מסעדות האוכל המהיר הלכו והשתכללו בשנים האחרונות במגוון ובהיצע, ברעיונות המקוריים וברמת הגימור. בהתאם, גם הפן העיצובי לא נשאר מאחור: אם בעבר הפאסט פוד היה מזוהה בעיקר עם עיצוב חפיפניקי ותכליתי, היום, יותר ויותר סניפים מחפשים לחדש ולהפתיע – לא רק מבחינה קולינרית, אלא גם ויזואלית. הנה כמה מקומות שעשו זאת יפה.
בורגר-בר 39: ים של המבורגרים
בתחילת השנה נפתח מחדש הבורגר בר 39 (בן יהודה 39, תל אביב) אחרי חודשיים של שיפוצים. מחלל חשוך ולא אטרקטיבי במיוחד, בדומה למזנוני המבורגרים ליליים אחרים, הפך המקום להמבורגרייה מוארת ורעננה. בשיפוץ נעשה שימוש בהרבה עץ מיושן בהיר, המסעדה ובחצר הפונה לרחוב. על הקיר חוברו להם יחדיו בקומפוזיציה אסימטרית תריסים צבעוניים ישנים, מהזן התל אביבי המוכר, כדי ליצור קישוט צבעוני מקורי עם ניחוח נוסטלגי. אלה גם מתכתבים היטב עם רחוב בן יהודה, בו יושב הסניף, שמחזיתות דירותיו הוותיקות ניבטים תריסים כאלה ממש.
הצבע הדומיננטי שנבחר למסעדה המחודשת הוא כחול-טורקיז עז, שמושלם בנגיעות צהובות. כך מאזכר הכחול את הים, הצהוב את השמש והבז' של העץ את החוף החולי שנמצא ממש מעבר לפינה. כולם ביחד מאצילים על המקום אווירה קיצית שמחה.
ויטרינה: צ'יפס בעגלת קניות
מאז שנפתחה לפני כשנתיים, ויטרינה הממוקמת בסמוך לכיכר רבין (אבן גבירול 54, תל אביב), הפכה למוסד של נקניקיות איכותיות ושל הצ'יפס הכי טוב בעיר. נכון שמדובר סך הכל בדוכן קטן עם חלל של מטר על מטר, אבל העיצוב הנקי והמדויק של המקום תורם בהחלט לאווירה של פאסט-פוד אלגנט.
ציפוי העץ המפוספס שפונה לרחוב, "פחיות המרק של קמפבל" של אנדי וורהול שתלויות על הקיר, הפונט הנאה או אפילו החמוצים שמסודרים כמו חיילים על המדף העליון – הכל תוכנן בקפידה, גם אם לא עלה ביוקר. בנוסף, הדגש על האסתטיקה מתבטא היטב גם בצלחת: מלבד הצלחות המושקע שלא מאפיין בדרך-כלל דוכנים, הצ'יפס המהולל מגיע על עגלת קניות מיניאטורית, כשבמדף התחתון שלה מסודרים הרטבים. סעו לשלום.
לאבורטוריו: צהוב בעיניים
בלאבורטוריו די-פסטה (חשמונאים 91, תל אביב) מכינים, איך לא, פסטה. בצ'יק צ'ק. כל שנדרש מהלקוח הוא לבחור צורה ורוטב והופ - תוך דקות בודדות הוא יוצא לדרך עם מנת טייק-אווי. אפשר כמובן גם להישאר לשבת, אך רוב הלקוחות מעדיפים את האופציה הראשונה. חזית הסניף נוצצת בין בתי העסק הצמודים בדלתותיה הצהובות ובחלון הראווה המתאר תרשים של תהליך הזמנת המנה: A – פסטה; B – רוטב; C – תוספת; ו-D – תנו ביס.
בפנים, מול הדוכן הארוך הוצב ספסל עץ לכל האורך ומולו כמה שולחנות וכיסאות בר לממתינים ולסועדים במקום. העיצוב הגרפי של התפריט התלוי קולע ומזמין ומציג תמונות מגרות של צורות הפסטה השונות. בכלל, בלבורטריו מקפידים מאוד על הגרפיקה והפרטים הקטנים: פונט ולוגו (שפם איטלקי) מגניבים, שקיות בד בלבן וצהוב (הצבעים המובילים את הקו העיצובי) לטייק-אווי ובתוכן קופסאות אוכל איכותיות. פסטה מהירה בשיק איטלקי.
בורגרס-בר: ישן-חדש במושבה הגרמנית
עוד המבורגריה ברשימה. מאז הוקם הסניף הראשון של בורגרס בר ב-1998 במושבה הגרמנית (עמק רפאים 20, ירושלים), הרשת התרחבה ל-15 סניפים ברחבי הארץ. אבל עד היום סניף האב נשאר מיוחד במינו, עם שילוב קלאסי של ישן-חדש. הסניף שוכן במבנה אבן ירושלמי נמוך טיפוסי, בעל חלונות קשתיים ומרפסות ברזל. בפנים, ההפך הגמור: עיצוב מודרני, דינמי וצעיר, שמושתת על הרבה שחור ועל שימוש בזכוכית ובמתכת. אווירה אפלה-אלגנטית שמתאימה למאנץ' לילי.
ניקוס גאליס: יוון בנמל תל-אביב
על סופלאקי בר שמעתם פעם? כנראה שלא. ניקוס גאליס (על שם כדורסלן העבר היווני) החדשה, שנפתחה לפני כשנה בנמל תל אביב (התערוכה 3), מביאה את המאכל היווני המסורתי - ומטעמים נוספים מהמטבח הים-תיכוני הנהדר הזה - לפורמט של אוכל מהיר. גם העיצוב מושתת על צבעי הדגל היווני – כחול בהיר ולבן – וקלילותו נועדה להשרות אווירה חיה ורעננה. כיסאות העץ, המשקופים והקירות, הבר ואריחי הקרמיקה שמאחוריו – כולם צבועים בשילוב הזה, כשרק הרצפה הדלמטית הלבנה-שחורה חורגת.
היות ומדובר בהאנגר ישן שהוסב למסעדה, מעל החלל המרכזי הגדול קיימת קומה נוספת של מעברים צמודי קירות. במפלס הגבוה מונחים ארגזים ושקי אוכל כמו אותנטיים, ומהתקרה הגבוהה תלויות נורות ארוכות חבל. החלל הגדול, הצבעים הרעננים, תשומת הלב לפרטים, מרכיבים ביחד טברנה מודרנית, תוססת ואלכוהולית במיוחד.
עוד על עיצוב קולינארי: 8 מסעדות בטעם טוב
מסעדת טיאזו: 8 מיליון שקלים של עיצוב גורמה