איטליה: האיש שבישל לונה פארק בחצר

מאחורי מסעדות רבות ברחבי העולם מסתתרים סיפורים מעניינים - את חלקם ניתן לקרוא בתפריט המוגש במקום, אחרים עוברים מפה לאוזן, ולפעמים, האדם שהוא מקור הסיפור והמקום, עדיין חי כדי לגולל את קורותיו. בדיוק כמו בסיפור המופלא שלפניכם.

הכל התחיל ב-15 ביוני 1969, כשברונו מאיטליה החליט לפתוח מסעדה. "היה זה יום יפה, קניתי קנקן יין לבן, וקנקן יין אדום, קניתי כמה נקניקיות, תליתי את כל האוכל על עץ, והנחתי גריל מתחתיו. קניתי גם סופרסה, סוג של סלמי מוונטו, מהסוג הגדול", הוא מספר בראיון למגזין "Fabrica". שני אנשים שחלפו ליד עצרו ושאלו מה פשר הדבר הזה, וכשהשיב להם ברונו שזוהי מסעדה הם אמרו "איך זה יכול להיות? עברנו פה אתמול ולא היה כלום". ברונו השיב בפשטות: "ובכן, אתם הלקוחות הראשונים שלי".

מגלשת הברזל הפכה לאייטם חדשותי

את יום העסקים הראשון של מסעדת "Ai Pioppi" (אצל הצפצפות) סיים ברונו עם ארון מצרכים ריק, ועם תחושה של התרגשות. הוא הביט בעצי היער שסביבו, אשר בנרבסה דלה בטליה (Nervesa della Battaglia), בטרוויסו (Treviso), במחוז ונטו (Veneto) האיטלקי, והוקסם מיופיו של הטבע. "ענף נופל, עלה נושר לאדמה, ציפור עפה בסמוך... חשבתי לעצמי - אולי אוכל לעשות משהו עם התנועה הזו", וכך נטמן הזרע הראשון של הקמת פארק השעשועים משובב הלב שנמצא בסמוך למסעדה.

הפארק המרהיב שנמצא שם כיום התחיל ממגלשה אחת קטנה, והבנה של ברונו שהוא זקוק לקרסים על מנת לבנות משהו רציני יותר. הוא ניסה לקבל עזרה מחרש ברזל בעיר הקרובה, אך לאחרון לא היה זמן לזוטות כמו ארבעה קרסים, והוא אמר לו "אם אתה יודע להפעיל את המכונות שם, עשה זאת בעצמך". את יום העבודה הראשון הוא סיים אדום כלובסטר לדבריו, ובלילה לא הצליח לעצום עין "כי העיניים כאבו לי נורא". בצד הכאבים התעוררה בו התשוקה ללמוד לרתך, וכך עשה.

מגלשת הברזל הראשונה, שבאותה התקופה הייתה כה ייחודית ושונה הפכה במהרה לאירוע חדשותי לפני ארבעים שנה. ומאז הוא לא הפסיק לבנות, והמתקנים לא הפסיקו לגדול ולהפוך ומרשימים יותר. חצר המסעדה מלאה במגלשות מסוגים שונים, טרמפולינות, נדנדות וקרוסלות.

במבט לאחור מספר ברונו שהוא לא חשב שזו תהיה הצלחה גדולה, ובשל גילו המתקדם, בכל הנוגע לעתיד, הוא רק מקווה שממשיך דרכו ישמור על המקום כמו שהוא, אך הוא משאיר את הבחירה בידיו. "אני זוכר, כשהייתי צעיר והייתי מאוהב, הייתי מסתכל על נערתי בתשוקה. הייתי מסתכל עליה 'יפייפיה, יפייפיה', ובכן, אל תחשוב שאני משתטה פה, כשאני מסיים לבנות משחק, ויודע שהוא עובד, אני יושב מול בלילה לבדי, ומעריץ אותו", מסיים ברונו את סיפורו, ואנחנו כאן מרחוק, מעריצים אותו גם.

התמונות באדיבות Oriol Ferrer Mesià

אפרופו מסעדות, מי נבחרה למסעדה היפה במזרח התיכון בתחרות עיצוב לשנת 2013?
אפרופו מתקני שעשועים: הפארקים המגניבים בישראל