האצטדיון שאמור לשבור שיא עולמי: האם זה הבית החדש של מונדיאל 2030?

בעולם הכדורגל כבר מתחיל המאבק על הרגע הכי נוצץ של מונדיאל 2030: משחק הגמר. בעוד הטורניר עצמו ייערך במשותף במרוקו, ספרד ופורטוגל (עם משחקי פתיחה חגיגיים גם באורוגוואי, ארגנטינה ופרגוואי לציון 100 שנה לטורניר הראשון)., שתי המדינות המרכזיות במרוץ – מרוקו וספרד – מקדמות את המועמדות שלהן לאירוח המשחק שיחתום את האליפות.

במרכז ההצעה המרוקאית עומד פרויקט שאפתני במיוחד: אצטדיון חסן השני - Grand Stade Hassan II, אצטדיון ענקי הנבנה באזור בני סלימאן, סמוך לקזבלנקה, שאמור להפוך עם השלמתו לאצטדיון הכדורגל הגדול בעולם. לפי התכנון, הוא יכיל כ-115 אלף מקומות ישיבה – מספר שמציב אותו מעל רוב האצטדיונים האייקוניים בעולם. אבל מעבר לגודל, השאיפה המרוקאית היא ליצור כאן סמל לאומי חדש.

למרות המספרים המרשימים – 115 אלף מקומות ישיבה והשאיפה לארח את גמר מונדיאל 2030 – החלק המעניין באצטדיון חסן השני נמצא דווקא בתכנון הפנימי שלו. האצטדיון תוכנן כך שהקהל יהיה קרוב ככל האפשר למגרש, עם שני קצוות ענקיים של "קערת" היציעים הכוללים שלוש קומות תלולות וקומפקטיות, שכל אחת מהן יכולה להכיל כ־29,500 צופים. המטרה היא ליצור את אותה תחושת עוצמה שמאפיינת את אצטדיוני הכדורגל הגדולים בעולם – קהל שמקיף את המשחק ולא רק צופה בו מרחוק.

לאורך שני היציעים המרכזיים בצדי המגרש מתוכננות חמש קומות אירוח, שיכללו כ-12 אלף מקומות למבקרי VIP, אורחי כבוד ותאי צפייה פרטיים, לצד תא מלכותי.

<< לכל הכתבות בערוץ living

בהשראת האוהל המרוקאי

האצטדיון תוכנן על ידי משרד האדריכלות הבינלאומי Populous, שמתמחה בתכנון מתקני ספורט ענקיים ברחבי העולם, בהם אצטדיונים אולימפיים ומגרשי כדורגל מרכזיים, בשיתוף פעולה עם האדריכלים Oulalou + Choi מפריז.

בין השערים ישולבו גנים מוגבהים, הממוקמים כ־28 מטר מעל פני הקרקע. הצמחייה צפויה ליצור מעין נווה מדבר בתוך המבנה העצום – שילוב לא שגרתי בין אצטדיון ענק לבין חוויה שמזכירה גן ציבורי. לכך יצטרפו גם גנים בוטניים בגובה הקרקע, מתחת לחלקים החיצוניים של מעטפת הגג.

הקונספט המרכזי של הפרויקט שואב השראה מ"אוהל המוסם" המרוקאי – מבנה מסורתי שמסמל מפגש, אירוח וקהילה. במקום ליצור עוד קערת בטון ענקית, המעצבים ביקשו להעניק לאצטדיון תחושה של מרחב פתוח ומזמין, שמחובר לתרבות המקומית - ומכאן מגיע גג האוהל הדרמטי שאתם רואים בהדמיות. כך שהאלמנט האדריכלי הבולט ביותר יהיה דווקא מעל ראשי הצופים. הגג הענקי עשוי מסריג אלומיניום ייחודי, הנתמך באמצעות 32 גרמי מדרגות שמקיפים את המבנה. המדרגות אינן רק פתרון פונקציונלי לכניסה ויציאה מהאצטדיון – הן הופכות לחלק מהשפה העיצובית ויוצרות שערים מונומנטליים שמובילים אל המרחב המרכזי.

לדברי טאריק אווללו, מנהל העיצוב והאדריכל הראשי של הפרויקט, התכנון כאמור נשען על אלמנטים מרכזיים בתרבות המרוקאית: המוסם – אוהל האירוח המסורתי, הגן והנוף המקומי. לדבריו, המטרה הייתה ליצור חלל "פתוח לעולם ומכבד את הטבע שהוא מגן", תוך חיבור בין מסורת מקומית לבין אדריכלות עכשווית. סביב המבנה מתוכננים שטחים ירוקים ואזורים פתוחים שנועדו להפוך את ההגעה למשחק לחלק מהאירוע עצמו. הרעיון הוא שהאצטדיון לא יהיה פעיל רק במשך 90 דקות של כדורגל, אלא יהפוך למוקד עירוני וחברתי.

מרוקו על מפת האדריכלות העולמית

הפרויקט מגיע בתקופה שבה מרוקו משקיעה רבות במיצוב עצמה כיעד בינלאומי – לא רק בתחום התיירות אלא גם בתשתיות, תרבות וספורט. אירוח מונדיאל 2030 נתפס במדינה כהזדמנות להציג לעולם יכולות בנייה, תכנון ואירוח בקנה מידה עצום. התחרות מול ספרד אינה רק על מקום הגמר, אלא גם על סמל, ממש כמו "קן הציפור" בבייג'ינג, שהפך לאחד הסמלים של אולימפיאדת 2008. ספרד מציעה אצטדיונים ותיקים ומוכרים כמו אלה בברצלונה ובמדריד, בעוד מרוקו מציבה מולה מבנה חדש לחלוטין שמנסה להפוך לאייקון כבר ביום פתיחתו.

אם מרוקו תזכה לארח את גמר מונדיאל 2030, הרגע שבו עשרות אלפי אוהדים יתכנסו תחת הגג הענק של האצטדיון עשוי להפוך לא רק לאירוע ספורטיבי, אלא גם לרגע שבו אדריכלות מקומית עולה על הבמה העולמית.