"גזל לכל דבר": התופעה הנפוצה והשנויה במחלוקת במגדלים ברחבי הארץ

"למה יש עגלת סופר בבניין?", שואלת שכנה חדשה את השכנים והם מכחישים: "אם ראית עגלה, לא ראית כלום". השיחה היא חלק מסרטון שמתאר את תופעת עגלות הסופרמרקט הנעלמות שמתגלות לא פעם בבניינים. "היא לא שלנו ולא שלי, היא פשוט נדרשת לשכנים", "זו לא עגלה, זו תשתית בניין", הם ממשיכים בהתחמקויות וסילוף העובדות. היא רוצה להחזיר אותה והשכנים חושבים שהיא משוגעת. ידוע לכולם שיש לעגלה מקום מסתור משלה, ואם אין, כנראה מישהו הקדים לקחת אותה. ויש אפילו כללים בבניין: אם השתמשת אתה חייב להחזיר, אל תלך איתה רחוק מדי, אם מישהו שואל – אין בכלל עגלה, והכי חשוב, "זה לא עניין של חוקי או לא, זה בכלל קהילתי".

יוצר הסרטון, עומר בר לב שילוח, מתמחה בפיצוח קריאייטיב והפקה באמצעות AI, קיבל את ההשראה מהבניין שבו הוא מתגורר בהוד השרון. בדף האינסטגרם שלו יצר סדרה על סיטואציות פארודיות, ביניהן על עגלת הסופרמרקט המשותפת בבניין ישראלי. "אצלנו בבניין העגלה היא אישו. כל הזמן שואלים בקבוצת ווטסאפ איפה היא, איפה השארתם אותה, באיזו קומה ומי משתמש בה". כשנכנס לגור בבניין, העגלה הייתה כבר שם, כך שבר לב שילוח לא יודע איך היא הגיעה לשם, אבל הצצה בסרטון מספקת את הזווית הראייה שלו. "כל השכנים יודעים שהיא הגיעה לבניין איכשהו, אולי לקחו מסופר ושכחו להחזיר, אבל לא מפלילים אף אחד. ברור להם שצריך עגלה אבל אף אחד לא אומר שיש עגלה. היא שלנו בשושו".

הסרטון קיבל הד ויצר הזדהות חזקה. הוא היה בטוח שמדובר בתופעה ישראלית, אבל התגובות הבהירו לו שזו תופעה חובקת עולם. "בחו"ל אולי יש בניינים שקונים עגלה בצורה מסודרת, אבל יש אחרים שפשוט 'שואלים' אותה מהסופר. זה כנראה תלוי בסוג הבניין. ברב קומות עם ועד מסודר אולי קונים אותה, אבל בבניין תל אביבי עם שלוש קומות ושש דירות אולי שאלו מה-AM:PM הקרוב".

עגלת סופר ישנה של תושב המרכז, שביקש להישאר אנונימי, נמצאת בחניון ליד כלי הרכב, ודרכה הוא מעביר קניות גדולות או חפצים לדירה בבניין. לשאלה אם רכש את העגלה, ענה כי היא כבר שנים אצלו: "אני כבר לא זוכר איך רכשתי אותה, אבל בשלב מסוים סידרתי לה מנעול כי השכנים היו לוקחים אותה בלי להחזיר".

לכל הכתבות בערוץ living

בין המגיבים לסרטון של בר לב שילוח היו מי שהתוודו שגם אצלם חונה עגלה שמצאו ברחוב, ואחרים שאצלם יש עגלה לכל דירה, אבל גם כאלה שסיפרו "אצלנו איכשהו הגיעה עגלת סופר של *לידל*. אנחנו גרים בארץ. *אין לידל בארץ*. איך הביאו את זה? במטוס?" או "אל תדאג, זה פופולרי גם בארה"ב, ובמיוחד בלוס אנג'לס". מצד שני, מגיב שמתגורר בגרמניה אמר שהוא לא מכיר תופעה כזו. ישראלי או לא? ניסינו לברר עם ג'קי, תושבת בוורלי הילס המתגוררת בבניין יוקרה, שסיפרה ל-mako כי עגלות הסופרמרקט ממש נחוצות בבניין שלהם ובכל מגדל מגורים בלוס אנג'לס. "כשאנחנו חוזרים מקניות ויש דברים להעלות לדירה, אנחנו משתמשים בהן בעצמנו או שעובדי הבניין בלובי משתמשים בהן כדי להעלות חפצים. העגלות נמצאות בשלוש קומות החניון, בכל קומה יש שתי עגלות שחונות ממש ליד המעלית, ליד המכוניות שלנו. כשאני מחנה את הרכב, אני ממלאת את העגלה במצרכים ולוקחת אותה איתי לדירה. אחרי שאני מסיימת, אני מוציאה אותה החוצה או משאירה אותה ליד המעלית וצוות הבניין מגיע ומוריד אותה בחזרה למטה". באשר לבעלות על העגלות, היא מציינת כי הן בבעלות הבניין.

