העלה רחפן מעל לעיר שלו וגילה דבר מדהים
צלם אורבני מקואלה לומפור הקדיש שבועות למסע יוצא דופן: לאתר בתוך העיר את כל האותיות שבאלפבית האנגלי – לא על שלטים, לא בטיפוגרפיה מתוכננת, אלא בתוך הרחובות, המבנים, הכבישים והדרכים – זאת התוצאה
לפעמים צריך להתרומם קצת מעל הקרקע כדי לראות מה מסתתר בעיר שאנחנו מכירים. צלם מקואלה לומפור שבמלזיה עשה בדיוק את זה – וגילה שהרחובות, הבניינים והצללים יוצרים שפה שלמה.
הצלם Patrick Teow, הידוע כHeartpatrick , עזב לפני כמה שנים את עבודתו כיועץ בתחום טכנולוגיות מידע כדי להתמקד בצילום, ומגדיר את קואלה לומפור כהשראה המרכזית שלו. "אני מקבל לעתים קרובות תגובות מהעוקבים, על כך שהם לא זוכרים שראו את הזווית הזו, למרות שהם ביקרו במקום בעבר. זו המטרה שלי", סיפר בריאיון, "אני משתמש בנוף העירוני כדי לספר סיפור, ובתקווה שזה יעורר השראה באנשים לעזוב את בתיהם ולחקור את העיר כאילו הם רואים אותה בפעם הראשונה".
הפרויקט, שמכונה KL Alphabet Project, התחיל משיטוט אינטנסיבי בגוגל מפות. הצלם סרק את העיר מלמעלה בחיפוש אחר צורות שמזכירות אותיות – עיקול כביש שמצטלב בדיוק נכון, בניין שיוצר צורה גיאומטרית חדה, פארק שמקיף שטח ירוק בצורת עיגול. כל "אות" נמצאה תחילה בלוויין ורק לאחר מכן תועדה בצילום מהשטח, לרוב בזוויות אוויריות ובשימוש ברחפן.
חלק מהאותיות קפצו לעין כמעט מיידית; אחרות דרשו שעות של חיפושים וסבלנות. בסופו של התהליך נוצר קולאז’ של 26 אותיות, שכל אחת מהן לקוחה ממקום שונה בעיר – כבישים, גורדי שחקים, חניונים, גגות, נמלים ותוואי קרקע.
"חלק מהאותיות היו קשות יותר למציאה מאחרות. בשלב מסוים הפרויקט נדחק כי זה הפך מתסכל מדי למצוא משהו שיכול לעבוד. עכשיו כשאני בוהה בקולאז' השלם הזה, אני סוף סוף יכול לישון בשקט בלילה", סיפר.
האוסף מעניק פרשנות חדשה לגמרי למה שמוכר לנו כ"נוף עירוני". במקום גושי בטון ופיח – העיר מוצגת כמילון חזותי, שפה גרפית שחיה מתחת לפני השטח. זהו מבט שאפשר רק כשמרימים את הראש (או את הרחפן) ורואים את העיר לא כמרחב פונקציונלי אלא כטיפוגרפיה טבעית.
במקרים קודמים אומנים יצרו "אלפבית עירוני" מתוך גרפיטי או שילוט, אבל כאן העיר עצמה הופכת לאות – בלי תוספות, בלי מניפולציות, פשוט כמו שהיא. החיבור בין מיפוי דיגיטלי, צילום אווירי ואסתטיקה טיפוגרפית מעניק לעבודה עומק שמזמין משחק: האם בכל עיר מסתתר אלפבית? כמה מהאותיות נגלות רק מזווית מסוימת? ואיזה סיפור מספרת העיר כשמציבים את כל האותיות שלה זו לצד זו? וכשמתחילים לחפש אותיות בנוף, קשה להפסיק – פתאום כל פנייה, כל בניין חדש וכל כיכר הופכים לאות פוטנציאלית.