ביום שבת, 6 בינואר 2018, הלכה לעולמה בתיה עוזיאל - כוהנת "עשה זאת בעצמך", אייקון תרבות וזיכרון ילדות שמחמם את הלב לדור שלם בישראל. עוזיאל הלכה לעולמה אחר מאבק במחלת הסרטן. מלאכת היד הייתה שזורה בחייה של עוזיאל כמו מעשה שתי וערב מדוקדק או חוט רקום מרהיב ביופיו. היא עסקה מגיל צעיר בעבודות רקמה וסריגה, הדריכה במלאכת יד מדריכי גדנ"ע בצה"ל ולאחר שהשתחררה הייתה מורה למלאכת יד בבתי ספר. בשנות ה-60 הגישה פינה שבועית בנושא מלאכת יד בתוכנית הרדיו של רבקה מיכאלי, ובשנות ה-70 התפרסמה בזכות התוכנית שהגישה בטלוויזיה הלימודית - "מלאכת יד עם בתיה עוזיאל". בתוכנית הציגה עוזיאל את ההנאה שביצירה הביתית תוך שימוש בחומרים ביתיים פשוטים, רבים מהם ממוחזרים. לתוכנית צולמו כ-300 פרקים והיא לוותה בסדרה ספרים בת 12 כרכים. עוזיאל טבעה בתוכניתה את המונח המיתולוגי "הכינותי מראש", שהפך לסמל ולביטוי שגור. בתחילת שנות האלפיים השתתפה עם נכדתה ליאל בתוכנית "סבתא בתיה", ששודרה בערוץ הופ!.

ספר מלאכת יד של בתיה עוזיאל - חבל, רפיה ובד
ספר מלאכת יד של בתיה עוזיאל - חבל, רפיה ובד

ספר מלאכת יד של בתיה עוזיאל - שעם ותייל
ספר מלאכת יד של בתיה עוזיאל - שעם ותייל

בשנת 2013 הוצגה בגלריה גרשטיין התערוכה "הכינותי בדיעבד - תערוכת מחווה לבתיה עוזיאל". בראיונות שנתנה עוזיאל ל"חדר החדשות" ול"ערב חדש" בעקבות התערוכה סיפרה שהגיעה במקרה לתוכנית הטלוויזיה המיתולוגית. באסיפת הורים ישבה עוזיאל ליד אחת האימהות שהייתה מפיקת תוכנית לעקרת הבית ברדיו, ושאלה אותה למה הם לא מדברים על מה שאפשר לעשות בבית מחומרים קיימים. בעקבות השיחה היא זומנה לאודישן והשאר, כמו שאומרים, היסטוריה.

הצמה, הטבעות ואני זה עסקת חבילה

בפרקים המעטים שנשמרו מהתוכנית "מלאכת יד עם בתיה עוזיאל" נראית עוזיאל, בשחור לבן כמובן, יוצרת מחומרים שיש בכל בית - דבק, מספריים וצבעי גואש - כלים שימושיים ויצירות נוי שונות שכל אחד יכול לעשות. כך, למשל גלילי נייר טואלט הפכו למשקפת, מתקן לעפרונות וטחנת רוח. בפרקים אחרים הציגה עוזיאל מתכונים בסגנונה האופייני.

עוזיאל סיפרה בראיונות כיצד הכתיבה גם את הלוק הבלתי נשכח שלה: "תמיד אני אמרתי, הצמה, הטבעות ואני זה עסקת חבילה, take it or leave it, זיי גזונט. היה לי תמיד חיוך נעים על הפנים והכינותי מראש ועשיתי במתינות ובחביבות, והיו לי טבעות על הידיים". על השימוש בחומרים ממוחזרים אמרה עוזיאל כי "זה התענוג הכי גדול, ליצור יש מאין. זה משמח את הנשמה", והציעה להקים עמותה בשם "הכינותי מראש" לעידוד המיחזור ביצירה.

 

הוכחה לחותם שטבעה עוזיאל בזיכרון הקולקטיבי הישראלי אפשר למצוא בשימוש בדמותה בתוכניות סאטירה. רק לאחרונה הופיעה במערכון בתוכנית "היהודים באים" בכאן 11 "בתיה" עם תסרוקת מוקפדת יוצרת תחפושת של אביר משק תפוחי אדמה וליפה, מכשיר MRI לתפארת משאריות צמר, עלים יבשים וקונכייה של שבלול, וטיל קרקע-אוויר מחומרים שיש לכולם בבית.

 

גיבורת ילדות 

"בתיה הייתה ונשארה כוכבת היצירה הגדולה", אומרת דנה ישראלי, בלוגרית ויזמית בתחום היצירה. "מבחינתי היא לגמרי גיבורת ילדות ונתנה לי השראה להרבה מאוד יצירות. לפני כשלוש שנים יצרתי אירוע ענק של סדנאות יצירה שנקרא 'מעדניית הסדנאות' והזמנתי אותה לערב הפתיחה כאורחת כבוד. היא מאוד התרגשה וקבענו שאשלח לה מונית והיא תגיע. לצערי באותו הבוקר התקשרה לומר לי שהיא מרגישה מאוד לא טוב וזה לא הסתדר. לאחרונה הוזמנתי לסטודיו שלה על ידי כלתה, שסיפרה לי שהיא חולה מאוד. לצערי לא הספקתי. אני מקווה שאוכל להגיע ולנשום השראה במקום".

ממשיכים למחזר. דנה ישראלי (צילום: דנה ישראלי)
ממשיכים את דרכה | צילום: דנה ישראלי

גם באינסטגרם פרסמו מעריצים רבים מילות פרידה, נזכרו באצבעות המטופחות והודו לעוזיאל על ההשראה והזיכרונות. 

A post shared by Dorit Hod Colter (@bilbicol) on

A post shared by michal_bonda (@michal_bonda) on

A post shared by Daniel Morgenstern (@morgensterndaniel) on

מנכ"לית החינוכית ד"ר אורנה שימחון אמרה: "בתיה עוזיאל היא מנכסי צאן הברזל של התרבות הישראלית. משפחת החינוכית כולה אבלה היום על לכתה של חברתנו ומי שבמהלך השנים חינכה וגידלה על המסך דורות של ילדים וילדות. נתנחם ביצירותיה ובמורשתה העשירה שבאו לידי ביטוי, בין השאר, בתכניות רדיו וטלוויזיה, שילוו גם את הדורות הבאים לעוד שנים רבות. יהי זכרה ברוך".