מומחה מסביר: זה הסיכוי להיפגע כשנמצאים בממ"ד

בעקבות הפגיעות הקשות אמש בבניינים רבים ברחבי הארץ ו-10 הנרצחים כתוצאה מפגיעות טילים בהם שני ילדים, חשוב לחזור ולהדגיש את הנחיות פיקוד העורף: עת מתקבלת התרעה על מתקפה יש להגיע למרחב מוגן קרוב, בין אם זה ממ"ד או מקלט שנמצא בסמוך לבית. דניאל בכמט, מומחה להגנה אווירית שמייעץ לפיקוד העורף, העלה אתמול פוסט לרשת X והסביר "הרבה שואלים אותי למה אני אומר שממ"ד נותן הגנה מספיקה, אפילו שהוא עלול לא לעמוד בפגיעה ישירה. אני חושב שהשאלה הזו מעידה על בלבול מסוים בציבור לגבי סוג ההגנה שהממ"ד מספק ומה זה 'פגיעה ישירה'".  

כדי להסביר כמה הגנה ממ"ד מספק ולמה הוא כל כך טוב כתב בכמט: כשטיל פוגע בקרקע או בבניין, ראש הקרב מתפוצץ ועלול לפגוע באנשים על ידי גל הדף, שהוא שינוי פתאומי בלחץ האוויר שיכול להיות קטלני לגוף שלנו; על ידי רסיסים, שהן חתיכות מהטיל שעפות במהירות אדירה; ועל ידי רגמות שהן חתיכות של קיר ורהיטים שמתפרקים ומועפים מההדף והופכים לרסיסים בעצמם.

 << לכל הכתבות בערוץ living  

אם אדם עומד בשטח פתוח, הוא יכול להיפגע אפילו מטיל שהתפוצץ עשרות מטרים ממנו. לכן השטח הפגיע יהיה גבוה במיוחד - בערך 5,000 מ"ר. ככל שיתמגן יותר, השטח הפגיע הולך וקטן. למשל, אם אדם שוכב בשטח פתוח במקום לעמוד, השטח הפגיע יהיה בערך 1,000 מ"ר. כלומר פעולת השכיבה עצמה כבר מקטינה את הסיכוי להיפגע פי 5 בערך!

השלב הבא למוגנות הוא להיכנס למבנה. "הקירות סופגים הרבה מההדף ומהרסס, ואני בטוח שראיתם את זה בעצמכם בתמונות ממקומות שנפגעו. כניסה לחדר פנימי במבנה יכולה להקטין את השטח הפגיע לאזור ה-200 מ״ר.

"מה לגבי ממ״ד? הממ״ד בנוי כך שקירותיו סופגים את הרסיסים, הרגמות וההדף מפיצוץ שמתרחש מחוצה לו. אם הטיל במקרה פגע צמוד לקיר של הממ״ד או נכנס אליו, אז זה לא יעזור. אבל השטח של הממ״ד קטנטן. לכן כשנכנסים לממ״ד, השטח הפגיע שלו יורד לכ-20 מ״ר. במילים אחרות, כשנכנסים למקלט, משפרים את המצב פי 250 ביחס לאדם שחשוף בחוץ או פי 10 מאדם שנמצא בחדר לא ממוגן".

את המוגנות אפשר לשפר אפילו יותר אם נכנסים למקלט תת קרקעי עמוק, מציין בכמט בפוסט, אז השטח הפגיע יורד ל-0. הגנה מוחלטת. "אבל בואו נבין עד כמה הגנה של 20 מ״ר שטח פגיע היא מספיק טובה: נניח שנופל טיל בתל אביב. כדי שתושב ייפגע, הטיל חייב ליפול בדיוק בתוך ה-20 מ״ר הספציפיים שסביבו. מה הסיכוי לזה? השטח של תל אביב הוא 50 מיליון מ״ר. הסיכוי שדני ייפגע מטיל שנופל באקראי בעיר הוא היחס בין 20 ל-50 מיליון, כלומר 1 ל-2.5 מיליון! זה פחות מהסיכון בחציית כביש. במילים אחרות צריכים ליפול בתל אביב בערך 2 מיליון טילים בממוצע כדי שייפגע. ההגנה של הממ״ד טובה באופן יוצא דופן. אפילו אם גרים ממש קרוב למטרה שמכוונים עליה כמו הקריה, אז הסיכון עולה קצת אבל אפילו אם זה 1 ל-200 אלף במקום 1 ל-2 מיליון זו עדיין סיכון נמוך מאוד".

בכמט נשאל על ידי אחד הגודלים על הפגיעה הקטלנית שהרגה את  עידו אביגל ז"ל בן חמש שנפגע מפגיעת רקטה בממ"ד ב-2021 בעודו בממ"ד. "הוא נפגע מרסיס כבד דרך החלון. אירוע מאוד נדיר. בגלל זה מומלץ בממ"ד לשהות מתחת לקו החלון", ענה.

בפוסט הוסיף כי כך אפשר להבין את ההנחיה של פיקוד העורף, שמי שיש לו ממ״ד עדיף שיישאר בו ולא ינסה להגיע למקלט תת קרקעי. "נכון, יש תרחיש קיצון בו ממ״ד לא יעזור. אבל הוא כל כך לא סביר, שזה לא שווה את הסיכון בתנועה למקלט שבמהלכה אתם חשופים לשטח פגיע של מאות או אלפי מ״ר. אפשר לחשב ולראות שמשתלם לנוע למקלט תת קרקעי רק אם אתם בטוחים ב-99% אחוז שתספיקו להגיע אליו בזמן. אם זה רק 90% למשל, זה כבר יוצא יותר מסוכן ללכת למקלט. אז אפשר לסמוך על הממ"דים שלכם ולהירגע".

בתגובות הוא נשאל גם אם עדיף להישאר בפנים או לצאת החוצה ולשכב על הרצפה, כאשר יחידת הדיור היא בנייה קלה, אין ממ"ד והמקלט הציבורי רחוק מדי. על כך ענה כי ברוב המבנים גם הקלים עדיף לשכב בפנים.

לגבי חניונים תת קרקעיים בבניינים חדשים, שעלולים להיות מלכודת במקרה של קריסה, ציין כי חניונים כאלו לרוב עמידים מאוד ואם כן הם כנראה אושרי על ידי פקע״ר. "לא תמיד חניון קרקעי מוגן יותר מממ"ד. זה תלוי בחניון. עדיף ללכת לממ״ד תקני מאשר לחניון שלא אושר על ידי פקע״ר, ענה.

לשאלה "אנחנו במקלט תת קרקעי, אבל קצב האנשים שמגיע משאירים את הדלת פתוחה, לא נעים לסגור אותה אחרי דקה וחצי שכן אנשים עדיין מגיעים כמה זה משנה שהדלת פתוחה?" ענה כי לרוב בירידה למקלט יש פנייה אחרי הירידה, כך שהחלל של המקלט לא חשוף בקו ישר לחוץ. אם זה המצב, זה לא נורא.