אם במקרה הצלחתם במהלך שיחה ליצור את הסיטואציה המתאימה להגיד את המונח "קוד פתוח", או בשמו הלועזי open source, שלפת קלף טוב. ככל שהאדם שמולך מבין טוב יותר את משמעות המושג, כך יעברו החתרנות, השליחות והתשוקה הגלומות בו. במקרה הכי גרוע עשית רושם אזוטרי. מי שעדיין לא יודע מה זה, זה הזמן להתעדכן, כי בעולם חומרני כמו שלנו יצירות נטולות אגו נהיו ממש מקום מפלט, וקהילת הקוד הפתוח היא המקום שבו גם קורה משהו עם היצירה האנונימית הזאת.

קוד פתוח הוא מונח שמגיע מעולם התוכנה, ומשמעותו היא מוצר המאפשר גישה לקוד שלו. בעולם התוכנה, כאשר קיימת גישה לקוד המוצר, קהילת המתכנתים העולמית מצרפת אותו למגרש המשחקים שלה. היכולת להשתמש בקטעי קוד מאפשרת לחלוק פתרונות לבעיות חוזרות בין המתכנתים השונים, לשפר את התוכנה ולחסוך זמן, והכל מסתנכרן בצורה די פלאית לכדי מוצר איכותי וחזק הרבה יותר, תוצר של יצרנים רבים עלומי שם המונעים מחדוות היצירה, אמנות או אלטרואיזם (או שהם פשוט שכירים בחברה שהחליטה לכתוב קוד פתוח).

בתחילת עידן המחשב כל הקוד היה פתוח. החיפוש היה קולקטיבי ושיתוף בין אנשי המקצוע אפיין את שיטת העבודה. בתחילת שנות ה-80 חלחלה ההבנה כי קוד התוכנה שווה כסף, החברות החלו לסגור את קוד המקור שלהן והשיתוף התחלף בתחרות. ניסיונות להחזיר את שאבד וקולות שדיברו על ערכים חברתיים וסוציאליסטיים הביאו את ריצ'רד סטלמן להקים את תנועת הקוד החופשי ב-1985, אז החלו לפתח את מערכת ההפעלה לינוקס לצד עוד תוכנות מוכרות יותר ופחות תוך מאבק בענקיות התוכנה.

המהפך ביחסי הכוחות קרה כשנקודת המבט השתנתה. בסוף שנות ה-90 אריק ריימונד כתב על היבט איכות התוצר בקוד הפתוח ועל כך שכשמאות מתכנתים עובדים יחד זו דרך מדהימה ליצור מוצר טוב יותר. ריימונד סחף גל חדש של אנשים, שעושים את מה שהם עושים כי הם אוהבים את העבודה שלהם.

ניסיונות ראשוניים להביא את מושגי הקוד הפתוח לעולם האדריכלות באו לידי ביטוי בשינוי מערך היחסים בין אדריכלים ולקוחות. למעשה, הקול הרווח גרס כי אין צורך יותר במודל הישן של מתכנן על ברגע שהרגע יונגש לציבור, שיודע טוב יותר מה הוא צריך. 

עוד בערוץ עיצוב הבית:

הידע הסמוי של האדריכלות

מתוך הגישה הזאת קמו אתרים המייצרים פלטפורמה להורדת תוכניות לשימוש הציבור הרחב. באתר paperhouses.co לדוגמה, תמצאו שלושה פרויקטים שתוכננו על ידי אדריכלים מוכרים, ומשתמשים מרחבי העולם יכולים לקחת את התוכניות. אבל מובן שזה לא כל כך פשוט. לכל מבנה, גנרי ככל שיהיה, יש התייחסות בסיסית למקום הספציפי שבו נבנה. ישנם חוקים מקומיים, נתונים פיזיים מהותיים כמו כיווני השמש וגודל המגרש, ולכן PAPERHOUSES כותבים באתר כי מי שרוצה להשתמש בתוכניות שבאתר חייב להיעזר באדריכל מקומי או לפנות לאדריכלים המקוריים.

