בין עצי פיקוס ומסעדה חדשה: פינת השימור המסקרנת והיפה בהרצליה

שתי גדרות גבוהות הופלו באחת בפינת רחובות שקטה בהרצליה – גדר מעץ גולמי וגדר לבנה מהוהה. הנפילה לא הייתה פתאומית, אלא תוכננה מראש עשור קודם לכן, וחשפה לעין שני מבנים נמוכים משנותיה הראשונות של העיר. המבנים, שהיו מוסתרים במשך עשרות שנים, הם חלק מתוכנית השימור של עיריית הרצליה, ובחשיפתם ניתן האות לאחת מפינות השימור היפות ביותר בעיר. היעדר הגדרות מאפשר להיחשף להיקף המבנים שברחוב בני בנימין פינת הנדיב ולמלוא עוצמתם של עצי הפיקוס הוותיקים שהיו מנת חלקם של בעלי המבנים, ומחזיר את השטח הפרטי לציבור. ממש מאחוריהם נבנה בניין מגורים חדש, שחובק את צמרות העצים והמבנים על ידי המרפסות במבנה לא מיושר.

"שני המבנים שייכים למשפחות ותיקות בהרצליה והבתים עברו בירושה לנכדים, אנשים פרטיים שהחליטו לאחד כוחות ולייצר ערך לציבור ועבורם ולשמור על האווירה הכפרית והירוקה שהייתה במקום", אומרת שירלי חובב, אדריכלית שימור מבנים. המבנה בבני בנימין 4, שבו פועל היום בית הקפה-מסעדה "נחלת בנימין" הוותיקה, שוחזר בהתאם למקור עם פתחים, פרטי נגרות וגג רעפים, ונפתחו מרפסות. נוסף לכך, בוצעו התאמות להשמשת המבנה לייעוד הסעדה, בהתחשב בנתונים הקיימים. המבנה בבני בנימין 2 הוא עדות להתפתחות המושבה וחרות בזיכרון הציבורי בתצורה זו, שומר על שלבי הבנייה העיקריים שלו וייעודו מסחרי. "הוא היה מחצית מגודלו ולאורך השנים התווספו לו קומה אחת ואגף אחורי מעץ, שהוא תוספת ייחודית לבנייה במרכזי ערים. הוחלט לשמר את התוספות כדי לאפשר שימושי מסחר. כל מי שהיה במקום זוכר את המבנה במופע הזה, והבעלים עצמו, דמות אייקונית בעיר, הוא זיכרון חי של המקום". במסגרת עבודות השימור שוחזרו פתחים, מרפסת החזית הראשית ופרטי נגרות בהיקף המבנה, ושוקמו אלמנטי העץ הייחודיים. בפנים בוצעו שינויים מינוריים, שלהם השפעה על אופן שחזור הפתחים המקוריים. במהלך העבודות נחשפו ציורי קיר שהושארו ותועדו בהדמיה על ידי 'סטודיו תכלת'".

<< לכל הכתבות בערוץ living

אלו הם בתי מושבה היסטוריים שאפיינו את תקופת תחילת המושבה וההתבססות שלה, והיו חלק ממתחם "בני בנימין". המתחם מתחיל בהם, נמשך במבנים שאחריהם ומסתיים במבנה שמספרו 10 בסוף הבלוק. "כל הרחוב עד מבנה 10 הוא חלק ממתחם לשימור, רצף מבנים שנשמר ברובו. מבחינה אדריכלית שניהם מייצגים טיפולוגיה של בנייה שהייתה אופיינית להרצליה בשנות ה-20", אומרת חובב. "מבחינה היסטורית חברתית, המשפחות שהקימו את המבנים תרמו להתפתחות העיר ואחת מהן אף פתחה את ביתה לנזקקים ולעולים חדשים. הבעלים הבינו את חשיבות המתחם ואת הערך שלו והעבירו לנו את המושכות כדי שנממש את כל מה שנדרש בהנחיות, כולל נגר שימור וטייח שמתמחה בטיח סיד". במתחם שרדו עצים היסטוריים, שרובם הוגדרו לשימור במסגרת תוכנית השימור ועל ידי האגרונום שליווה את הפרויקט, ובמקום חלק אחר ניטעו עצים וצמחייה כדי לשמר את הערך הנופי.

מה היה מצבם של הבתים?

"מאחר שהיו בשימוש במשך כל התקופה, הם היו מתוחזקים, וזה גם מה שגרם להם להישמר במצב טוב. בבית אחד גרה משפחה ובבית השני פעל שנים גן ילדים. נוספו סגירות והוחלפו פרטים מקוריים, אבל היה קל להבין מה צריך לעשות כדי להשיב את המבנים לתקופתם. מצאנו תצלומים היסטוריים ולפיהם ביצענו את השחזורים. ידענו, למשל, היכן היו פתחים ואילו פרטים היו בחלונות, בתריסים ובדלתות".

כדי לאחד את המגרשים של שני המבנים ולאפשר זרימה משני הרחובות ללא חומות וגדרות, נדרשו בתהליך הפיתוח התאמות של שיפועים. היום הגדרות הקיימות נמוכות כדי לאפשר נצפּוּת למרחב. שערים מקוריים שנמצאו במבנה בני בנימין 2 היוו בסיס לשחזור שערי פלדה חדשים במסגרת עבודת אומן, והם מותקנים היום בשטח.

