לא צריך לזרוק חצי בית: שיטת הסידור שמתחילה בשאלה אחת

יש את המגירה הזאת שפותחים רק כשמחפשים משהו, ומיד מתחרטים על ההחלטה. יש את הארון שכבר אי אפשר לסגור, את המדף שהפך למחסן ואת ערמת החפצים שמחכה ליום שבו סוף-סוף יהיה לנו כוח למיין אותה. לפני שאתם מפנים עוד מקום לאחסון, אולי כדאי לבדוק כמה מהדברים האלה בכלל צריכים להישאר אצלכם. שיטת JACK, שזוכה לתשומת לב לאחרונה ברשתות החברתיות, מצטרפת לשורה הארוכה של השיטות לסידור הבית ומציעה דרך בת ארבעה שלבים לעשות סדר, בלי להפוך את המשימה לעניין מתיש מדי.

בודקים למה שומרים - Justify

השלב הראשון הוא להצדיק את השמירה. לפני שמחזירים חפץ לארון או למדף, כדאי לשאול את עצמכם למה אתם צריכים אותו. האם אתם משתמשים בו, האם הוא בעל ערך רגשי או שאתם פשוט רגילים לראות אותו שם? זאת גם הזדמנות להיפרד ממחברות ישנות, מוצרי טיפוח שנשכחו וחפצים שכבר קשה לזכור מדוע נשמרו.

מגדירים לכל חפץ תפקיד - Assign

השלב השני הוא להגדיר לכל חפץ תפקיד. לא חייבים למצוא שימוש מעשי לכל דבר: גם תמונות ישנות, מזכרות וחפצי נוי יכולים להיות סיבה טובה לשמור משהו. המטרה היא להיות מודעים לבחירה, ולא להשאיר חפצים בבית רק מכוח ההרגל.

מוצאים לכל דבר מקום - Contain

בשלב השלישי מקצים לחפצים מקום מוגדר. אפשר להחליט, למשל, שכל הספרים יישמרו בארון מסוים או שכלי היצירה ייכנסו למגירה אחת. אם הספרים כבר גולשים מהספרייה לסלון ולחדר העבודה, ייתכן שהגיע הזמן לבדוק אם האוסף גדול יותר מהשטח שהקציתם לו.

מחליטים מה נשאר ומה יוצא - Keep or Let Go

בשלב האחרון מחליטים מה נשאר ומה יוצא. אחרי שבחנתם את הסיבה לשמירת החפץ, את התפקיד שלו ואת המקום שיש עבורו, הגיע הזמן לקבל החלטה. לא חייבים להיפטר מכל מה שלא נכנס בקלות למגירה, אבל כדאי לבדוק אם אפשר לצמצם את הכמות או לארגן מחדש את האחסון.

>> הקדשתי שבועיים לסידור הבית – זה מה שלמדתי

אז מה אפשר לקחת מהשיטה?

היתרון של JACK הוא שהיא לא מתחילה בשאלה כמה חפצים אפשר להוציא מהבית, אלא בשאלה למה הם נמצאים בו מלכתחילה. במקום לעבור על ארונות ולזרוק דברים באופן אוטומטי, היא מציעה לעצור ולבחון כל פריט: האם הוא משמש אותנו, האם יש לו ערך רגשי, האם יש לו מקום מוגדר והאם אנחנו באמת רוצים להמשיך להחזיק בו.

יש כאן גם כמה עקרונות שאפשר לאמץ בלי לעבור על כל הבית בבת אחת. הראשון הוא לא לקנות פתרונות אחסון לפני שמבינים מה צריך לאחסן. השני הוא להקצות מקום קבוע לחפצים, כדי שלא ינדדו בין חדרים ומשטחים. השלישי הוא לא להתבלבל בין סדר לבין מינימליזם: בית מסודר לא חייב להיות בית כמעט ריק, ואין שום סיבה להיפרד מספרים אהובים, מזכרות מטיולים או חפצים יפים רק מפני שהם לא שימושיים ביום-יום.

כדאי גם לזכור שהמיון אינו משימה חד-פעמית. כשמכניסים הביתה חפץ חדש, אפשר לחשוב מראש איפה הוא יגור ומה מקומו לצד הדברים שכבר יש לנו. כך מצמצמים את הסיכוי שהמגירות, המדפים והארונות יחזרו להתמלא בתוך זמן קצר.

>> יד ראשונה ממומחה: 16 טיפים מעולים לסידור הבית