The Folk house (צילום: spora architects)
The Folk house | צילום: spora architects
The Folk house (צילום: spora architects)
מתוך האתר פייפר האוסס | צילום: spora architects
The Folk house (צילום: spora architects)
צילום: spora architects
 

The Folk house (צילום: spora architects)
צילום: spora architects

במחקרו החדש בהנחיית ד"ר אדר' טליה מרגלית באוניברסיטת תל אביב טוען יונתן דורטהיימר, אדריכל ומייסד לוח הנדל"ן CTWIZ.CO.IL, כי הגישה הראשונית להטמעת קוד פתוח באדריכלות מתבססת על טעות מהותית. "קוד פתוח הוא רעיון המשמר את מערכת היחסים הקיימת בין לקוח ויצרן אך משכלל את תהליך העבודה", הוא אומר, "כך שבמהלכו מעורבים יצרנים רבים במקום אחד בודד. היתרון הוא מוצר יותר טוב המבוסס על חוכמתם של מתכננים רבים. קוד פתוח נוצר על ידי קהילת אנשי המקצוע ונועד לשימושם ובהחלט לא בא לייתר אותם".

תהליך בניית בניין הוא ארוך ומאופיין בשלבים מגוונים. הידע הדרוש רחב ומתחדש ללא הרף ככל שמתפתחת הטכנולוגיה. לצד הידע המקצועי הנרכש, אדריכלות מכילה בתוכה ידע סמוי, כמו שדורטהיימר מגדיר זאת. "כישרון, ניסיון, תפיסה כוללת, כל אלה הם חוכמת אנשי המקצוע שאינה ניתנת לשיתוף בפלטפורמה כמו קוד פתוח אלא נרכשת לאורך שנים", הוא מוסיף, "הידע הזה הוא שגורם לאדם שרוצה לבנות לו בית להזדקק לאדריכל גם אם כל הכלים נגישים לו בזכות האינטרנט".

The Bolt House (צילום: Panorama)
The Bolt House | צילום: Panorama
The Bolt House (צילום: Panorama)
מתוך האתר פייפר האוסס | צילום: Panorama

The Bolt House (צילום: Panorama)
צילום: Panorama

לפי המודל של דורטהיימר, עולם האדריכלות יכול ללמוד מהמתכנתים את צורת העבודה של הקוד הפתוח, ובעיקר את תודעת השיתוף. למעשה, כבר היום אדריכלים חולקים את הידע שלהם בכמה פלטפורמות, אך במידה מוגבלת. לשיטתו, השינוי המהותי שצריך להיעשות הוא תודעתי. במצב הקיים היום אדריכלים בכל העולם מייצרים שוב ושוב את אותה העבודה, משרטטים לפרטי פרטים שירותים, מדרגות, חלונות וכדומה, וזאת עבודה שמכלה המון זמן ואנרגיה. אם יכלו אדריכלים להשקיע פלח משמעותי יותר מהזמן בתכנון ובעיצוב ופחות בתוכניות הביצוע, התוצר היה טוב יותר. בפועל, זה יקרה כשאדריכלים יתחילו להעלות קבצים פתוחים לשימוש הקהילה.

מנגד, טוען דורטהיימר, גם קהילת המתכנתים יכולה ללמוד מאדריכלים משהו על שיתוף. בעוד שבעולם התוכנה חוקי זכויות יוצרים הם הבסיס למודל הכלכלי, אדריכלים לא נוטים להפעיל את חוק זכויות היוצרים זה על זה אלא רק אל מול לקוחות במקרים של פגיעה ביצירה. בעולם האדריכלות יש גילדה מאוחדת, חבורה של יוצרים שלומדים יחד, חולקים רעיונות ושואבים השראה אחד מהשני.

The Module House (צילום: Tatiana Bilbao)
The Module House | צילום: Tatiana Bilbao

The Module House (צילום: Tatiana Bilbao)
מתוך האתר פייפר האוסס | צילום: Tatiana Bilbao

כישרון שאי אפשר להעתיק

בניין של זאהה חדיד בבייג'ין, Wangjing Soho complex, הועתק תוך כדי בנייה בעיר אחרת בסין. כששאלו אותה איך היא מרגישה עם זה היא ענתה – "אם הבניין (המועתק) השלם יכיל כמה חידושים בביצוע, זה יהיה מרתק". אולי באדריכלות הקוד הוא לא הפואנטה, והכוח של האדריכל הוא הכישרון שלו שאינו בר העתקה. כדי שאדם יוכל להיות חלק ממשחק שבו ברגע שהושלמה יצירתו היא יוצאת משליטתו, צריך גם כנראה ביטחון עצמי.

