mako
פרסומת

"אין פה מיטה!": התיירת האמריקאית שהלכה לאיבוד בחדר מלון

תיירת אמריקאית צילמה את עצמה בחדר מלון ביפן כשהיא מחפשת את המיטה ולא מוצאת ומשוכנעת שהונו אותה. הסרטון, שהפך ויראלי, מציף את הפער התרבותי בין עיצוב מערבי לעיצוב יפני

מערכת עיצוב הבית
mako
פורסם: | עודכן:
חדר יפני עם רצפת טטאמי
חדר יפני עם רצפת טטאמי | צילום: shutterstock_Japan_room
הקישור הועתק

תיירת אמריקאית אחת לא דמיינה שהלילה הראשון שלה ביפן יהפוך לרגע ויראלי. בסרטון שפרסמה בטיקטוק, היא נכנסת לחדר המלון שלה, עוצרת לרגע ומביטה סביב בבלבול. “אין פה מיטה… איפה אני אמורה לישון?!” היא אומרת למצלמה, ואז מוסיפה: “אני ממש מבולבלת!” – תוך כדי שהיא מסתובבת בחדר, בודקת כל פינה ומשוכנעת שנפלה קורבן להונאה. “אני חושבת שעבדו עליי,” היא ממלמלת.

"האם הייתם מבינים את זה או מתקשרים לקבלה?" שואל מי שהעלה את הסרטון בפוסט שהפך ויראלי וגרר תגובות רבות. שכן מה שהתיירת תפסה כחדר ריק היה למעשה חדר יפני בסגנון טטאמי מסורתי, שבו אין מיטה קבועה כלל. במקום זאת, ישנים על פוטון מזרן דק שנשלף מהארון ונפרש על הרצפה בשעת הלילה, ואז מקופל בחזרה בבוקר. רצפת הטטאמי מכוסה במזרוני קש מלבניים בצבע טבעי ובהפרדה ברורה בין היחידות. השולחן נמוך וכריות מפוזרות על הרצפה. זוהי לא פשרה אלא חלק מהפילוסופיה היפנית של חיים פשוטים, מסודרים ויעילים, שמנקה את העיניים והראש מעומס מיותרהעיצוב כאן הוא מינימליסטי ומחושב: ניצול מרבי של חלל קטן, פונקציונליות מקסימלית ושקט ויזואלי, שמאפשרים לחדר אחד לשמש הן למגורים ביום והן למקום שינה בלילה. 

אמריקאית בחדר מלון יפני
אמריקאית בחדר מלון יפני | צילום: טיקטוק

אחד המגיבים ניסח זאת בעדינות: "זה חדר יפני מסורתי. אחרי ארוחת הערב הצוות פורש את הפוטון. זה כנראה צוין כבר כשהיא הזמינה את המלון." אחרים היו ישירים יותר: "הפוטון בארון, יא חכמה. לא בדקת כלום לפני שטסת? תתחילי מ'מה לא לעשות ביפן כתיירת' ביוטיוב", וחלק סיכמו זאת בטון רך יותר: "יפן לא מרמה תיירים – היא פשוט מלמדת אותם ענווה בעזרת עיצוב גאוני. ה'מיטה החסרה' הייתה שם כל הזמן, מקופלת בקיר. מינימליזם שם הוא לא חוסר, אלא תחכום שקט שגורם לתיירים לחשוב מחדש על בחירות החיים ועל גודל החלל שלהם".

 

פרסומת

 

העיצוב היפני, שנשען על עקרונות של פשטות והרמוניה, נולד מתוך פילוסופיית הוואבי סאבי תפיסת יופי שמעריכה את הבלתי מושלם, החולף והצנוע. הוא שואף לשקט ויזואלי, לקווים נקיים ולשימוש מדויק בחומרים טבעיים כמו עץ, נייר וקש. רהיטים מתקפלים, דלתות הזזה ומחיצות דקות מאפשרים לחלל אחד לשנות צורה בהתאם לצורך – מגור מגורים ביום לחלל שינה בלילה – בלי לאבד תחושת שלווה. בעולם שבו עיצוב מערבי נוטה להדגיש שפע וגודל, יפן מזכירה שהיופי יכול להימצא דווקא במה שאין : בריק, באור הרך, ובמקום שנשאר לנשימה.