10 הגדולים של פרנק גרי: המבנים האיקוניים של האדריכל שלימד בניינים לרקוד

פרנק גרי, אחד מהאדריכלים המשפיעים והמוערכים ביותר בעולם, הלך לעולמו בשבוע שעבר בגיל 96 והותיר אחריו מורשת עיצובית יוצאת דופן. גרי, היהודי-אמריקאי יליד קנדה, היה ידוע בגישתו המהפכנית לאדריכלות – הוא קידם את הרעיון שמבנים יכולים להיות חופשיים, נועזים ומלאי תנועה, והסיר את הגבולות בין הפונקציונליות לאומנות. מבניו סחפו את עולם האדריכלות לשדה חדש, שבו הקווים הזורמים, החומרים הלא שגרתיים והצורות הבלתי צפויות הפכו לחלק מהשפה העיצובית שלו. מעבר למבנים המרשימים, גרי היה סמל לחשיבה מחוץ לקופסה, לאומץ יצירתי וליכולת להפוך חזון למציאות מרהיבה.

<< לכל הכתבות בערוץ living

מוזיאון גוגנהיים בילבאו // ספרד

המוזיאון שנפתח בשנת 1997 נחשב לאחת דוגמאות המובהקות של האדריכלות הפוסט מודרנית. המבנה בנוי בצורות חופשיות ומתפתלות, חיפוי הטיטניום המבריק יוצר מראה נוזלי שמשתנה בהתאם לאור. חלל האטריום המרכזי רחב ומוביל את המבקר דרך גלריות שמקיפות אותו, מה שיוצר תחושה של זרימה מתמדת של חלל ואור. המבנה הפך לא רק למוזיאון חדשני אלא גם שינה את פני העיר בילבאו והפך אותה למוקד תרבות ותיירות.

אולם הקונצרטים ע"ש וולט דיסני // לוס אנג’לס

האולם שהושלם בשנת 2003 משלב חוויה חזותית ואקוסטית כאחד. מעטפת המתכת המתפתלת מזכירה מפרש סערה, והחלק הפנימי מחופה עץ עם אקוסטיקה מוקפדת. הקווים המתפתלים והתנועה החזותית יוצרים תחושה שהמבנה עצמו מנגן. האולם הפך לסמל אדריכלי ותרבותי בעיר, נקודת ציון שמושכת מבקרים גם מחוץ לעולם המוזיקה.

המוזיאון לתרבת הפופ // סיאטל

המבנה, שהחל את כפרויקט מוזיקלי אקספרימנטלי, מעוצב בהשראת גיטרה חשמלית. קירות המתכת הצבעוניים והקווים העקומים יוצרים תחושה של תנועה וחופש ביטוי. המבנה מארח תערוכות של תרבות פופ, מוזיקה ואמנות מודרנית, והעיצוב החזותי שלו משתלב בחוויית התרבות המוצגת בפנים, מה שהופך אותו לסמל אייקוני בעיר סיאטל.

מוזיאון לואי ויטון // פריז

המבנה עטוף במפרשי זכוכית גדולים שמתעקלות סביב מבנה לבן בסיסי, ומשרה תחושה של קלילות ודינמיות. כל לוח זכוכית מתוכנן במיוחד, מה שמחזק את התחושה שהמבנה הוא יצירת אומנות הנדסית בפני עצמה. המיקום ליד הפארק Bois de Boulogne מאפשר לו להשתלב בנוף אך גם לבלוט, והוא מדגיש את הדיאלוג בין קלאסי, מודרני וטבעי באדריכלות. אה, והוא עלה 900 מיליון דולר.

מוזיאון העיצוב Vitra // גרמניה

המוזיאון, שהושלם בשנת 1989, הוא דוגמה מוקדמת לניסיונותיו של גרי בחומרים מתכתיים ובצורות לא שגרתיות. המבנה נראה כמעט כמו פסל תלת-ממדי, עם נפילות ועיוותים המפרים את הקונבנציה האדריכלית. העיצוב מדגיש את הדיאלוג בין פונקציונליות, אמנות ועיצוב ומציג שפה אדריכלית ייחודית שהפכה לסימן ההיכר של גרי.

8 Spruce Street // ניו יורק

גורד השחקים למגורים, שהושלם בשנת 2011, מתאפיין בחזית מתכתית מתפתלת שנראית כמו בד מתנופף. המבנה מצליח לשלב בין סגנון מפוסל ייחודי לבין פונקציונליות מגורים עירונית וממחיש כיצד הצליח גרי ליישם את השפה האדריכלית שלו גם בסביבה עירונית צפופה, ולהפוך גורד שחקים לפסל אורבני חיי ומרגש.

הבית הרוקד // פראג

הבית הרוקד בפראג, הידוע גם בשם "Tančící dům", הוא יצירת מופת של פרנק גרי בשיתוף עם אדריכל הצ'כי ואצלב מילר. המבנה, שהושלם ב-1996, נוצר בהשראת תנועות ריקוד, כאשר שני חלקיו המרכזיים מדמים זוג רוקדים (הצמד המיתולוגי ג'ינג'ר רוג'רס ופרד אסטר ליתר דיוק) – אחד קשיח ומבוקר והשני מתפתל וזורם. הקונסטרוקציה הייחודית ובעלת ההומור מבליטה את ההתנגדות של גרי לגבולות הרגילים של האדריכלות, ומשלבת קירות זכוכית עקומים, מבנה בטון מודגש וקווים לא סימטריים שיוצרים תחושת תנועה דינמית. הבית ממוקם על גדות נהר הבלטה, והפך לסמל מודרני בלב העיר העתיקה של פראג.

בניין ד"ר צ’או צ’אק ווינג // סידני

בניין זה, מ-2015, הוא אחד הפרויקטים הבולטים של פרנק גרי מחוץ לארצות הברית והראשון באוסטרליה. המבנה, המשמש כבית הספר לעסקים בקמפוס באוניברסיטת סידני ונבנה במימון איש העסקים הסיני-אוסטרלי ד"ר צ'או צ'אק ווינג, מתאפיין בחזיתו המעוגלת והא-סימטרית, המזכירה שקית נייר מקומטת, ומייצג את הסגנון האותנטי של גרי - משחק עם צורות, חומרים ופרספקטיבות כדי ליצור מבנה שמרגיש חי ונושם.

ביומוזיאו // פנמה סיטי

המוזיאון המציג את המגוון הביולוגי של פנמה שתכנן גרי הוא אחד הפרויקטים הבולטים שלו באמריקה הלטינית. המבנה מתאפיין בצורות א-סימטריות וצבעוניות, עם גגות ופנלים מתכתיים בצבעים עזים שמייצגים את המגוון הביולוגי הזה. המוזיאון משלב אטריום פתוח למחצה, פארק בוטני ונוף לעיר, לים ולתעלת פנמה, ויוצר חוויה שבה הארכיטקטורה עצמה הופכת לחלק מהסיפור החינוכי. המבנה נפתח ב 2014 ומכיל גלריות שמציגות את ההיסטוריה הטבעית והאקולוגית של פנמה, וכמובן משמש גם כסמל תרבותי לאדריכלות

לומה ארל // פרובאנס