"הבית שלנו הוא סדנה לעיצוב ולניסיונות"

משה קסטיאל, בנו הבכור של אפרים קסטיאל, הוא דור שני לעסק המשפחתי - חברת העיצוב והריהוט קסטיאל. כבר מילדות החל אביו לחנוך אותו ואת אחיו יהושע ולקרב אותם אל העסק, ואליו הם הצטרפו באופן רשמי בשנת 1975, מיד לאחר נישואיו. במהלך השנים התרחבה משפחתו ונוספו לה ארבעה ילדים, והעסק, או כפי שקסטיאל מגדיר אותו – הילד החמישי שלו, המשיך לגדול והפך למוסד בעולם העיצוב הישראלי. את ביתו הפרטי בבת ים הוא מתאר כ"סדנה לעיצוב ולניסיונות", ובו הוא יכול להתנסות בכל סגנון, חומר ורעיון עיצובי.

מגיל מאוד צעיר טופחתם לקראת עבודה בעסק המשפחתי, האם אהבת את זה מההתחלה?

"אבא שלי היה אדם שידע לחנוך אותנו בצורה חכמה בתוך העסק. לא היו חיכוכים והכל הלך בצורה חלקה. הוא ידע לקרב אותנו לעבודה עם הפסיכולוגיה האבהית והעסקית שלו ושילב את זה יפה מאוד. ואז גם אנחנו עשינו את זה הלאה, די העתקנו את שיטותיו. מילדות שילבנו את הדור השלישי, גם אחי וגם אני, וכרגע הדור השלישי מנהל ביד רמה את העסק".

לכל אחד מכם יש תפקיד מוגדר?

"כל אחד יודע מה מקומו, איפה הוא נמצא ומה הוא עושה. כולם יודעים לעשות את הכל וכל אחד עושה את מה שהוא אוהב. זה בא בתקופות, כל אחד לוקח לעצמו את מה שהוא אוהב יותר באותה תקופה".

ומהו הדבר שאתה הכי אוהב?

"אני הכי אוהב להתשלט על חלוקת חללים, אוהב ללוות אנשים ולעצב בתים".

עוד באתר לעיצוב הבית:

• הכי יפה בגן: 8 גני ילדים מקוריים
• בדירה הירושלמית אסלית של המעצבת יעל עמיר
• דירת גן מלאת צבע במרכז הרצליה  

כל גחמה עיצובית נבדקת

ביתו הפרטי משתרע על פני קומות 16-18 על גג בניין דירות בבת ים ונהנה מקו ראשון למים. הנוף נשקף מכל החזיתות - מצפון אפשר לראות אפילו עד חדרה, מדרום עד אשקלון, ממזרח לכיוון ההרים וממערב הים התיכון ולגונה מרהיבה. "ביום עם ים בהיר אפשר לראות דגים גם מהקומה הגבוהה שלנו", מוסיף קסטיאל.

הם רכשו את הבית לפני 16 שנים ושיפצו אותו בעזרת האדריכל אלכס מייטליס, אך עברו לגור בו רק לפני כשנתיים וחצי. "תמיד נאלצתי לגור בבתים שלא רציתי, וזו פעם ראשונה שעברתי למקום שאני רוצה לגור בו", הוא מספר. מאז הבית עבר הרבה גלגולים וכל קונספט עיצובי נבדק בו באופן אישי – "כל גחמה עיצובית שאני רוצה לראות, ליישם ולבדוק אני בודק על עצמי, כדי שאני אוכל ללמוד אותם. אני מתנסה, לומד, רואה, מפיק לקחים ויודע לשפר. הבתים שלנו הם סדנה לעיצוב ולניסיונות, אפשר להגיד שזה ככה אצל כל המשפחה".

מה היה הקונספט לתכנון?

"כל העיצוב מושתת על נגיעה מינימלית כדי שהנוף יהיה האלמנט המשמעותי ביותר. אין הרבה מקום לאמנות, יש רק את האמנות של הטבע, הנוף האינסופי שמחליף צבעים כל הזמן, משתנה, כמו ארבע עונות בכל יום מול הים, ואפילו בלילה שובל הירח נשקף על הים ונכנס עד למיטה שלי לערש חלומות".

כמעט כל הקירות ההיקפיים של הבית פונים אל הנוף דרך ויטרינות וחלונות גדולים, ובחוץ מרפסת גדולה ומאובזרת עם פינות ישיבה בסגנונות שונים ובריכה במפלס העליון. את רוב שעות היום בני המשפחה מבלים בקומה התחתונה, הכוללת את החללים הציבוריים ואת חדר השינה של ההורים ובקומות העליונות נמצאים חדרי השינה של הילדים.

אתם אוהבים לבשל ולארח?

