תושבת איראן ל-mako: "לנו האזרחים הפשוטים אין מקלט"

על רקע התקיפות ברחבי איראן והאזהרה הרשמית שפרסם הבוקר דובר צה"ל בערבית, שקראה לתושבי איראן להתפנות מבתיהם הסמוכים למתקני נשק, התריע חבר מועצת העיר טהרן מהדי צ'מראן: "אין מספיק מקלטים בטהרן – ולא רק כאן, אלא גם בערים אחרות באיראן".

במהלך ישיבה עירונית פנה צ'מראן לציבור והמליץ: "במצב חירום, יש להשתמש במה שזמין – כולל מנהרות הרכבת התחתית. תחנות המטרו עמוקות מספיק כדי לשמש מקלט במקרה של הפצצות". דבריו הפנו זרקור לאחת הבעיות המכאיבות שמדירות שינה מעיני אזרחים רבים באיראן: היעדר מרחבים מוגנים נגישים. בדומה למדינות אחרות המתמודדות עם איומי ביטחון, גם באיראן נותר נושא המקלטים כפרצה חמורה באסטרטגיית ההגנה האזרחית. דבריו של צ'מראן הציתו דיון ציבורי סוער ברשתות החברתיות – בין תגובות זועמות לקריאות להיערכות ממשלתית מחודשת.

בשל המצב הודיעה דוברת ממשלת איראן פאטמה מהאג'ראני כי החל מהערב יהיו תחנות המטרו פתוחות 24 שעות ביממה וישמשו מקלטי חירום.

"העיר שלי הופצצה שלושה ימים ברצף", סיפרה תושבת איראן ל-mako, "לצערי, לאנשים הפשוטים אין מקלט, לא בבית, ולא ברחוב". צעירה אחרת כתבה: "הם חפרו מנהרות בכל איראן לטיפול בזיהום גרעיני, להברחות ולבריחת בכירים – אבל לא בנו אפילו מקלט אחד לעם. לא מתוך חוסר יכולת, אלא מתוך שנאה לאומה האיראנית". אחרים התריעו: "לקרוא לרכבת התחתית 'מקלט' זה מגוחך. אין בה אפילו שירותים ציבוריים".

הפרשן רמיאר חסן סיכם: הרפובליקה האיסלאמית התגאתה במשך שנים ביכולתה להגן על האזרחים. בפועל, אין מקלטים בטהרן, אין מערכת אזעקה והמטרו הפך לברירת מחדל.

נחשבת לרכבת הגדולה במזרח התיכון

התוכניות להקמת רכבת תחתית בטהרן החלו עוד לפני המהפכה האיסלאמית, ביוזמה צרפתית שכללה סקרים גיאולוגיים. עם פרוץ המהפכה ומלחמת איראן–עיראק הופסקו העבודות. רק בעקבות לחץ ציבורי והיעדר תחבורה ציבורית סדירה חודשו העבודות – וב-1999 נפתח הקו הראשון.

מאז אותה שנה המשיכה מערכת המטרו להתרחב, והיום היא נחשבת לגדולה ביותר במזרח התיכון: 257 ק"מ מסילות, 148 תחנות, ותנועה יומית של כ-5 מיליון נוסעים – כמחצית מהיעד שתוכנן לשנת 2025 (10 מיליון). בשל התיישנות הקרונות חתמה עיריית טהרן על הסכם עם חברות סיניות לרכישת 791 קרונות חדשים – חלקם ייוצרו באיראן, והשאר בסין.

מעדויות של נוסעים שמצאנו ברשת עולה כי מדובר בתחנות שהן עמוסות "בצורה קיצונית. שקשה למצוא מקום פנוי. נשים יכולות לבחור בין קרון לנשים בלבד או קרון מעורב. ולמרות שהקווים מכסים שטח גדול, הם לא נגישים בכל מקום, ולעתים יש צורך להמשיך במונית או באוטובוס. התחנה ליד הבזאר הגדול – כאוטית, ובנוסף יש הרבה לכייסים".