ירחון העיצוב הבינלאומי החשוב Wallpaper הציב את ישראל במרכז המהדורה המסכמת של 2014, ופותח צוהר לסודות העיצוב הישראלי במגוון תחומים. במסגרת מוסף מיוחד, שכותרתו "Israel Revealed", מתמקד המגזין בהיבטים שונים של היצירה הישראלית, בתחומי העיצוב, האדריכלות, האופנה ועוד. קהל הקוראים של Wallpaper מתפרש על-פני 93 מדינות, ומלבד תריסר המגזינים היוצאים מדי שנה, מפיק המגזין מדי חודש מהדורה מוגבלת שבה שער המגזין מעוצב על ידי מעצב או אמן בינלאומי. למגזין יש למעלה מ- 1.09 מיליון עוקבים בטוויטר ומהדורת ipad חודשית. 

במסגרת המוסף יופיע פרויקט מיוחד המסמן את "שבעת פלאי האדריכלות של ישראל", שנבחרו על ידי אדריכלים ישראלים מובילים ועל ידי הצוות המקצועי של המגזין. במגזין מציינים כי נאמר בעבר פעמים רבות שכל אדריכל ברחבי העולם שואף לעבוד בישראל. זאת הודות לתאורה ייחודית ורוחניות מוחשית המאפיינות את ישראל.  

עוד באתר לעיצוב הבית: 

ייחודיות ורוחניות מוחשית

לטובת המוסף המיוחד בחרו עורכי Wallpaper לחבור לאבן קיסר כשותפה מרכזית, ונימקו זאת בחדשנות יוצאת הדופן ובהצלחה הבינלאומית המוכחת של החברה בשנים האחרונות. זהו לא המפגש הראשון של אבן קיסר עם המגזין הבריטי, שכבר נתן במה בעבר לקולקציות החברה ולשיתופי פעולה שלה עם מעצבים בינלאומיים.

כאשר החליטה מערכת המגזין להקדיש כתבה למבנים הייחודיים והמעניינים בישראל, ופנתה לקהילת האדריכלות הישראלית לסייע לה לסמן אותם, התשובות שהתקבלו היו מגוונות ובלתי צפויות, בדומה לנוף העירוני של ישראל בכללותו. המבנים שנבחרו הם מתקופות זמן שונות, ומשקפים סגנונות בנייה ישראלית לאורך השנים.

שבעה פלאים ישראליים

האגף החדש במוזיאון תל אביב לאמנות. תוכנן על ידי פרסטון סקוט כהן. המבנה ההייטקיסטי שנפתח בשנת 2011 מהווה ניגוד חזק למבנה הישן של המוזיאון, העשוי בטון ברוטלי וכבד. האגף החדש מעמיד את ישראל בחוד החנית העולמית בעיצוב מוזיאונים ומפנה זרקור לדיון על אדריכלות דיגיטלית.

האגף החדש במוזיאון תל אביב לאמנות (צילום:  ד"ר אבישי טייכר)
האגף החדש במוזיאון תל אביב לאמנות | צילום: ד"ר אבישי טייכר
האגף החדש במוזיאון תל אביב הדמיות  (צילום: Ray Oranges)
האגף החדש במוזיאון תל אביב, הדמיה | צילום: Ray Oranges

אנדרטת חטיבת הנגב. תוכננה על ידי דני קרוון. מנציחה את כיבוש באר שבע ואת הישגי חטיבת הנגב של הפלמ"ח. האנדרטה מורכבת מ-18 צורות גיאומטריות העשויות בטון גולמי, שכל אחת מהן היא סמל מופשט של מלחמה.

פלאי אדריכלות, אנדרטת חטיבת הנגב (צילום: ויקיפדיה)
אנדרטת חטיבת הנגב | צילום: ויקיפדיה
אנדרטת חטיבת הנגב הדמיות  (צילום: Ray Oranges)
אנדרטת חטיבת הנגב הדמיה | צילום: Ray Oranges
 

המוזיאון לאמנות עין חרוד. תוכנן בשנות ה-30 על ידי שמואל ביקלס. אחד ממוסדות האמנות הראשונים שנבנו במדינה. עיצוב המוזיאון מתבסס על שימוש באור טבעי ובאופן שבו הוא חודר את הבניין, תוך ניצול מלא של תנאי האקלים.

