתים שיש בהם פזרת, הוא שיש בבית המון פתרונות שאפשר להשתמש בהם בלי לקנות דברים חדשים. הבעיה היא שכשהפזרת משתוללת בבית, אי אפשר כמעט לראות אותם. בבית של כרמל, לדוגמה, הופתעתי לגלות שיש הרבה מאוד פתרונות אחסון איכותיים, הם רק לא היו מנוצלים כמו שצריך. בחדר הילדים, למשל, עמדה כוננית עצומה, רחבה מאוד ומגיעה עד התקרה. היה ברור לי שהכוננית הזו לא מתאימה לצרכים של הילדים וסתם חוסמת את החדר. הועברנו אותה לחלל המרכזי ופתאום נוצר הרבה יותר מקום בחדר הילדים ונוסף מקום אחסון משמעותי באזור הכניסה של הבית. לחדר הילדים הכנסנו כוורת קטנה במקום הכוננית הענקית.

הבית של כרמל, חדר ילדים אחרי (צילום: שירי דולב)
חדר הילדים המסודר | צילום: שירי דולב
הבית של כרמל, חדר ילדים אחרי (צילום: שירי דולב)
כוננית קטנה עושה את כל ההבדל | צילום: שירי דולב

בסלון עמדה כוננית ספרים שהייתה חצי ריקה. החוק לגבי פתרונות אחסון הוא שהם צריכים להתאים פיקס, כמו בגד. אם נותר מקום ריק, איכשהו זה תמיד יתבלגן. לעומת זאת, אם מקום האחסון קטן מדי, הבלגן יגלוש מהצדדים. לכן העברנו את הכוננית מהסלון לחדר הילדים השני, ומילאנו אותה בספרים וצעצועים של הילדים. בבת אחת חדר הילדים נעשה מסודר יותר. הסתבר שבני המשפחה בכלל לא צריכים לאחסן חפצים בסלון, וברגע שהוצאנו משם את הכוננית הוא הפך מרווח ונעים יותר.

הבית של כרמל, חדר בנים אחרי (צילום: שירי דולב)
חדר הבנים המסודר | צילום: שירי דולב
הבית של כרמל, סלון אחרי (צילום: שירי דולב)
הסלון המסודר. התגלה שבני המשפחה בכלל לא צריכים שם מקומות אחסון | צילום: שירי דולב

חוק נוסף לריפוי הבית מפזרת הוא שלפעמים צריך להוסיף ולא רק לזרוק, ממש כמו בדיאטה. אני מודה שאני לא מומחית לדיאטות, אבל מניסיוני האישי כשרציתי לרדת במשקל גיליתי להפתעתי שבמקום לאכול פחות, אני צריכה לאכול יותר מבדרך כלל ולצרוך יותר חלבונים. כך, לפעמים במקום לזרוק את כל התכולה של הבית צריך להבין איך להוסיף לו "חלבונים". במקרה של הבית של כרמל, ה"חלבונים" החשובים שהכנסנו הביתה היו ארון נעליים שהוספנו לכניסה ואי שהכנסנו למטבח. כשאמרתי לכרמל שאנחנו הולכות להכניס אי למטבח, היא לא האמינה שיהיה לו מקום וחששה שהבית יהפוך לצפוף יותר ושהם ירגישו חנוקים. אבל תראו מה קרה כשהכנסנו את האי המהמם, שיובל המוכשר מחלומות מעץ בנה במו ידיו.

הבית של כרמל, מטבח אחרי (צילום: שירי דולב)
המטבח המסודר עם האי | צילום: שירי דולב
הבית של כרמל, ג (צילום: שירי דולב)
עם יובל הנגר | צילום: שירי דולב

>> רוצים עוד? עשו לייק ל-living בפייסבוק

הבנה מטלטלת

אחרי שסיימנו להזיז רהיטים ולארגן את הבית, הגיע הזמן לעסוק בעיצוב. חשוב לי להדגיש שכשאני אומרת עיצוב, אני לא מתכוונת לבית כזה שמרגיש כמו מוזיאון, בדיוק להפך. עיצוב מדויק הוא עיצוב שמשקף את מי שאנחנו, כזה שגורם לנו לראות את עצמנו משתקפים מכל פינה בבית, בניגוד לעיצוב קטלוגי, שלעתים גורם לנו להרגיש אי נוחות בבית שלנו. כשאנחנו מרפאים בית מפזרת, אנחנו רוצים להרגיש הכי בנוח ובבית שאפשר.

הבית של כרמל, חדר הורים אחרי (צילום: שירי דולב)
מנורות בהתאמה אישית. חדר השינה המסודר | צילום: שירי דולב

זו הייתה הזדמנות מצויינת לקפוץ עם למקום השמח שלי – איקאה. באיקאה קנינו וילונות ושטיחים לחדרי השינה ולסלון, שעון קיר, כריות נוי, מצעים, מנורות עננים לחדר הילדים הקטנים ומנורות לילה לילדים הגדולים ולהורים. למנורות הלילה של ההורים החלטתי להוסיף טאץ' אישי ומיוחד - כרמל סיפרה לי שבעלה אוהב את "מלחמת הכוכבים" לכן הדבקנו על המנורה שבצד שלו בובת יודה ועל המנורה של כרמל הדבקנו חד קרן שריססנו בצבע זהב. זה אולי טאץ' קטן, אבל בעיניי זה מסמל שבבית יש מקום לכל אחד והאהבות וההעדפות שלו.

הבית של כרמל (צילום: שירי דולב)
חוזרות מאיקאה | צילום: שירי דולב
הבית של כרמל (צילום: שירי דולב)
צילום: שירי דולב

איך כרמל סיכמה את התהליך? "זה לא רק עניין של לזרוק, אלא למצוא את המקום לדברים, וזה לא רק למצוא מקום לדברים, אלא למצוא את המקום הנכון לדברים. זו הייתה הבנה ממש מטלטלת עבורי. ציפיתי שתבואי ותגידי לי איפה כל דבר אמור להיות ואנחנו נצטרך לזכור את זה ולציית. במקום זה שאלת אותי 'מה אתם עושים בבית?', 'איפה החפצים שלכם נמצאים בדרך כלל?', 'איפה את מתאפרת?', 'איפה את מתלבשת?'. הבנתי שהבית שלנו אמור להתאים את עצמו אלינו, אל מי שאנחנו, אל ההרגלים שלנו, האמונות שלנו וסדר היום שלנו, וזה מדהים כי מעולם לא התנהלתי כך לפני כן. תמיד אני הייתי אמורה לשרת הבית. את למעשה הפכת את היוצרות וזה מה שיעזור לי לשמור על הסדר בהמשך. אם יהיה משהו שלא משרת אותי אני אדע לזהות את זה ולשנות את זה"._OBJ

הכתבה מופיעה בבלוג beyoutiful של שירי פופינס 

אז מה הכי חשוב לי שתקחו מהכתבה הזאת? את הידיעה שכל בית אפשר לרפא מפזרת, לא משנה כמה חדרים יש בבית ולא משנה כמה ילדים במשפחה. הבית שלכם צריך לדאוג לכם ולהכיל אותכם וזה לגמרי יכול לקרות.