להיסטוריה של מבנה בני בנימין 4 היה חלק מרכזי בעיצוב בית הקפה. בעלי בית הקפה, שפעלו קודם לכן במבנה סמוך, בחרו לעבור לכאן מתוך הבנה של הקסם והפוטנציאל שטמון בו. מאחר שהמבנה יועד מראש למסעדה, נותרו החללים הראשיים וחדרי המגורים בגודלם, ומבואת הכניסה משמשת היום לקבלת הסועדים. מיקומם של המטבח והחדרים הרטובים נשמר גם הוא כדי להימנע משינויים מהותיים במערכות הרטובות. המעצבים רותם עזר טל וגלעד זעפרני מסטודיו OPA מספרים כי "במהלך התהליך נחשפו התקרה הגבוהה וקורות המבנה, וקירות האבן המקוריים נחשפו ומשולבים בחלל כחלק מהסיפור. גם הריהוט, הנגרות והחומרים נבחרו בקו ובסגנון שמכבד את המבנה. נעשה שימוש בעץ טבעי, קווים רכים ופלטה חמימה שמייצרת אווירה שכונתית נעימה. העיצוב מלווה את המבנה ולא מתחרה בו".

חובב ראתה חשיבות בשמירה על רוח המקום, על הצניעות שהייתה במתחם שהיה שייך לאנשים פרטיים, ועל כך שתוספת הבינוי החדש תיטמע ברקע ולא תאפיל על המבנים. "משרד מ. גיא אדריכלים תכנן בצניעות מבנה שמכבד את המקום, ונותן לפיתוח לחיות ולמבנים לנשום", היא אומרת על עבודת השימור והחיבור עם האדריכלים שהיו אחראים לתכנון בניין המגורים. הוא הוקם על שטח שבעבר שימש כחצרות המבנים לשימור, וכולל 31 דירות, המחולקות לשתי כניסות נפרדות. אדריכל מאיר גיא חיבר בין המשפחות והציע את רעיון המתחם המשותף, יוזמה שאומצה גם על ידי העירייה.

"הבניין בן 6.5 קומות, מחופה פייבר-צמנט בגוון אפור בהיר, עם מרפסות לבנות המתפתלות לאורך החזית, בשילוב אלמנטים בגוון עץ אלון סביב החלונות המרככים את החזית ומוסיפים לה חמימות ואופי", מסביר האדריכל אורי גיא. "אלה שני מבנים בעלי קיר משותף, המהווים רקע ותפאורה ומדגישים את יופיים של המבנים לשימור ושל עצי הפיקוס, שגם הם יועדו לשימור".

חזית הבניין, הפונה אל הגינה, תוכננה להיות פתוחה ושקופה ככל האפשר. לאורכה נפרשות מרפסות רחבות הפונות לצמרות העצים ולפעילות בית הקפה שמתחת. כל מרפסת מתרחבת מהמרכז כלפי חוץ ויוצרת גיאומטריה אלכסונית, כמטאפורה לידיים פתוחות החובקות את העצים והמבנים. בקומת הקרקע הודגשו הכניסות לבניינים באמצעות קופסאות בולטות בצבעים כתום וצהוב, נגיעות צבע שמוסיפות חיות למתחם ומסייעות לדיירים להסביר בקלות באיזו כניסה הם מתגוררים. לדירות הקרקע תוכננו מרפסות מגודרות, מאחר שלא היה אפשר ליצור דירות גן. המרפסות פונות לשבילי ההליכה במתחם.

"ראינו חשיבות ביצירת שוטטות עירונית פתוחה, ללא גדרות כלפי הרחוב, כך שכל אחד יוכל להיכנס, לצאת ולעבור בין המבנים גם אם אינו מגיע לבית הקפה או לבניין המגורים", הוא מסביר. "הרעיון הוא ליצור רצף הליכתי שממשיך גם לאזור החנייה ממזרח, שטח שעתיד להפוך למרחב ציבורי פתוח, ומשם אל בריכת המים לשימור ולאורך המבנים ההיסטוריים ברחוב בני בנימין. מדרום ניתן להמשיך דרך רחוב אבן אודם או הנדיב אל מוזיאון בית ראשונים ועד רחוב סוקולוב, כחלק מציר עירוני עם נקודות עניין לאורך הדרך".

תוכנית השימור העירונית, הכוללת יותר מ-60 מבנים, עוררה בתחילה התנגדות בקרב תושבים ובעלי נכסים. עם זאת, המתחם ברחוב בני בנימין מדגים היטב את הפוטנציאל הגלום בשימור. "לתוכנית יש ערך היסטורי ונוסטלגי משמעותי, שכן היא משמרת את ראשית העיר וסיפורה, בייחוד לנוכח מיעוט המבנים שנותרו מהתקופה. השימור מעניק להם חיים חדשים ונוכחות. מרגש לראות את המתחם פעיל ותוסס אחרי שנים של עבודה. זהו מקום ייחודי שמעשיר את השכונה ואת העיר כולה".

אדריכלית שימור: שירלי חובב
אדריכלות: מ. גיא אדריכלים
עיצוב פנים מסעדה: סטודיו OPA, מעצבים אחראיים: רותם עזר טל וגלעד זעפרני
ניהול פרויקט: ארי אוריאלי
אדריכל נוף: דדי גולן