פלאי אדריכלות, האגף החדש במוזיאון תל אביב לאמנות (צילום: דר אבישי טייכר)
המוזיאון לאמנות בעין חרוד | צילום: דר אבישי טייכר
המוזיאון לאמנות בעין חרוד הדמיות  (צילום: Ray Oranges)
המוזיאון לאמנות בעין חרוד, הדמיה | צילום: Ray Oranges

בית ויצמן. תוכנן על ידי אריך מנדלסון באמצע שנות ה-30 של המאה ה-20 עבור הנשיא הראשון של מדינת ישראל, חיים ויצמן. הבית מורכב משלושה אלמנטים מרכזיים: אכסדרה (שדרת עמודים מקורה המוצבת במבואה), גוף גלילי המהווה את גרם המדרגות וחצר. אלמנטים אלה הם שהפכו את המבנה לסמל מקומי. 

בית ויצמן (צילום: ויקיפדיה)
בית ויצמן. באדיבות ויקיפדיה | צילום: ויקיפדיה
בית ויצמן הדמיות  (צילום: Ray Oranges)
בית ויצמן הדמיה | צילום: Ray Oranges

בית הלוחם בבאר שבע. תוכנן על ידי קימל אשכולות אדריכלים. מרכז שיקום לנכי מלחמה המעוצב בסגנון נונקונפורמיסטי. המבנה מעוצב כמסלעה מסודרת מוקפת גשרים, המאפשרים נגישות ציבורית לבעלי צרכים מיוחדים.

בית הלוחם בבאר שבע הדמיות  (צילום: Ray Oranges)
,בית הלוחם בבאר שבע הדמיה | צילום: Ray Oranges

מוזיאון העיצוב בחולון. תוכנן על-ידי רון ארד, נבנה בשנת 2010 בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים וכולל שני אולמות תצוגה מרכזיים.

פלאי אדריכלות, המוזיאון לאמנות עין חרוד (צילום: ויקיפדיה)
מוזיאון העיצוב בחולון | צילום: ויקיפדיה
מוזיאון העיצוב בחולון הדמיות  (צילום: Ray Oranges)
,מוזיאון העיצוב בחולון הדמיה | צילום: Ray Oranges

המאיץ על שם קופלר במרכז קנדה לפיזיקה גרעינית. תוכנן על-ידי משה הראל, נבנה בשנת 1975, אך מזכיר מאוד במראהו את מגדל איינשטיין הגרמני שתוכנן על ידי אריך מנדלסון והוקם בשנות ה-20 של המאה הקודמת. מדובר במבנה בטון מודרניסטי בעיצוב שונה וייחודי המעניק לו מראה השאוב מעולמות המדע הבדיוני, כפי שהיה מקובל בשנות ה- 60 וה-70. 

המאיץ על שם קופלר במרכז קנדה לפיזיקה גרעינית (צילום: באדיבות מכון ויצמן למדע)
המאיץ על שם קופלר במרכז קנדה לפיזיקה גרעינית | צילום: באדיבות מכון ויצמן למדע
מאיץ החלקיקים על שם קופלר הדמיות  (צילום: Ray Oranges)
מאיץ החלקיקים על שם קופלר, הדמיה | צילום: Ray Oranges

מבנים נוספים שמציין המגזין כייחודיים, אך לא זכו להיכנס לרשימה הסופית, הם מוזיאון ישראל בירושלים, שתוכנן על ידי אל מניספלד, והיכל התרבות בתל אביב, שנבנה בשנת 1957.

במסגרת מוסף Israel Revealed יופיעו כתבות נוספות המסמנות את בכירי עולם העיצוב הישראלי ואת הטרנדים החמים בו, בהן: חשיפת 16 האדריכלים המובילים בישראל על פי בחירת המערכת; הדור הבא של מעצבי המוצר – סימון 8 מעצבי המוצר הצעירים והמבטיחים ביותר בישראל; חדשות עיצוביות – כל הטרנדים החמים והחדשים בישראל בתחומי העיצוב, האופנה והאדריכלות ועוד.