חיבור חזותי בין החדרים
הדירה, שגודלה כ-140 מ"ר, מכילה שלושה חדרי שינה. החלל החדש חולק לשתי קומות, כשרצפת הקומה העליונה עשויה בחלקה מזכוכית ומהווה את התקרה שמעל לחדר האוכל. הקונספט העיצובי מבוסס על הרעיון של מוזיאון: קירות האבן וקורות עץ אלון המקוריים נשמרו ומוצגים בשלמותם כמו מיצג ארכיאולוגי בחלל. תוספת של רצפת זכוכית וקירות זכוכית ענקיים מאפשרים תחושה חזקה של פתיחות בכל חדר. כאשר השקיפות מאפשרת חיבור חזותי בין החדרים ועם הנוף לשמים והגגות של פריז.
בצד אחד של הדירה יש מרפסת פנימית אשר מוקפת קירות זכוכית ונראית מהחלל הפנימי התחתון והעליון. המרפסת מעוצבת בסגנון פריזאי של המאה הקודמת ומכילה אח עתיק משיש וגן אנכי בגבוה של שבעה מטר שמטפס עד לקומה השנייה של הדירה.
טשטוש גבולות
החלל הפנימי, לעומת זאת, מעוצב בסגנון עכשווי ומהווה ניגוד חזק בין השניים. קיר הגינה האנכי והריצוף הזהה מטשטש בין השניים ומאפשר מעבר נעים בין שני החללים השונים. הדירה יוצרת הרגשה סוריאליסטית שמטשטשת את הגבול בין הפנים וחוץ.
כל האלמנטים בדירה הם פונקציונליים. השימוש בזכוכית ממשיך כמוטיב חוזר ברחבי החלל הפנימי, וכולל את ארונות מזכוכית במטבח, ואריחי זכוכית, דלפקים וגופי תאורה מזכוכית ברחבי הדירה. שלושת חדרי השינה נמצאים בקצה השני של הקומה השניה ומעוצבים כמעין סוויטת עם חדר רחצה צמודים לכל חדר וחלונות גדולים שמשקיפים אל הגינה.
רואים להם הכל: בית שקוף ביפן
ועוד אחד מרהיב וייחודי: בית הזכוכית