מאחורי חזיתות אפורות ומשטר רודני: הבתים הנועזים באיראן

לא פשוט לדבר על איראן בימינו בלי להיכנס לחרדות קיומיות. האסוציאציה הראשונה היא מלחמה פוטנציאלית, איומים אסטרטגיים ומתח בלתי פוסק. יש רתיעה טבעית, כמעט אוטומטית, מכל מה שמגיע משם (אולי חוץ מהאורז). אבל אם נשכיל להסיט לרגע את הווילון הפוליטי-בטחוני, נגלה עולם עיצובי עשיר ומרתק.

כבר לפני שנים, הספר Behind Closed Curtains חשף בפני העולם את הסוד של טהרן: העובדה שמאחורי חזיתות אפורות ונוקשות, בבידוד כמעט מוחלט מהמערב, מסתתרים הבתים הכי מסוגננים, נועזים ומעוררי השראה בעולם. הספר לימד אותנו שעיצוב איראני הוא לא רק היסטוריה עתיקה של מלכים ושטיחים, אלא הישרדות אסתטית במיטבה ובעיקר היכולת לייצר חופש מוחלט בתוך חלל סגור.

>> חיים על הגג: הכפר האיראני שבו הרחובות הם הגגות

היום, כשהעיצוב האיראני המודרני פורץ את גבולות הווילונות האלו והופך לסגנון שכדאי לאמץ, הגיע הזמן שגם אנחנו נפריד בין המשטר לבין הסטייל. מתברר שדווקא מהמקום הכי אסור, מגיע העיצוב הכי נכון, כזה שדווקא אולי יעניק לבית שלכם חום.

< לכל הכתבות בערוץ living

הארכיטקטורה של הסוד

כדי להבין את הקסם, צריך להבין את הקונספט הפרסי של הפרדה בין החוץ לפנים. בעולם שבו החוץ לעיתים מגביל או מאיים, הבית הופך למבצר של ביטוי עצמי. המעצבים האיראנים המודרניים לקחו את המושג הזה והפכו אותו לאומנות של שכבות. אנחנו רואים שימוש מרהיב במשרביות מודרניות: לא עוד סורגי עץ כבדים, אלא חיתוכי לייזר בברזל או בבטון שיוצרים משחקי הסתרה וחשיפה. שימוש נרחב בוויטרז'ים המעניקים מסתוריות. זהו עיצוב שמעניק תחושת פרטיות ואינטימיות, בדיוק מה שחסר לכולנו בעידן שבו הכל חשוף ודיגיטלי.

דיאלוג עם המדבר: קיימות כדרך חיים

בזמן שהמערב מנסה להמציא מחדש את הבנייה הירוקה, האיראנים פשוט חוזרים למקורות. השימוש בחומרים מקומיים כמו לבני חמר, טיח בגוני טרקוטה ונחושת מושחרת יוצר סגנון אותנטי וכמעט עתיק. זה לא ה"בוהו שיק" המתאמץ והמוכר אלא משהו הרבה יותר שורשי שקשה למצוא גם בדירות מעוצבות בפלורנטין.

הרמיקס של השטיח הפרסי

אי אפשר לדבר על איראן בלי השטיח האייקוני, אבל תשכחו ממה שראיתם בבית של סבתא. המעצבים הצעירים בטהרן ובפזורה האיראנית בעולם עושים לשטיח פירוק והרכבה מחדש. הם מפרקים את הדוגמאות הגיאומטריות המורכבות, משלבים טקסטורות מונוכרומטיות ומייצרים פריטים במראה "שבור" שמתכתב עם בטון חשוף ורהיטי מינימליזם קר.

האקטואליה של החומר

מה שבאמת הופך את העיצוב הזה לכל כך רלוונטי עבורנו גם כאן בישראל הוא ההבנה שעיצוב טוב לפעמים דווקא צומח מתוך מגבלות. כשחיים תחת סנקציות או קשיים בייבוא, הייצור המקומי הופך בלית ברירה לאמנות שרק הולכת ומשתדרגת. זהו מסר רדיקלי לעולם העיצוב של 2026: אנחנו לא צריכים עוד פס ייצור המוני. אנחנו צריכים פריטים שיש מאחוריהם סיפור, יד אדם ונשמה של תרבות שלא מוותרת על היופי שלה, גם כשבחוץ מסביבה הכל בוער.

העיצוב האיראני המודרני הוא תזכורת לכך שיופי אמיתי נוצר במפגש שבין היסטוריה עמוקה לבין צורך עז בחדשנות. אולי אנחנו נרתעים מהכותרות, אבל הגיע הזמן שנציץ קצת מבעד לווילונות כי מה שקורה מאחוריהם הוא פשוט מיוחד ויפה מכדי להתעלם ממנו, ואולי יום אחד נזכה לפגוש את העיצוב האיראני מקרוב.

* הכותבת היא מאיה שינברגר, מעצבת פנים וממחברי ספר העיצוב The New Minimalist Style