"אנחנו מארחים סדרתיים וכמותיים, אשתי גסטרונומית ובשלנית ואנחנו מארחים משפחה וחברים לפחות פעם בשבוע, בפנים ובעיקר במרפסת. המטבח שלנו עובד ממש כמו מטבח תעשייתי. הוא מטבח קולינרי רציני ויש לנו מטבח אחורי שבו מתבצעות העבודות המלוכלוכות והרועשות. בעיצוב המטבח אני אוהב כמה שיותר זירות עבודה ויש לנו שני מדיחים ושני כיורים. בנוסף לכך צריך לתת כמה שיותר משטחים, ואני אעדיף לוותר על ארונות גבוהים לטובתם. לא חייבים לאחסן כל כך הרבה, אפשר ללכת לקנות 24 שעות ביממה מה שצריך".

המטבח מחופה ב-HDF בגוון אפור גרפיט ודלפק עבודה ואכילה גדול פונה אל פינת האוכל והסלון. ריילס רחב שוליים מפלדה במראה תעשייתי ומעליו פלטת שיש קררה משמשים כבר אכילה ובין החומרים נוצר קונטרסט מעניין במראה חדשני. מול הדלפק נמצא שולחן אוכל אלגנטי, שיכול להתרחב כדי לארח עד 30 איש, ואליו הותאמו כיסאות שחורים. "מיקומו של שולחן האוכל בימינו לדעתי מאוד חשוב, משום שאת רוב האירוח אנחנו מתחילים ומסיימים סביב השולחן. כל השיחה מתנהלת סביבו".

האם כל הרהיטים בבית בעיצובכם?

"כן, כל הרהיטים מגיעים מאצלנו. זה הסטודיו, סדנת הניסויים וגם אולם התצוגה וכרטיס הביקור שלי".

מרשמלו בסלון ונעליים בוויטרינה

בסלון ספת רביצה שזכתה לכינוי "ספת מרשמלו" ולצדה ספה מזמינה בגוון טורקיז בהיר המתאימה לאירוח. מאחורי הספה, במיקום אסטרטגי מול הים, ממוקם מתקן הפילאטיס של רותי ומאחוריו ויטרינה המשמשת לאחסון ולתצוגה של חפצי נוי, החל מבקבוקי יין דרך אוספים וספרים ועד לזוג נעליים. "הזכוכיות יוצרות מכנה משותף לכל המוצגים שמאחוריהן ואין ביטוי יתר לאף אחד מהם. אפילו את הנעליים החגיגיות של אשתי מיקמנו שם במקום שישכבו בארון. זה פסל לכל דבר. אין לנו כמעט קירות לאחסון ולתצוגה של אמנות, ולכן תכננו את הוויטרינה עד גובה 1.4 מ' כדי להכניס אופי וצבע לבית. יש בה הרבה סיפורים".

חדר השינה של הזוג פונה אל הנוף ומאחוריו חדר ארונות. הארונות אינם מגיעים עד התקרה והדופן האחורית שלהם משמשת כגב המיטה. "אנחנו מרגישים את החדר לפי התקרה ולא לפי הרצפה, ולכן אם לא מגיעים עם הארונות עד התקרה אז החדר מרגיש מרווח יותר. בכל מקרה כל מה שממוקם מעל גובה 1.5 מ' נחשב כאחסון מת. כך מעל הארונות אנחנו יכולים לתלות אמנות או להניח ספרים".

אנחנו נמצאים בתקופת החגים, האם בארוחות חג אתם מדברים על העבודה?

"בארוחות חג מדברים ויש לפעמים קצת מתח. אבל חוץ מארבעת ילדי יש לי עוד ילד אחד, שזה העסק. זה מפעל גדול מאוד, עם חנות מכירה, מפעל של 6,500 מ"ר, מיכון משוכלל ועוד הרבה דברים. העסק הוא חשוב לי לא פחות. הוא כמו אחד מילדי, ואני מנסה שכולם יאהבו גם את האח הזה. לכן החלטנו שאחד מכל משפחה עובד בעסק. אני הכתרתי את בני אפריים ואחי את ביתו דפנה. אחרת אין סיכוי להישרדות של העסק".

מה אתה מאחל למשפחה ולעסק לשנה החדשה?

"אנחנו מאוד רוצים להביא את העיצוב שלנו לכמה שיותר אנשים. הדור החדש שלנו פתח את קסטיאל As Is לטובת קהל רחב יותר בעזרת עיצובים טובים במחירים סבירים, הכל בזכות ייצור סדרתי במפעל החדש יחד עם ייבוא. זה מרתק לראות איזה משוב יש מאנשים שנפתחת להם האפשרות לקנות רהיטים שלנו במחיר פחות יקר. אנחנו מאוד שמחים מזה וזה מאוד כיף לי לראות".