הלוקיישן: טמפה, פלורידה, ארה״ב.

בני הבית: אלעד בן חמו גיל, 30, איש עסקים, נטלי חדד-בן חמו, 28, מנהלת שיווק ומכירות. חיים בחו״ל שש שנים (אבל הכרנו לפני שלוש שנים).

עיצוב הבית: את ההשראה לעיצוב הבית, שגודלו 210 מ"ר, לקחנו מאתרי אינטרנט שונים. היה חשוב לנו שהבית יספק את צרכינו ויתאים לאישיות שלנו. כשקנינו את הבית היו שטיחים בכל הבית, למעט המטבח והשירותים והקירות היו צבועים בכתום. השינוי הראשון שעשינו היה להניח פרקט בצבע חום-שחור ולהחליף את הריצוף במטבח ואת השטיחים בחדרים. אחרי כן צבענו את קיר הנישות בצבע ירוק ואת כל הבית בצבע שמנת. ארונות המטבח היו לטעמנו, אבל החלפנו את הידיות.

מבט על פינת האוכל והכניסה, בית בפלורידה (צילום: תומר ושחר צלמים)
הם ראו את הבית הזה והחליטו מיד שהוא האחד | צילום: תומר ושחר צלמים

חצר אחורית, בית בפלורידה (צילום: תומר ושחר צלמים)
ועם חצר כזו, איך אפשר שלא? | צילום: תומר ושחר צלמים

פריטים שימושיים: בשכונה שאנו גרים הבתים בנויים עם תקרה גבוהה מאוד ומפלס אחד (כל הבית פתוח, ללא הפרדה בין הסלון, המטבח ופינת האוכל) . מסיבה לא ברורה האמריקאים לא דוגלים בהרבה מנורות מכיוון שהחלונות הגדולים מאירים את כל הבית.

 נמצא בכל בית: בכל בית בסביבה שאנו גרים יש מאווררי תקרה וזאת למרות שיש בבתים מזגנים מפוצלים.

מטבח בית בפלורידה (צילום: תומר ושחר צלמים)
קודם כל הם הניחו פרקט | צילום: תומר ושחר צלמים
מטבח הבית בטמפה (צילום: תומר ושחר צלמים)
אחרי זה החליפו את הריצוף במטבח | צילום: תומר ושחר צלמים

חדר שינה בית בפלורידה (צילום: תומר ושחר צלמים)
ואת השטיח בחדר השינה | צילום: תומר ושחר צלמים

חדר אהוב: אנחנו מאוד אוהבים לבלות עם חברים בסלון. הוא מרווח ואפשר לראות ממנו את כל הבית, כולל המרפסת.

מעבר דירה: בשנותינו הראשונות בארה״ב היינו סוג של נוודים. לא באמת היה לנו מקום אחד שגרנו בו ברציפות. העבודה היתה תובענית ולכן לא השתייכנו לשום מקום. עשינו הרבה מאוד מעברים ביחד והיתה תקופה שאפילו ישנו במוטלים ובמלונות. כאשר ראינו את הבית הזה ידענו ביחד שזהו. זה זה. נמצא הבית ש״חלמנו״ עליו. משהו בבנייה שלו תפס לנו את העיניים ואת הלב.

פינת האוכל, בית בפלורידה (צילום: תומר ושחר צלמים)
את קיר הנישות צבעו בירוק | צילום: תומר ושחר צלמים

פינת טלוויזיה, בית בפלורידה (צילום: תומר ושחר צלמים)
ואת כל שאר הבית בשמנת | צילום: תומר ושחר צלמים

מזכרות מהארץ: שעונים: יש לנו שני שעונים זהים. אחד מראה את השעה פה בטמפה ואחד מראה את השעה בארץ ואנחנו מחוברים אליהם באופן תמידי. המזוזה: אמא שלי שלחה לנו את המזוזה המדהימה של מיכל נגרין. קיר החמסות: בכל ביקור של משפחה וחברים, דואגים להביא לנו עוד חמסה וכך נוצר ״קיר החמסות״ בכניסה לבית.

פינת אוכל, בית בפלורידה (צילום: תומר ושחר צלמים)
כי היה להם חשוב ליצור בית חם ואוהב | צילום: תומר ושחר צלמים

דברים שמזכירים לנו את הארץ: בכל יום שישי אנו עורכים קידוש וכל החפצים הנלווים מזכירים מאוד את הארץ. בכלל, אנחנו חיים ונושמים את הארץ על בסיס יומיומי, אם זה בטלפונים, או בצפייה בטלוויזיה.

הכי מתגעגעים: לאוכל של אמא, לחברים, לשמחת חיים, לישראליות והכי מתגעגעים לשייכות.

חלה ויין לשבת (צילום: תומר ושחר צלמים)
הם חיים ונושמים את הארץ על בסיס יומיומי | צילום: תומר ושחר צלמים

כניסה לבית בפלורידה (צילום: תומר ושחר צלמים)
שעון אחד מראה את השעה בישראל והחברים מביאים חמסות | צילום: תומר ושחר צלמים

הבית הוא המקום שבו אתה חי או איפה שהלב נמצא? זו שאלה מכשילה, מכיוון שהבית תמיד יהיה ותמיד יישאר ישראל. הלב נמצא שם, מכיוון ששם נולדנו וחיינו את מרבית חיינו. המנטליות והחשיבה תמיד תהייה ישראלית ויחד עם זה, כל יקירנו נמצאים בארץ.

לוח תמונות בכניסה (צילום: תומר ושחר צלמים)
הם יודעים שיבוא היום שיחזרו למקום אליו הם שייכים | צילום: תומר ושחר צלמים

אבל לפי ההגדרה – הבית, המקום בו אנו חיים הוא פלורידה ולכן היה חשוב לנו ליצור בית חם, בית שכיף תמיד לחזור אליו. אני מאמינה שכל מקום שבו אתה יוצר אנרגיה טובה, חמה ואוהבת, יכול להיקרא בית.

בכל יום שאנו יוצאים מהבית ונכנסים אליו אנחנו אומרים ״שלום בית״. אנחנו מאושרים בחלקנו ומודים למשפחות שלנו על העידוד והתמיכה ויודעים שיבוא יום ונחזור למקום אליו אנו שייכים.

במדור הקודם: משפחה ישראלית מאושרת באוסטרליה

לכל הכתבות במדור רילוקיישן

מכירים ישראלים שחיים בחו"ל וישמחו להשתתף במדור רילוקיישן? כתבו לנו

התחברתם לנטלי ואלעד? שתפו חברים