Wangjing Soho complex של זאהה חדיד בביג' (צילום: Zaha Hadid Architects)
הקומפלס המקורי של זאהה חדיד בבייג'ין. צריך ביטחון עצמי | צילום: Zaha Hadid Architects

הבניין של זאהה עבר לסין (צילום: אימג'בנק AFP)
המבנה של זאהה עובר לעיר נוספת בסין | צילום: אימג'בנק AFP

במהלך מתוקשר שחרר לאחרונה אלחנדרו ארבנה (Alejandro Aravena), זוכה פרס פריצקר השנה, את הקבצים של ארבעה טיפוסי יחידות דיור בר השגה, הכי מוצלחות בעיניו מכל אלה שבנה עד כה, מתוך שאיפה לתרום למאבק במצוקת הדיור ברחבי העולם. ארבנה נותן את עבודתו לגופים הציבוריים הסבורים אולי שתכנון טוב יעלה יותר מדי כסף. בניגוד ל-PAPERHOUSES, ארבנה נותן את קובצי המקור של עבודותיו זוכות הפרסים כשהם פתוחים לעריכה ולשימוש כולם.

באידיאל הרעיון של קוד פתוח באדריכלות נמצאים רעיונות חברתיים חשובים. היכולת להעביר חומר פתוח לשימוש קהילת המתכננים מחזקת בעיקר את האדריכלים הצעירים, שבזכות הידע הזה יכולים לייצר נפח עבודה איכותי מהר משיכלו בעבר.

הבתים של Alejandro Aravena (צילום: elementalchile.cl)
הבתים של Alejandro Aravena | צילום: elementalchile.cl
הבתים של Alejandro Aravena (צילום: elementalchile.cl)
ארבעה טיפוסי יחידות דיור בר השגה | צילום: elementalchile.cl
הבתים של Alejandro Aravena (צילום: elementalchile.cl)
צילום: elementalchile.cl

הבתים של Alejandro Aravena (צילום: elementalchile.cl)
צילום: elementalchile.cl

טענה רווחת בקרב אדריכלים היא שהם לא מקבלים מספיק כסף עבור העבודה שלהם, אחרי הכל במקצוע האדריכלות אתה נחשב צעיר אם לא מלאו לך 40, אז איך יוכלו להרשות לעצמם לתרום את מה שיצרו בעמל רב לציבור. ובכן, אם תהיה פלטפורמה שכזאת, ייחסך לאדריכלים זמן רב של עבודה סיזיפית והם יהיו יעילים יותר. כבר היום אדריכלים מתבססים באופן משמעותי על אתרים כמו www.saf.co.il להתייעצויות ולהורדת קבצים, אך פעילות זו מצטמצמת לכדי פרטי בניין ואינה מנוצלת להעלאה והורדה של תוכניות שלמות של פרויקטים.

אדריכל יונתן דורטהיימר (צילום: יוסי קרסו)
אדריכל יונתן דורטהיימר. הקוד הפתוח משכלל את תהליך העבודה | צילום: יוסי קרסו

אז מה עומד בינינו ובין האידיאל של קוד פתוח באדריכלות? תודעה. שיתוף פעולה אמיתי המונע מאהבה ליצירה ייצור מאגר איכותי לשימוש הקהילה וייתן כוח בלתי ניתן להחלפה לאדריכלים. כמה אדריכלים שנשאלו בנושא לצורך הכתבה ענו כי אם היה מתחיל מהלך כזה הם היו בהחלט משתפים איתו פעולה ומעלים תוכניות לשימוש הקהילה. אדריכל יונתן דורטהיימר ועו"ד יהונתן קלינגר עובדים כעת על הסדרת כלים בינלאומיים לביסוס קהילת הקוד הפתוח, הם הקימו את האתר  opensourcearchitecture.info, שנמצא עדיין בשלבי פיתוח, אבל אפשר כבר למצוא בו חומר ולהירשם. דורטהיימר מסביר כי ישנם נושאים בעייתיים שצריך לפתור משפטית כמו רישיונות, למי מותר להשתמש בחומר ובאיזה אופן, הסרת אחריות וכדומה, ולכל אלה האתר אמור לתת מענה. הגלגל כבר מתחיל לנוע, אדריכלי כל העולם – התאחדו.

תמי אולך לרר