החברים של ציון

כמו שכותבים תסריט, כך ניגשו האדריכלים לתכנון מוזיאון ידידי ישראל בירושלים. נקודת המוצא הייתה שהאדריכל הוא גם במאי, שתפקידו לספר את הסיפור בצורה החווייתית והמרגשת ביותר. כך נמצא נרטיב המקשר בין שלל הסיפורים הפרטיים שהוצגו, ונוצר פסיפס המתחבר לתמונה שלמה. המוזיאון הוקם ביוזמת אוהבי ישראל מכל העולם, בעיקר על ידי חסידי אומות העולם, ומטרתו לספר את הקשר בין אומות העולם והעם היהודי דרך סיפוריהן של דמויות היסטוריות שתמכו בעם היהודי בתקופות שונות אל מול ההתנגדות שמסביב.

עוד בערוץ עיצוב הבית: 

לכל הכתבות בערוץ living
הכינו את המשאבות: הכל על בריכות מתנפחות
9 הצעות לסידור ארון הבגדים

תהליכים דיגיטליים ותלת ממד

שלושה רבדים של נרטיב יש בסיפור ההיסטורי, שהם בעצם שלושה רבדים עיצוביים: המסגרת הסיפורית היא הסיפור הכרונולוגי מתקופת התנ"ך עד להקמת המדינה, ובה מוצגים הסיפורים הפרטיים בקונטקסט של הסיפור השלם. שישה חללים חווייתיים מותאמים לסיפורה של כל תקופה ולאנשים שפעלו בה: חלל התנ"ך, חלל המייסדים שפעלו במאה ה-18, חלל המאה ה-19, חלל תקופת השואה, חלל המפעל הציוני וחלל מסכם של ישראל העכשווית.

הרובד השלישי הוא השפה הארכיטקטונית האחידה והאיקונית שבה מעוצב המוזיאון כולו: הרהיטים, האובייקטים והמשטחים של המוזיאון הם אלמנטים של עץ בעלי גיאומטריה מורכבת, שיוצרו בתהליכים דיגיטליים מתקדמים. החללים רוצפו באבן אוניקס (Onix) בעלת שקיפות ומתחתיה רשת תאורת לד המכוונת את המבקרים. בבסיס הבניין, בלובי, ממוקם מיצב יוצא דופן - דימוי בתלת ממד מיציקת בטון של הטופוגרפיה של ישראל עם הקרנה עליונה וצדית המראה את ישראל של היום, שביצעו שוקי ואור כפרי, פיסול למרחב הציבורי.

 >> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?

תכנון ועיצוב אדריכלי: אולך אדריכלות ועיצוב, שגיא רכטר סטודיו, אדריכל ראשי - אלדד לב