עונה בוערת

מדבר נוואדה עלה בסוף השבוע שעבר באש ולא נותר זכר לעיר "הסלע השחור" שעלתה מהחול בראשיתו של אותו השבוע, מלבד, אולי, כמה עובדי ניקיון. פסטיבל ברנינג מן (האיש הבוער) נחתם ביום שני, 7 בספטמבר, בפעם ה-29, אחרי שבוע של מסיבות, היפים עירומים, סמים והרבה אמנות. אפילו סופת החול, הרוחות החזקות ופלישת מזיקים שתקפו את משתתפי הפסטיבל השנה לא עצרו מבעדם להמשיך בחגיגה. 

הפסטיבל, שהפופולריות שלו גוברת משנה לשנה, התחיל ב-30 באוגוסט ומשך אליו כ-70 אלף בני אדם, בהם גם סלבריטאים כמו קייטי פרי, סוזן סרנדון, ג'ארד לטו וקארה דלווין. אך בניגוד להוליווד, סביר להניח שהסלבריטאים הללו לא בלטו במיוחד בנוף הפסטיבל, שם כל משתתף הופך לשחקן מחופש, כל מכונית ואופניים עוברים מטמורפוזה לחלליות או ליצורים והמדבר הופך למוזיאון ענק.

עוד באתר לעיצוב הבית:

• הכי יפה בגן: 8 גני ילדים מקוריים
• בדירה הירושלמית אסלית של המעצבת יעל עמיר
• דירת גן מלאת צבע במרכז הרצליה 

הודעות, מזכרות וצוואות

האירוע המרכזי בפסטיבל מתרחש בסופו, אז נשרפים כל המוצגים שנבנו במהלך השבוע ובראשם האיש הבוער, שעל שמו נקרא הפסטיבל, לנגד עיניהם של עשרות אלפי המשתתפים שעלו לרגל לעיר הזמנית. השנה הוא נישא לגובה של 18 מטרים בלבד, 14 מטרים פחות מבפסטיבל הקודם וכ-16 מטרים יותר מבפסטיבל הראשון. האיש הוצת ביום שבת במופע מרהיב של זיקוקים ורקדני אש. 

יום לאחר מכן מוצת המקדש - שהוא לא רק יצירת אומנות, אלא מרכז רוחני למשתתפים. המקדש, מבנה שאינו מוקדש לאף דת או אמונה, מתמקד בחוויה האנושית של צער ואובדן. משתתפי ברנינג מן מכסים אותו בהודעות, מזכרות וצוואות במהלך השבוע. כשהמקדש נשרף, כך הם אומרים, כך גם הצער והאובדן. השנה המקדש הגבוה עוצב כ"מדריך, יד מושטת ואוזן קשובה", סיפרו המארגנים.

קרנבל של מראות

נועם אקהויז הישראלית שהשתתפה השנה בפסטיבל ותיעדה את יצירות הפסטיבל מציגה בתמונותיה את כלי הרכב המחופשים הרבים, בהם מכונית שהלבישו עליה מפלס נוסף והפכה ל"שבשבת רוח" וטנדר שהפך ללטאה. בפסטיבל, שהיה השנה בסימן "קרנבל של מראות", הוצג גם פסל מראות עגול ומשונה, נדנדת אוהבים שמחובקת על ידי יצור לבבי ופסל מרהיב ועצום של אישה. גם קירות הפסטיבל מעוטרים ובכלל, כל דבר שהוא לא אדמת המדבר זוכה לטיפול על ידי העוברים והשבים.

היצירות הרבות שמוצגות בפסטיבל מונחות ברוב המקרים על פלטפורמות גדולות, כך כשהן מוצתות הן לא יושבות על האדמה. כחלק מהמדיניות הרשמית של הפסטיבל לפיה "אין להשאיר אף זכר", על כל המבנים להישרף ויש לנקות כל דבר שקשור לפסטיבל לפני שהוא נגמר. כך התפוגגו להם השולחן וכיסאות הענק בהשראת אליס בארץ הפלאות, פסל מבהיל של מדוזה ופסל משונה אחר שמזכיר גוף מבותר.

מבנה בהשראת אליס בארץ הפלאות

פסל מדוזה

מבנה על רקע סופת החול

אינקובטור של אמנות

"מה שהופך את האירוע הזה למעניין במיוחד הוא השילוב בין מסיבה לניסוי חברתי באינקובטור של אמנות מרהיבה", סיפר הצלם הקנדי אנ.קיי גאי (NK Guy) למגזין העיצוב "דיזיין". הוא הגיע לראשונה לברנינג מן בשנת 1998, ושב למדבר נוואדה בכל שנה מאז כדי לתעד את היצירות הנעלמות. אצבעות עצומות, מקדשים ספירלים ורכבים מדומיינים הם רק חלק מיצירות האמנות הזמניות שתיעד הצלם, לצד תיעוד מאמצי הניקוי האדירים אחרי שריפת המבנים עד אפר. השנה יצא ספר המאגד את התמונות המרהיבות של גאי שנותן הצצה ל-16 שנים של כאוס ויופי במדבר. אם התמונות עשו לכם חשק להצטרף לטירוף הזה, תיאלצו להמתין לאוגוסט הבא, אז יחגוג הפסטיבל יום הולדת 30.

מכונית מעופפת

מבט מבפנים של אחד המבנים

סרטון של האיש נשרף