אז יש מי שקונה ויש מי ששואל או "מוצא", ובכל מקרה המתכננת ומעצבת הפנים הדס פילובסקי רון מסתכלת למציאות בעיניים ומודיעה כי "לקחת עגלה מהסופר זו תופעה מכוערת ולא ישכנעו אותי שקנו. כדיירת וחברת ועד בית במגדל מגורים, אני נתקלת שוב ושוב בתופעה הפסולה של דיירים ש'מאמצים' לעצמם עגלות סופר לשימושם הפרטי. חלקן נשארות מפוזרות ברחבי הבניין, וחלקן נקשרות למעקות ולעמודים כדי להשתמש בהן בקביעות. מעבר לנטילת רכוש ללא רשות ולנזק הכספי שנגרם לרשתות השיווק, זה בעיקר מפגע בטיחותי. עגלות המוצבות במרחב הציבורי, במסדרונות, בחדרי מדרגות או בסמוך ליציאות עלולות לחסום מעברים ונתיבי מילוט, ובשעת חירום להוות מכשול, לעכב פינוי ולסכן חיים. לפי תקנות התכנון והבנייה ודרישות בטיחות האש, בבניין משותף, שבו חדרי המדרגות והמעברים משמשים לפינוי הדיירים ולכניסת צוותי כיבוי והצלה, שמירה על דרכי מילוט פנויות היא קריטית. אני מקווה שבארץ יאמצו את הפתרון המיושם במדינות שונות והוא התקנת מנגנוני נעילת גלגלים אוטומטיים, המונעים מהעגלות לצאת מתחום הסופר".

הן מסתובבות ברחוב, מסתובבות בבניינים, נכנסות לפעמים לבתים ולדירות, משמשת למיצגים והובלות, אבל מקומן הטבעי של עגלות הסופר הוא בסופרמרקט. קניית עגלה היא רעיון פרקטי שמונע תהיות. "מה הבעיה להזמין עגלה לבניין בתשלום, שכולם יתחלקו בתשלום, שמים שם של הרחוב והבניין על העגלה והיא שלכם בלי לגנוב", כתבה מגיבה בסרטון ה-AI. עגלות סופר קלאסיות כמו ברשתות השיווק קונים אצל ספקי ציוד לחנויות ועסקים כמו gana.co.il. העגלות מגיעות בנפחים שונים ומחירן נע בין 260 שקל ללא מע"מ לעגלת מיני כמו בדיוטי פרי ל-410 שקל ל-180 ליטר.

"אנחנו מתמודדים כבר שנים עם תופעת ההיעלמות של העגלות, וכמו כל הרשתות, סופגים הפסדים גדולים", אומר איציק כהן, סמנכ"ל השיווק ברשת רמי לוי שיווק השקמה. "אנשים פשוט לוקחים את העגלות וזה גזל לכל דבר. מחיר של עגלה נע בין 600-400 שקלים ולפעמים מגיע גם ל-800-700 שקל, כך שבשנה זה הפסד של מיליונים לכל רשתות השיווק. זו תופעה שקיימת לא רק בל"ג בעומר כשאוספים עצים למדורה. אנשים לוקחים 3-2 עגלות לבניין שלהם וזה אתגר שאנו חווים ומנסים להתמודד איתו".

בקבוצת תושבים מרעננה יצאה לפני כשנה הודעה מטעם רשת "טיב טעם" כי כל עגלה שתימצא ברשות תושבי רעננה והסביבה תוחרם, ותוגש תלונה במשטרה על ידי הנהלת הסניף. "הגזמתם. אנחנו נותנים שירות לכל התושבים מכל הגילים. הפעם ממש הגזמתם! צוות הסניף ייצא ויצלם. כל בניין ובית שתימצא בו עגלת סופר שהיא רכוש טיב טעם, לפי סעיף 383 לחוק העונשין נחשדים בגניבה".

בדקנו גם באתר בית ההוראה המרכז לדיינות דין, ומצאנו שאלה שהופנתה לרב: "האם כשאני מבצע קניות, מותר לי להשתמש בעגלה שכבר נמצאת בשימוש בבניין כדי להעלות את הקניות שלי לביתי?". התשובה שניתנה הייתה שניתן להקל, מאחר שעבר הרבה זמן מאז שהעגלה נלקחה מהסופר, ומנהלי הסופר התייאשו מלמצוא אותה.

לטענת כהן מ"רמי לוי", אין הרבה פתרונות להיעלמות העגלות אבל ברשת עובדים על פתרון טכנולוגי שהוא מנוע כרגע מלפרט אותו. "כרטיס האשראי נוסה על ידי רשת אחרת ולא עבד. נעילה של העגלה במגנט אפשר לעקוף, וגם כשתוחמים את הסופר עם מחסומים כמו באיקאה, עדיין אפשר להרים את העגלה. מי שרוצה, גונב. הבעיה היא שלא מחזירים את העגלה ומשאירים אותה לשוטט וכך היא מגיעה לכל מיני מקומות. בסוף מי שנפגע זה הלקוח שבא אחריו. זה עניין של לכבד את האחר, זו דרך ארץ".

אתה חושב שזו תופעה ישראלית?

"הלקוח הישראלי לא ממושמע או מחונך פחות מאחרים. גם בחו"ל אני רואה עגלות ברחוב שמשתמשים בהן להעברת חפצים או בקבוקים".

מה תציע למי שרואה עגלה ברחוב?

"אף אחד לא סדרן של רמי לוי. אם כבר, אני פונה למי שמשתמש בעגלה בסופר – סיימת? פשוט תחזיר. כמו שלא לקחת את המגש בסוף הארוחה במקדונלד'ס".