עיצוב לעם: שיפץ דירת 48 מהיסוד ב-23 אלף דולר

אדריכלים שמתכננים ומעצבים את דירותיהם שלהם הם לא סיפור חדש, ורק לאחרונה הצגנו בפניכם צילומים מתוך תערוכת "היכן שאדריכלים מתגוררים" שמתקיימת החודש במילנו. אין ספק שאדריכלים כזאהה חדיד ודניאל ליבסקינד יכולים להרשות לעצמם בנייה בסכומים גבוהים, אבל איך עושה זאת אדריכל שמעדיף לעבוד בתקציב צנוע?

 קירות לבנים ותקרת בטון

ברוכים הבאים לביתו של האדריכל לוקאס קורדיק (Lukáš Kordík), הבעלים הגאה של דירת 48 מ"ר בברטיסלבה, בירת סלובקיה, שהפך דירה ישנה ועגמומית לבית מעורר השראה בתקציב של 23 אלף דולר בלבד (כ-80 אלף שקלים).

קורדיק (35) תיכנן את הדירה בשיתוף שלושה אדריכלים נוספים ממשרד גוטגוט (GutGut), אותו הקים עם סטבו פולאקוביץ' (Števo Polakovič). המטרה הראשונה היתה לפתוח את החלל ככל הניתן, על מנת להכניס כמות מקסימלית של אור לדירה. לאחר שהסירו כמה קירות, הדירה - משנות ה-30 של המאה הקודמת - שבה למראה המחוספס והקסום של קירות לבנים ותקרת בטון גלית.

בחלל המקורי, כפי שמצא אותו קורדיק בהיכנסו לדירה, חלקו חדר האמבטיה והמטבח את אותו המרחב. "זה היה מקום די עצוב, עם קירות צבועים בצבע צהוב ואווירה מוזרה, אבל היתה לי הרגשה שאפשר להפוך את המקום למרחב נעים ופתוח, ורציתי להשתמש בכמה שיותר שטח", סיפר בראיון ל-Living.

הקיר בו מסתתרת ארובת האח מחלק את הדירה לשניים: חלל הכניסה, השירותים, המטבח ואזור האכילה ובחלק השני - חדר השינה. תקרת הבטון המקורית נוקתה במהלך השיפוץ והפכה לחלק בלתי נפרד ומשמעותי בעיצוב הפנים של הדירה. לרצפה בחר קורדיק עץ אלון עדין, שמקנה תחושה רכה.

"מייצור המוני לפריט ייחודי"

"בפרויקט הזה החלטתי להגיב לרעיון ה"עיצוב לכולם"(design for everyone) של איקאה", מספר קורדיק ומסביר: "רציתי לגלות את כל האפשרויות שהיא מציעה ועימתתי אותה עם הדרישות והצרכים שלי״. שיטת איקאה מאפשרת לכל אחד להיות מעצב. לוקאס אמנם לא השתמש בתוכנת העיצוב של הרשת השבדית, אך הוא נתן פרשנות משלו לארונות המטבח שרכש שם.

אז איך שומרים על תקציב נמוך ומקבלים תוצאה כזו? הבסיס למטבח הוא ארונות Akurum של איקאה, המגיעים בגדלים שונים, וצופו בדיקט רבוד בצבע כחול בהיר שעיצב בעצמו. על מנת לפתוח את המגירות והארונות, הסיר מהם קורדיק את הידיות וחתך בהם מגזרות קטנות. המחשבה המקורית והחכמה הזו חוזרת על עצמה גם בכיור שנחתך ממשטח העץ. העובדה שהתוצאה הסופית היא מינימליסטית באופיה אינה הופכת אותה לפחות וירטואוזית ומרהיבת עין.

"אני אוהב את משחק הגומלין הזה, שבו אני הופך משהו מייצור המוני לפריט ייחודי", כותב קורדיק ומוסיף: "אני לא צריך להמציא את הגלגל כל פעם מחדש, אלא רק להתמקד בכלי הרכב עצמו".