הו וואו: הריזורט החדש שמדמה לגונה טבעית
מבני האבן המדורגים, הפרגולות מעץ ובריכת ה"לגונה" האורגנית הפכו את הפרויקט החדש בפלופונס לשיחת היום באתרי העיצוב, בזכות תכנון שמחבר את המבנים אל הנוף היווני בצורה טבעית ושקטה

מועדון חוף חדש באזור פורטו חלי (Porto Heli) שבפלופונס היווני תוכנן כמערכת של מסות אבן מדורגות, פרגולות עץ גדולות ובריכת "לגונה" אורגנית שמשתלבת בקו החוף ובטופוגרפיה המקומית. לפי האדריכלים, הקונספט המרכזי של הפרויקט היה ליצור אדריכלות שנראית כאילו צמחה מתוך הקרקע עצמה. במקום מבנה מרכזי גדול ובולט, המתחם מורכב מסדרה של נפחים נמוכים ואופקיים שפזורים לאורך השטח ועוקבים אחרי השיפועים הטבעיים של האתר. המבנים תוכננו כך שלא יחסמו את קווי הראייה לים ויאפשרו תחושת המשכיות בין הקרקע, הסלעים והאדריכלות.
נחזור לאדריכלות המופתית של מועדון החוף: המסות המדורגות מחופות באבן טבעית בגווני אדמה, חומר שנבחר כדי לחזק את החיבור לנוף הים-תיכוני וליצור מראה שמתיישן עם הסביבה במקום להתבלט ממנה. לצד האבן נעשה שימוש גם בעץ טבעי ובטיח מינרלי בגוונים בהירים, כחלק מפלטת חומרים רגועה שמטרתה להעצים את תחושת השקט והפשטות של המקום.
אחד האלמנטים הבולטים בפרויקט הוא מערכת הפרגולות הגדולות מעץ שנפרשות מעל אזורי הישיבה והמעברים. מעבר לתפקיד ההצללה, הפרגולות תוכננו כדי לייצר משחקי אור וצל משתנים לאורך שעות היום. הפתחים בין קורות העץ מאפשרים לאור לחדור בצורה מדורגת וליצור אווירה שמזכירה אדריכלות ים-תיכונית מסורתית.
במרכז המתחם תוכננה בריכה בעלת צורה אורגנית שמחקה לגונה טבעית ולא בריכה גיאומטרית רגילה. קווי המתאר המעוגלים, שינויי הגובה והשוליים המדורגים נועדו ליצור תחושה שהבריכה היא חלק טבעי מהנוף הסלעי ומהחוף עצמו. הבריכה תוכננה כך שקווי המים שלה יתחברו ויזואלית לים וייצרו מעבר רך בין האדריכלות לסביבה הטבעית.
הפרויקט שם דגש משמעותי גם על עקרונות של אדריכלות פסיבית והתאמה לאקלים המקומי. המבנים מסודרים כך שזרימת האוויר מהים תעבור ביניהם באופן טבעי ותסייע בקירור החללים. נוסף לכך, ההצללות העמוקות, המעברים החצי פתוחים והפתחים הרחבים נועדו להפחית חשיפה ישירה לשמש ולצמצם את הצורך בקירור מלאכותי.
דגש מיוחד ניתן גם לחיבור המתמשך והפלואידי בין פנים לחוץ. החללים הפנימיים נפתחים אל טרסות רחבות, אזורי ישיבה פתוחים ומעברים מוצלים, כך שהתנועה בין המבנים, הנוף והחוץ מרגישה טבעית ורציפה.
במקום ליישר את הקרקע או לכפות עליה תכנון קשיח, האדריכלים בחרו לעבוד עם הטופוגרפיה הקיימת. המבנים "מטפסים" לאורך השיפועים הטבעיים של האתר, מה שמאפשר יצירת פרטיות בין האזורים השונים לצד מבטים פתוחים אל הים כמעט מכל נקודה במתחם. המטרה, כך נטען, הייתה להתרחק מהמודל של ריזורטים ראוותניים וליצור חוויית אירוח רגועה, מקומית ומחוברת לנוף, אדריכלות אירוח שמנסה להשתלב בסביבה הטבעית במקום להתחרות בה.
והנה פרויקט מגורים פרטי שלהם בדרום יוון, גם הוא שומט לסתות: